בימים אלה מוקד תשומת הלב שלנו מוסט, מוסח ומושפע מאירועים רבים עליהם אין לנו שליטה, המשפיעים על חיינו והתנהלותנו באופנים שונים. מתלמידים וסטודנטים מצופה להמשיך ולהתמודד עם משימות החיים כאילו שדבר לא השתנה. לחלקם זו הסחת דעת בריאה ומנחמת, אולם עבור רבים אחרים הקושי והמשא עימם התמודדו עד כה, נעשה כבד יותר בתקופה המורכבת הזו. אוכלוסיית לקויי הלמידה והמתמודדים עם הפרעת הקשב, היא אחת מהקבוצות הללו.
מחקרים מראים שבממוצע, 10% מהאוכלוסייה מאופיינת במידה כזו או אחרת של קשיי למידה והפרעת קשב. בימים בהם נדמה שרובם מתקשים בשגרת למידה והפניית קשב למשימות שונות, אז על אחת כמה וכמה, תוקף הקושי הזה את לקויי הלמידה והקשב.
כדי להתמודד באופן מיטבי, צריך לדעת ולהבין את המקור לקשיי התפקוד בתחום הלימודי. אם אתם באופן אישי או כהורים עונים בחיוב על מספר רב של השאלות הבאות, והקושי התקיים גם במהלך השנים שקדמו למלחמה - כדאי לשקול בירור והתייעצות.
בדקו את עצמכם: האם יש לכם לקות למידה? (השאלות מתייחסות לילדים ולבוגרים מאמצע כיתה ב' והלאה):
- האם אתם או ילדכם חווים במהלך הקריאה חוסר דיוק או איטיות, ונדרש מכם מאמץ רב בעת קריאת מילים?
- האם למרות קריאה מדויקת יחסית, אתם או ילדכם חווים קושי בהבנת המסרים והמשמעות העמוקה של התוכן?
- האם אתם או ילדכם חווים קשיים בכתיבה, למשל: איות משובש וריבוי שגיאות כתיב, וכן קושי רב לבטא בכתב את אשר אתם מבטאים בעל פה ביתר קלות?
- האם אתם או ילדכם חווים קושי בחישובים פשוטים, ו/או נעזרים באמצעי המחשה ובמניית אצבעות לחישובים שאחרים מבצעים בקלות ובמהירות בעל פה?
- האם קושי זה מלווה אתכם או את ילדכם זמן רב, ולאורך רצף של לפחות חצי שנה עד שנה?
אלו שאלות מפתח שאם נענה עליהן בחיוב, ייתכן כי המקור לקשיים שלנו נעוץ בלקות למידה.
עניתי בחיוב על מספר רב של שאלות - מה הלאה?
בשלב זה, ההמלצה היא להתייעץ עם איש מקצוע מבית הספר (יועצת, פסיכולוגית) או בקהילה, כדי לאשר או לשלול את לקות הלמידה.
באגודת "ניצן" עומדים לרשות ההורים בקהילה, בקו חם וללא תשלום, כדי להקשיב ולסייע, לאשר או לשלול את החשד ולהפנות את ההורים / התלמיד / הסטודנט למסלול הנכון ביותר עבורו.
גילוי יאפשר טיפול נכון, ובמידה רבה גם חווית הצלחה ומימוש עצמי. האבחון והטיפול נגישים כיום בקהילה הרפואית (עבור הפרעת קשב) ובקהילה החינוכית עבור הפרעת למידה (לקות למידה), והידע הוא הכוח המניע לשינוי.
בתחום לקות הלמידה, אבחון מתאים (לרוב יהיה זה אבחון דידקטי או אבחון פסיכולוגי-חינוכי דידקטי), יניב מידע רב ובעקבותיו התאמת תכנית טיפול. התכנית לרוב הינה לימודית ורגשית, ויכולה להיבנות בקהילה החינוכית בה אתם או ילדכם לומדים - ולאפשר למידה והתקדמות משמעותית.
יחס מתאים של ההורים והמורים בעקבות המודעות לנושא, בשילוב של תרגול, חיזוקים והתאמות - הם הפתרון שיסייע לתלמידים הללו. מניסיון, התמדה בדרך זו היא המפתח.
מה עובר על ילד עם לקות למידה?
ללקות למידה, לעתים קרובות, נלווים גם קשיים רגשיים והפרעות קשב. אלה משליכים על עולמו הרגשי, החברתי והתפקודי של הילד. כדי לצמצם את ההשלכות הללו, חשוב לזהות לקויות למידה בגיל מוקדם ככל האפשר, לאבחן באופן מעמיק את הקשיים, לצד זיהוי חוזקות. זיהוי ואבחון מוקדמים חשובים גם כדי להתאים התערבויות חינוכיות ולמנוע השלכות רגשיות, חברתיות והתנהגותיות.
