בשיתוף הסוכנות היהודית
15 מכינות קדם צבאיות חצי שנתיות מפעילה הסוכנות היהודית ברחבי הארץ במטרה ליצור דור חדש של מנהיגות ומנהיגים צעירים. מכינות "מח"ר" של הסוכנות היהודית נותנות מענה למגוון אוכלוסיות בחברה הישראלית ומעניקות לצעירים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית הזדמנות להיערך לקראת גיוס משמעותי.
מכינות "קול עמי" משלבות יחד עם החניכים מישראל גם חניכים מהקהילות היהודיות - בנים ובנות מ-30 מדינות, שהופכים להיות שגרירים של ישראל בחו"ל אחרי שובם לקהילותיהם. עם פתיחת ההרשמה למכינות הקדם צבאיות למחזור 2024, פגשנו ארבעה נערים ונערות שבימים אלה נמצאים בשיא פעילות המכינה, ושמענו מהם על ההכשרה שהם זוכים לה ועל ההזדמנות לתרום - על רקע המלחמה.
"ענבל ליברמן היא דוגמה למה שהמכינה מלמדת ביום-יום"
כשאוריה משה, בת 18 מנהלל, היתה בכיתה י"ב, היא חיפשה לעצמה מסגרת קדם-צבאית שתתאים לה באופן אישי. היא מספרת שהיא הרגישה לא מוכנה מספיק לגיוס, והיא רצתה להכיר את עצמה קצת יותר ולהתפתח. אוריה הצטרפה למכינת עלמה למנהיגות נשית של הסוכנות היהודית בירושלים, בה לומדות כ-20 בנות בכל מחזור.
9 צפייה בגלריה
חניכות מכינת "עלמה" למנהיגות נשית בירושלים מפגינות למען נפגעות פשעי החמאס
(באדיבות: הסוכנות היהודית)
כחלק מהמאמץ הלאומי - המכינה הגדילה מתחילת המלחמה את ההתנדבות בקהילה, בין היתר בעבודה עם ילדים עם צרכים מיוחדים, מועדון לקשישים וחווה שיקומית לחיות.
אחת מבוגרות המכינה, שמעניקה לחניכות כלים לפיתוח כישורי מנהיגות, היא ענבל ליברמן, רבש"צית קיבוץ ניר עם, שפיקדה על כיתת הכוננות של הקיבוץ ועזרה להציל חיים רבים. "זה מטורף שמישהי ממש כמונו, שהייתה חניכה במכינה, הגנה ככה על האזרחים", אומרת אוריה. "הסיפור של ענבל מתקשר מאוד למסרים של המכינה ביום-יום. עבורנו היא ממש דמות להערצה".
9 צפייה בגלריה
בתמונה: יו״ר הסוכנות היהודית האלוף במיל. דורון אלמוג ומנהלת המכינות הקדם צבאיות של הסוכנות היהודית מימי לקס ביחד עם מנהלי המכינות והצוותים המקצועיים
(צילום: באדיבות הסוכנות היהודית)
"כאן בארץ אנחנו מוגנים. אבל מה עם המשפחה בחו"ל?"
בני (מקס) ברגר, יליד ברזיל הנמצא על הרצף האוטיסטי, עבר בגיל 13 עם משפחתו לנורבגיה, ומספר כי הלך לבית ספר יהודי, היה מעורב בחיים היהודיים וידע מגיל צעיר שהוא רוצה לחיות בישראל. כאשר שמע על הרעיון של מכינה בת חצי שנה עם התנדבות ולימודים בישראל, ברגר הבין שזה הרעיון שמתאים לו. כשהתחילה המלחמה, הוא מספר, הבין שהוא לא מפחד.
"מגיל צעיר אני כבר יודע –אני רוצה לחיות את חיי בישראל. ואין זמן טוב יותר להיות בארץ מאשר עכשיו – זו המציאות. היא מורכבת וקשה, אבל זה מה שמתאים לי". משפחתו חיה בחו"ל, וברגר מספר: "בעיקר דאגתי להם, הם עלולים לחוות אנטישמיות".
"המכינה היא ההזדמנות להבין אם החלום שלי לגור בישראל הוא אמיתי"
נועה זילברמן נולדה בישראל ועברה לאנגליה כשהייתה בת שנתיים, אך תמיד הרגישה שהבית שלה הוא כאן. בגיל 18 החליטה שהיא חוזרת ארצה להתגייס לצה"ל אבל היא לא הרגישה בשלה מספיק, אז היא הצטרפה למכינת 'קול-עמי' של הסוכנות היהודית. "המכינה היא ההזדמנות עבורי להבין אם החלום שלי לגור בישראל הוא אמיתי". כשהחלה המלחמה, נועה נלחצה והחליטה לחזור למשפחה באנגליה, אך בתוך ימים ספורים הבינה שהמקום שלה במכינה.
