סא"ל הדר הקסטר אלון היא סגנית יועצת הרמטכ"ל לענייני המגדר בצה"ל, אשת מקצוע עסוקה, נשואה ואם לשלושה ילדים, אבל כשראתה לפני שלוש שנים פרסום ברשתות על "שבוע הנערה הישראלית" מטעם עמותת שוות, לא היה לה ספק שהיא חייבת להיות חלק מזה. "נערות בגיל ההתבגרות וגם נערים כמובן, מתבגרים ולומדים לקוות ולתכנן קדימה את חייהם, על פי מה שהם רואים בסביבה, ולכן חשוב מאוד שהם ייפגשו עם נשים "שעשו זאת". מספיק שהם יראו מישהי אחת שהצליחה בתחום שהם בכלל לא חשבו עליו, וזה יכול לעשות שינוי עצום", היא אומרת.
מדובר באירוע השיא של עמותת שוות, בהשתתפות כ-3,000 נשים שמתפרשות בבתי הספר ברחבי הארץ, שמתקיים כבר ארבע שנים כדי להבהיר לנערות שהן יכולות לחלום על הכל ולהגשים כל חלום שיהיה להן. "המטרה של השבוע הזה היא לחשוף נערות וגם נערים כמובן, לשיח על שוויון מגדרי בכל תחום, לאפשר לנערות להיחשף למסלול קריירה והשראה שאולי הן לא בהכרח רואות ומכירות", מסבירה מעיין ארזי מלינרסקי, מנכ"לית עמותת שוות, שהוקמה לפני שש שנים.
"הנחות היסוד שלנו הן, שהפערים שמתפתחים בין בנים ובנים במה שקשור להערכה עצמית, ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות, בעיקר בגילאי חטיבת הביניים, ו-ז, ז-ח, תלויים לא מעט בגורמים סביבתיים. מחקרים מצביעים על כך, שבגיל ההתבגרות, הנערות חוששות מכישלון, נוטות להיות מופנמות יותר, ולמעשה מעדיפות להימנע כדי לא להיכשל ולא לחוות כישלון. אבל אז זה ממשיך איתנו לכל החיים", היא אומרת,
"זה כמו טעות נגררת במתמטיקה, הדפוסים נשארים איתנו ומכתיבים את המשך החיים שלנו. הבנות יעדיפו לא להצביע בכיתה, בצבא, בלימודים, להיות 'שקטות ועדינות יותר'. במהלך הקריירה, להתבייש לבקש העלאה בשכר, וכך הלאה", היא מוסיפה. "תחושת מסוגלות וביטחון עצמי הם תשתית קריטית להצלחה בחיים, כך שככל שנערות נחשפות ליותר מודלים נשיים להשראה וחיקוי - הן יידעו שגם הן יכולות".
שבוע הנערה הישראלית, כבר הפך למותג וחברות רבות משתתפות בו ורשימת ההמתנה להיכלל ברשימת המרצות היא ארוכה. השנה, בצל המלחמה, האירוע נדחה כמה פעמים עד שהתקיים בסמיכות ליום האישה הבינלאומי. הסימבוליות של הדברים, כמעט וכתבה את עצמה.
"נערה חייבת לדעת שהיא יכולה להיות כל מה שהיא רוצה", אומרת ארזי מלינרסקי, בת 49, נשואה ואם לשני ילדים, "המטרה שלנו היא להגדיל את המוטיבציה של הנערות. לגרום להן להאמין בעצמן, לומר להן, "העולם צריך אותך".
"גם אני מצאתי עצמי לא פעם מהססת מול אתגרים, ואני מבינה מתוך העבודה שלי, שכל אישה היא מחוללת שינוי. כי גם אם הנטייה היא לצמצם סיכונים, כדאי לך לומר כן ולהעז, כי מכל כן, צומחים דברים נפלאים והזדמנויות חדשות", היא אומרת, "גם אני, כשאני משנה את הדפוסים שלי, אני באמת מגלה על עצמי עוד משהו. בשבוע הנערה הישראלית, העוצמות של החוויה מדהימות. אנחנו לא תמיד מרגישות שוות מספיק. מפקפקות ברלוונטיות שלנו. כשאנחנו משנות את זה – אנחנו מהוות מודל להשראה", היא מסכמת.
איה אלון, מנהלת פיתוח עסקי בחברת הפקות, יודעת בדיוק על מה ארזי מלינרסקי מדברת. היא מרצה במסגרת שבוע הנערה זו השנה השנייה ברציפות ומודה כי חששה מאוד מפני ההרצאה רגע לפני. "לא ידעתי איך אגרום לנערות ונערים צעירים להקשיב לי ולמה בכלל הסיפור שלי יעניין אותם בכלל, אבל אחרי הפעם הראשונה, הבנתי את העוצמות שיש למפגש הזה, לא רק עבורם, אלא גם עבורי".
אלון מוסיפה כי החשיבות של המפגשים היא חשובה ואפילו מרגשת. "אני מרגישה שהמפגשים הללו תורמים לא רק לנערות והנערים שמשתתפים בהם, אלא גם לנשים המדהימות שלוקחות בהם חלק. זה כל כך חשוב שיש אפשרות למפגשים בלתי אמצעיים ומעוררי השראה עם נשים כאלה עבור הנוער. אם העתיד שלנו בידיים של הנוער שפגשתי, יש תקווה ויש מקום לאופטימיות".
לילך ברוקס, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת אלביט, בחטיבת יבשה ותע"ש, מתנדבת בעמותה כבר השנה השלישית ברציפות. היא מאמינה בכוח של הדוגמה האישית ואומרת שאחד הדברים לא מדברים עליהם וחשוב לעשות, זה לדבר על כישלונות. "ברשתות הכל תמיד נראה מושלם, ובני הנוער, בעיקר הנערות, לא יודעים איך להתמודד עם הכישלון.
"צריך להבין שהכישלון הוא חלק מהדרך. הוא זה שבונה את ההצלחה שלנו. ככה מתחילה תמיד המצגת שלי כשאני נכנסת לכיתה. אני יודעת שהצלחתי, כשאני יוצאת מיום כזה בתחושה שקיבלתי יותר ממה שנתתי".
היא נזכרת שבאחת הפעמים דווקא נערים שאלו אותה, למה צריך בכלל שבוע הנערה. "שאלתי אותם אם הם יודעים כמה אחוזים הנשים הן מהאוכלוסייה, הסברתי ש-51%, אבל רק שלושה אחוזים מנכ"ליות. אני לא חושבת שצריך לתת "הטבה" מיוחדת לנשים, אבל צריך להגדיל את המשפך שדרכו אפשר להתקדם, לתת להן את האמונה שהן יכולות להצליח".
ארזי מלינרסקי מסכמת ואומרת, שללא ספק האימפקט הוא דו כיווני בין המרצות לבני הנוער. "השאיפה שלנו היא ליצור מציאות אחרת לגמרי, אני מאמינה שהפעילות של שוות היא מנוע של שינוי, שייתן תשתית רגשית לנערות, שיאפשר להנחיל ביטחון עצמי, ערך עצמי ועם זה הן תצאנה אל העולם. נערות ונשים יכולות לעשות כל מה שהן רוצות וחולמות, העולם כבר יסתגל".