ילדים עם לקות למידה, חווים מגיל צעיר תחושות מתמשכות של חוסר הצלחה והרגשה כי הם אינם עומדים בציפיות של הסביבה כלפיהם. הם עשויים להרגיש "עצלנים" או "טיפשים", ובושה או אשמה על שהם מאכזבים את הוריהם ומוריהם.
הדימוי ותחושת הערך העצמי עלולים להיפגע, ולהפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. להוביל להתנהגויות של חוסר אונים נרכש, דיבור עצמי שלילי ("אני אף פעם לא אצליח", "אין לי סיכוי", "אני בטוח אכשל") ועוד. חלקם גם יפתחו כעסים כלפי הסביבה, ימנעו מהתמודדות עם אתגרי למידה, יסתייגו ממסגרות וישתמטו מלימודים. תצטבר אצלם תחושה עמוקה שלא מבינים או מכירים אותם ושהם נחשבים "פגומים" או לא מוצלחים, תחושות שיובילו לתסכול מתמשך.
מכאן, שאבחון מוקדם יסייע לרוב הילדים לחוש הקלה כשמאובחנים אצלם ליקויי למידה ו/או הפרעת קשב, שכן אז הם יקבלו הכרה בקשייהם, מה שפוטר אותם מהדימוי השלילי בעיני עצמם.
כדי להתגבר על הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים העלולים להתלוות ללקות הלמידה, חשוב לסייע לילד במסגרת בית הספר, תוך התחשבות בממצאי האבחון והדגשת כישוריו ומוקדי הכוח.
יש להסביר לילד באופן פשטני וקונקרטי את ממצאי האבחון, תוך הדגשת תחומי החוזק, מהות קשייו וכיצד ניתן באופן מעשי ולימודי לקדם אותו. חשוב לנסוך בו תחושות שותפות ואחריות, לצד אמונת ההורים והמורים ביכולותיו וההבטחה לסייע לו לאורך הדרך לממש את עצמו.
לחזק לקויי למידה בזמן מלחמה
עם תחילתה של המלחמה זיהינו כי אוכלוסיית לקויי הקשב והלמידה יהיו פגיעים במיוחד - היסח הדעת, הכאב, שינוי השגרה ולעיתים שינוי והעתקת מקום מגורים - כל אלו יערערו ויכבידו על כולם, אך עליהם עוד יותר ובעוצמה רבה.
אז כיצד תוכלו לעזור לילדיכם בפעולות פשוטות ויומיומיות? כמה טיפים:
- הנגישו תוכן מילולי שמועבר באופן דיגיטלי (מחשב), לדוגמה: הגדלת טקסט כתוב (פונטים).
- השתמשו באפשרות ההקראה הקיימת היום במעבדי תמלילים.
- סייעו להם להכיר היטב את המקלדת, שבהמשך תאפשר לעקוף בעיות של כתב יד לא קריא ותיקון שגיאות כתיב.
- המלל רב ויוצר בלבול או אי הבנה? כדאי לבחור את הנושא או הכותרת, ולחפש עליו סרטוני הסבר ותמונות מדגימות. מידע חזותי או סרטים, יכולים להמחיש ולסגור פערים בהבנה.
- הילד טרם רכש או ביסס את הקריאה? הפער הזה מגביל בביצוע משימות שניתנות לכיתה כולה? אל תהססו להקריא לו ולסייע בניסוח תשובות מלאות, יצירתיות ומורכבות - בעל פה. לדוגמה: אתם מסייעים בכתיבה או בהקלטה, והילד מכתיב או מסריט את עצמו משיב. עודדו אותו להבין כי בשלב זה חשוב להתייחס לתוכן. בהמשך, אפשר יהיה לקדם ביחד עם בית הספר את החלק הביצועי של קריאה וכתיבה.
- הורים לקטנטנים: נסו להדפיס את התוכן, לקרוא ולתרגל ביחד עם נייר ועיפרון.
- לוו את הילד בקריאה משותפת.
- הנהיגו הקראה יומיומית קצרה של ספר ילדים או פרק מספר. הקראת ספרים מייצרת אינטימיות, מזמנת הבעת רגשות, משפרת מאוד אוצר מילים ומצמצמת פערים בקריאה ובהבנת הנקרא בעתיד.
ב-28 במאי יתקיים יום ההתרמה השְנתי של אַגודת "ניצן", אִרְגוני החֵרְשים, עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) וַעַמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי). עכשיו, יותר מתמיד, מושיטים יד בעת מלחמה לכל מי שצריך עזרה - אנא פִּתחו את הדלת ואת הלב כדי שנוכל להמשיך לעזור למאות אלפי ילדים, בני נוער, אזרחים וחיילים הזקוקים לנו. ניתן לתרום גם דרך האתר.
כותבת הטור היא מדריכה ארצית באגודת "ניצן" ומרצה בחוג ללקויות למידה במכללה האקדמית גליל מערבי. ליצירת קשר עם אגודת ניצן - 2391*