9 צפייה בגלריה
נועה זילברמן וחבריה למכינת "קול-עמי" במהלך פעילות התנדבותית חקלאית.
(באדיבות: הסוכנות היהודית)
"הלכתי ברחובות בבריטניה ולא הרגשתי בטוחה. לא הותקפתי או משהו, אבל ראיתי כל-כך הרבה הפגנות בעד פלסטין, וכל-כך הרבה שנאה לא מוסברת כלפי ישראל – פשוט הבנתי שאני מרגישה לא רצויה, והמקום שלי הוא בישראל". מתחילת המלחמה, חניכי מכינת "קול-עמי" מתנדבים בחקלאות, חינוך ואריזות מזון לחיילים. "זה נחמד להרגיש משמעותית גם אם אני 'בעורף'. אנחנו יוצאים מאיזור הנוחות שלנו כדי לסייע במה שניתן, מתוך הבנה שזו המשמרת שלנו".
"אנחנו מעצימים את עצמנו – וכך מעצימים את החברה כולה"
חיים ילאו, בן 18 מבית שמש, היה ילד מופנם מאוד. הוא מספר על עצמו שחווה בילדותו ובנעוריו חרדה חברתית. חיים הרגיש, בדומה להרבה מאוד מבני גילו, שהוא צריך עוד קצת זמן "להתבשל" לפני שהוא מתגייס לצה"ל. הוא מצא את מכינת "מח"ר" של הסוכנות היהודית בבאר שבע, ששמה דגש על הגיוון החברתי בקרב חניכיה. אם בנעוריו חיים התקשה חברתית, במכינה הוא התחיל להיפתח: "מהר מאוד הבנתי שהחברים במכינה הם כמו משפחה. התגבשנו מהר מאוד והגישה הכללית היא של העצמה הדדית. אני למענך ואתה למעני".
גם בימי שגרה חניכי המכינה מקדישים חלק נכבד מזמנם לפעילות חברתית, והמבנה עצמו שוכן בלב שכונת מגורים ותיקה. "כך האזרחים המבוגרים מתערבבים עם החבר'ה הצעירים שבאו לחזק ולהתחזק בקהילה, וזה פשוט מדהים". כמו כל המכינות, גם מכינת מח"ר בבאר שבע הגבירה את ההתנדבות מתחילת המלחמה. החניכים ארזו חבילות מזון לחיילים בבסיס חצרים הסמוך, אירחו חברה לקשישים בבתי אבות, התנדבו בגני ילדים ובחקלאות.
"עצם זה שאנחנו פועלים ומעצימים את עצמנו – מחזק ומעצים את החברה ואת המדינה", אומר ילאו וקורא לתלמידי י"ב: "אם אתם מחפשים לעשות משהו משמעותי לפני הצבא, ואם אתם מחפשים להכיר את עצמכם טוב יותר – המכינה זה המקום בשבילכם".
"רוצים להיות סוכני שינוי בחברה הישראלית"
מכינות הסוכנות היהודית הוקמו במטרה לתת הזדמנות שווה לצעירות וצעירים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ולפתח מודל חדש של מנהיגות. המכינות שואפות לטפח אחריות אישית ולפתח מודעות למתרחש בחברה הישראלית והן מעודדות את בוגריהן להפוך לאזרחים תורמים ופעילים. שני המסלולים הקיימים הם מכינות אופק חצי-שנתיות לפיתוח מנהיגות, ומכינות קול-עמי למסיימי תיכון מישראל ומקהילות יהודיות בעולם.
מימי לקס, מנהלת המכינות הקדם-צבאיות של הסוכנות היהודית, אומרת כי מכינות הסוכנות היהודית משקפות את הגיוון הרב בתוך העם היהודי ובחברה הישראלית כולה. "מאות צעירים ממגוון חלקים של החברה הישראלית והעולם היהודי רוכשים מדי שנה כלים ומיומנויות כדי להיות סוכני שינוי בחברה הישראלית ובקהילותיהם ברחבי העולם".
הפעילות של המכינות של הסוכנות היהודית זוכה לתמיכה של משרדי החינוך, האוצר והביטחון ונעשית בשיתוף פעולה משמעותי עם הקרן הקיימת לישראל וארגונים אזרחיים נוספים.
לקס מספרת שהתרומה של החניכים בזמן המלחמה נובעת גם מההתנדבויות הרבות, וגם מתחושת השליחות שהחניכים חווים:"הצעירים היהודים מהתפוצות מהווים גשר בין הקהילות היהודיות בתפוצות לחברה הישראלית ומביעים סולידריות מדהימה לחברה בישראל. והצעירים הישראלים מחזקים בעצמם את הקהילות המקומיות שלהם ונותנים תקווה לכל עם ישראל".
"אני מזמינה צעירות וצעירים שרוצים להיות דור המשפיעים הבא של ישראל להצטרף למחזור הקרוב של המכינות קדם הצבאיות של הסוכנות היהודית".
בשיתוף הסוכנות היהודית
