בשיתוף הליגה נגד השמצה
מדינת ישראל מפולגת ומשוסעת יותר מתמיד, כך עולה מן מדד ישראל ללכידות חברתית לשנת 2022 שנערך בחודש שעבר. הקיטוב החברתי ההולך וגובר מאתגר את האיזון השברירי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, ובראשן החברה הערבית, אשר מהווה כ-20% מהאוכלוסייה בישראל. לפי הסקר שנערך על ידי מכון מאגר מוחות, הקבוצה המקופחת ביותר בחברה הישראלית הם הערבים. זאת ועוד – 35% מהנשאלים סבורים כי הערבים הם לא חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית.
ברביעי הקרוב (16.11) תתקיים ועידת ישראל ללכידות חברתית, אשר תעלה לדיון בין היתר את שאלת הזהות הפלסטינית של הערבים אזרחי ישראל. בוועידה שתועבר בשידור חי ב-ynet יתארחו בכירי המערכת הפוליטית, משפיענים ואנשי תקשורת בהם השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג', מועמד הליכוד לכנסת, עמיחי שיקלי, הפרשן והעיתונאי נדב אייל, העיתונאית אילה חסון, יו"ר יד ושם דני דיין ועוד.
המושב הראשון בוועידה יתמקד בתוצאות הסקר בסוגיות הנוגעות לחברה הערבית בישראל ובשאלת הזהות הפלסטינית: האם לגיטימי שערבים אזרחי ישראל יביעו הזדהות עם העם הפלסטיני? האם יש לשמור על מעמדה של הערבית כשפה רשמית שנייה בישראל, והאם לגיטימי שמפלגה כלשהי תפסול ישיבה בקואליציה עם מפלגה ערבית?
"שאלת הזהות הפלסטינית של ערביי ישראל לא נוכחת מספיק בשיח הציבורי בישראל", טוענת קרול נוריאל, מנכ״לית הליגה נגד השמצה בישראל. "לצערי, הזמנים בהם השאלה עומדת לדיון הם לרוב בעתות משבר או בשיח בחירות. למרות הנפיצות והרגישות של הנושא, מדובר באתגר משמעותי שעל מדינת ישראל לצלוח - כיצד להכיל את הזהות הפלסטינית של חלק מערביי ישראל מבלי לערער על אזרחותם הישראלית, או מבלי להתנותה בחובות שונות. כיצד להפוך את ישראל למדינה שכל אזרח ואזרחית החיים בה, מקבלים הזדמנות שווה ומרגישים שייכים בלי קשר לעמדותיהם ולזהותם".
הלבה המבעבעת בערים המעורבות
הסקר ללכידות חברתית שנערך בחודש שעבר, מציג נתונים מעניינים בכל הנוגע לעמדות כלפי החברה הערבית בישראל. מצד אחד, 67% מהישראלים בעד שמירת מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית שנייה בישראל. מנגד, 59% סבורים כי לא לגיטימי שהערבים בישראל יביעו הזדהות עם העם הפלסטיני וכי יש לחוק חוק האוסר על הנפת דגל פלסטין בישראל.
"מי שמגדיר את עצמו בתור פלסטיני, נושא בזהות של האויב שלי ברמה מסוימת", מסבירה את נתוני הסקר הפובליציסטית ויו"ר תנועת "ישראל שלי", שרה העצני כהן. "ערבי ישראלי שמגדיר את עצמו פלסטיני יכול להיות אזרח המדינה, אבל אין לי מוטיבציה לעשות איתו מהלכים".
העצני כהן מאמינה כי ההקצנה והאלימות בקרב החברה הערבית בישראל, אשר הגיעה לשיאה בפרעות מאי 2021, שורשיהן בהעמקת הזהות הפלסטינית של הערבים אזרחי ישראל. "הפרעות הללו הן רעידת אדמה, שאת תוצאותיהן אפשר לראות בתוצאות של הבחירות האחרונות. מאי 2021 היה מרד לאומני אלים של אלפי ערבים, ומה שייחד אותו הייתה העובדה שהם פרעו כלפי מטרות מוסדיות שמזוהות עם המדינה, כמו תחנות משטרה ורמזורים, כמו גם בשכניהם היהודים. הלבה מבעבעת, יש מתח בערים המעורבות, בכבישים, בפרוטקשן בצפון ובדרום. זה הגיע למצב שהיהודים לא מרגישים ביטחון להסתובב במדינה, וזה לא נורמלי".
איך ממשלת הימין שתקום בקרוב תפעל לדעתך על מנת לשנות את המצב?
"אני חושבת שהימין חייב לקחת אחריות ולחבק את ערביי ישראל. כדי שמדינת ישראל תצליח לנהל שיח עם ערביי ישראל, צריך שיפתחו דלתות לשיתופי פעולה, אבל לא למי שמגדיר את עצמו בתור פלסטיני ומאמין באידיאל של מדינת ישראל הדו לאומית, או למי שמתכחש לזהות היהודית של המדינה".
"אם ליהודי אמריקאי מותר, למה לערבי אסור"?
"האם להזדהות עם העם הפלסטיני זו עבירה על החוק"? מזדעק עיסאווי פריג', השר לשיתוף פעולה אזורי מטעם מפלגת מרצ, שפרש ביולי האחרון מהפוליטיקה. "אם למרוקאי מותר לאהוב את מרוקו, ולרוסי מותר להזדהות עם רוסיה ולהתגייס לצבא הרוסי, למה לערבים אסור להזדהות עם הפלסטינים? אני לא נגד המדינה, להיפך – אני רוצה בטובתה ורוצה שיסתיים הכיבוש לטובת הדמוקרטיה ולטובת הערכים האנושיים. אני לא רוצה לשלוט בחייהם של אחרים. אני מזדהה עם סבלו של האחר ושל החלש. אני תמיד אחתור ואפעל למען שלום ושקט".
האם באמת יכולה להיות לערבים בישראל זהות כפולה - גם ישראלית וגם פלסטינית?
"הערביות צריכה להיות חלק מהישראליות. אני נולדתי ערבי, לא בחרתי בזה. הלאום שלי הוא ערבי והזהות האזרחית שלי היא ישראלית, והיא לא פחות חזקה מהזהות הלאומית שלי. חשוב להבין שהישראליות היא לא לאום אלא אזרחות. הפלסטינים הם לא לאום, הם עם שביולוגית אני שייך לו. אם יהודי אמריקאי יכול להזדהות עם היהודים הישראלים ולהרגיש שישראל היא הבית שלו, למה לערבים בישראל אסור? הזהות הפלסטינית שלי לא סותרת את הזהות האזרחית שלי. אני נאמן ומחויב למדינתי".
מה התחושות שלך לנוכח תוצאות הבחירות, ואיך הן משפיעות לדעתך על החברה הערבית?
"ברמה האישית אני מאוכזב. לא נוח לי עם התוצאות. אני כמובן מאוכזב שהמפלגה שלי לא עברה את אחוז החסימה. עליית הימין הקיצוני לא מפתיעה אותי, מה שהפריע לי ואכזב אותי, היא הדרך הלא דמוקרטית שבה הוא נבחר. דמוקרטיה זה לא רק שלטון הרוב, יש עוד ערכים בדמוקרטיה. המפלגה שקיבלה 14 מנדטים דרסה את כל הערכים הדמוקרטיים. היא ניהלה קמפיין פשיסטי שקרא לכל מי ששונא ערבים להצביע לה. המפלגה הזו מבוססת על שנאת ערבים, ו-14% מהחברה הצביעו לקו הפשיסטי והאנטי ערבי הזה. עוד יותר מזה – 70% מהמצביעים האלו הם צעירים שמחר יהיו הורים לילדים. איזה עולם מחכה לאותם ילדים? זו הסוגייה שמדאיגה אותי וצריכה להדאיג כל בן אדם בישראל".
עוד אפשר לאחות את הקרע?
לפי הסקר, 39% מהישראלים מעוניינים להכיר את הקבוצות המקופחות, ובהם הערבים. נראה שיש מקום לאופטימיות, אבל איך עושים את זה?
פריג': "הישועה תגיע לדעתי משני מהלכים: הראשון, מדיניות ממשלה שתכיל את המיעוט הערבי בתוכה כחלק מהציבוריות הישראלית. היחס לאוכלוסייה הערבית היום הוא במונחים של כסף. הבעיה של הערבים היא לא תקציבית, אלא בעיה של הכלה. ברגע שהערבי ירגיש שמכילים אותו הוא ישתנה. כל עוד אין הכלה, הערבי יגיב בהתכנסות, בבדלנות, בשנאה ובקיצוניות. שנית, חיזוק הקשר על ידי מפגשים בין בני נוער יהודים וערבים. הם צריכים להיפגש מוקדם בבית הספר ולא באקראי באוניברסיטה. אני הצעתי בזמנו לחייב כל צעיר וצעירה יהודים וערבים לעשות בגרות באזרחות במחקר משותף. ככל שאתה מכיר יותר – אתה שונא פחות".
העצני הכהן: "אני אופטימיסטית חסרת תקנה, אבל אני חושבת שכדי לאחות את השברים, צריך קודם כל לבער את הנגע. אני בעד להכיר את האחר, זה חשוב, אבל ממהלכים כאלו כמו קבוצות דיאלוג לא יצא שום דבר. הייתי בהרבה קבוצות דיאלוג כאלו והן היו כישלון מוחלט, הן תפסו באופן אוטומטי את הנרטיב הפלסטיני. לדעתי, יצירת גשרים גורמת ליותר ניכור ועצבים. אפשר לפתוח נושאים אזרחיים, אבל לא שם קבור הכלב. אם יש גורמים לאומנים קיצוניים בקרב הערבים, צריך להתייחס אליהם ביד קשה. אחרי שנבער את הנגע הזה, האיחוי יהיה פשוט".
ועידת ישראל ללכידות חברתית 2022 של הליגה נגד השמצה בישראל תתקיים בהאנגר 11 בתל אביב ביום רביעי 16.11 ותועבר בשידור חי ב-ynet. לפרטים נוספים ולהרשמה, היכנסו >>
בשיתוף הליגה נגד השמצה