בשיתוף ועידת הגליל ה-10
צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה מהווה את אחד הנושאים החשובים ביותר העומדים לפיתחה של כל ממשלה. הפערים בין האוכלוסיות נוגעים לכל היבטי החיים בהם תעסוקה, חינוך, רווחה והתחבורה וביתר שאת בתחום הבריאות והרפואה.
בוועידת הגליל ה-10 שתתקיים ביום שלישי (13.9) במגדל העמק ותועבר בשידור חי באתר ynet, יידונו הנושאים החשובים שעל סדר יומם של תושבי הגליל ושל תושבי מדינת ישראל כולה, כגון הפערים בשירותי הבריאות בין המרכז לפריפריה וכיצד מצמצמים אותם, סוגיית הפשיעה והביטחון האישי של התושבים ועוד.
את הוועידה שיזם ומוביל המשרד לפיתוח הנגב והגליל יתארחו בכירים בתחומים השונים ומקבלי החלטות, לדיון באתגרי והזדמנויות הגליל.
עד כמה הפערים בשירותי הבריאות? דו"ח סיכום שנת 2021 אשר פורסם על ידי מינהל תכנון ואסטרטגיה במשרד הבריאות עולה כי כמעט 60 אחוזים מבין בוגרי מקצוע הרפואה בשנה זו מגיעים ממרחב מרכז הארץ כאשר רק 7% הם בוגרים ממחוז הדרום ו-15% ממחוז הצפון. הפערים חריגים עוד יותר, לאור העובדה שמשקלו של מחוז תל אביב בסך האוכלוסייה בישראל מהווה 16 אחוזים.
למעשה הפערים קיימים לא רק במדדי בריאות מרכזיים אלא גם בפריסת תשתיות בריאות ומכשור רפואי, כאשר הפריסה במחוזות הצפון והדרום ביחס לגודל האוכלוסייה היא על פי רוב נמוכה יותר. חשיבות המכשור הרפואי הזמין והנגיש, והמותאם לגודל אוכלוסייה ומאפייניה הבריאותיים משפיע באופן ישיר על איכות הטיפול שאדם מקבל.
"המציאות בפריפריה היא הפוכה"
"לכאורה במדינה שמתחיבת לשוויון בבריאות היינו מצפים שהמדינה תקצה יותר משאבים לתיקון הפערים אבל המציאות היא הפוכה: יש פחות מיטות ביחס לגודל האוכלוסייה, פחות עמדות ניתוח, פחות מיטות טיפול נמרץ, פחות מיטות לשיקום ופחות רופאים ואחיות ביחס לגודל האוכלוסייה", אומר ד"ר ארז און מנהל המרכז רפואי פדה- פוריה בטבריה. "המשמעות היא שהמדינה מנציחה את הפערים האלו ואין סיכוי שבחוסר הקצאת המשאבים לצפון נוכל לתקן את הפערים האלו".
עד כמה הפערים הללו משפיעים?
"בצפון הארץ חסרים שירותים רבים שזמינים לתושבי המרכז ודוגמא לכך היא למשל מכוני צנתור מוח. במרכז קיימים 6 מרכזים כאלו ועד לפני חצי שנה לא היה מכון כזה באזור הגליל המזרחי- רמת הגולן. מאז שהמכון החדש נפתח אצלנו ניצלו חייהם של רבים מאזור הצפון".
ד"ר און מעלה בעיה אקוטית נוספת שנגרמת בעקבות המחסור בזמינות ולנגישות של השירותים הרפואיים. "למעשה אנו יודעים שככל שיש פחות זמינות ונגישות לשירותים רפואיים, אנשים נוטים לצרוך פחות מהם". לדבריו, רוב תושבי הצפון לא ייסעו לאיכילוב בתל אביב לקבלת שירות, ומצד שני אין להם את היכולת להסתמך על בתי חולים פרטיים כפי שקיים ושכיח במרכז - ולכן הם מתבססים על המרכזים הרפואיים הציבוריים.
"החובה שלנו היא להגביר את הנגישות והזמינות", הוא מבהיר ומציין לטובה את השינוי שמתרחש בשנים אלו. "פתחנו שירותים שלא היו קיימים עד כה - כמו מכוני רפואת ילדים ויחידות צנתור מוח וניתוחי לב. בעוד בשנתיים צפוי להיפתח מרכז שיקום לילדים ומבוגרים שיכלול 160 מיטות".
"אני חייב לציין שאחד הגורמים שסייעו לנו יותר מכולם היה המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, בין היתר בסיוע ברכישת ציוד רפואי מתקדם, תוכניות להשארת צוותים רפואיים בגליל לצד מענקים לרופאים עולים, מענקי מחקר, תוכנית להבאת רופאים מתמחים מצטיינים בתחומים בהם קיים חוסר בבתי חולים והגדלת מספר הסטודנטים לרפואה וסיעוד מיישובי הנגב והגליל. התקציב אותו קיבלנו מהמשרד בשנה שעברה אף סייע לנו לרכוש מיקרוסקופ מתקדם שמאפשר לנו לבצע ניתוחים ייחודיים מאוד של כלי דם, כלי לימפה וניתוחי עמוד שידרה שלא נעשו אצלנו קודם לכן".
"מחסור בציוד רפואי ורופאים איכותיים"
מי שניצב בחזית השינויים העוברים על מערכי הרפואה והבריאות בצפון הארץ הוא המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל שמארגן את הוועידה. לדברי אילן שוחט מנכ"ל המשרד "התפיסה שלנו במשרד, בהובלת השר עודד פורר, היא ביצוע שינוי חשיבה דרמטי בכל הקשור לרפואה בפריפריה לעומת המרכז. אנחנו רוצים להפסיק לנסות להידמות למרכז אלא לפתח את המרכזים הרפואיים שלנו בפני עצמם במטרה שהם יהיו חזקים ורלוונטיים לקהילות ולאזורים בהם הם פועלים".
מהם הפערים העיקריים?
"בעיקר מחסור ברופאים איכותיים ובציוד רפואי מתקדם. לאחר שזיהינו את שני החסמים האלו השקענו למעלה מ-50 מיליון שקלים. אמנם, אנחנו לא מתיימרים להחליף את משרד הבריאות ולא מדובר על תקציב משנה משחק אבל הכסף הזה כן יכול לאזן לדעתנו את הפערים הקיימים וכך בין היתר בתי החולים בצפון יכולים לקבל דרכנו 2 מיליון שקלים בשנה לרכישת ציוד והצטיידות מעבר לתקציב של משרד הבריאות. זה אולי נשמע מעט אבל הוא היה כמו אוויר לנשימה עבורם כי זה סייע לתכנן צעדים קדימה".
כיצד אתם פועלים במישור אנשי המקצוע?
"המשרד שותף בשתי תוכניות פעולה להבאת רופאים חדשים – תוכנית כוכבי הצפון והדרום ותוכנית אילנות. במסגרת תוכנית הכוכבים מאתרים מתמחים מצטיינים מהפקולטות השונות לרפואה ודואגים להביא אותם לפריפריה לפרק זמן מינימלי של 7 שנים על ידי מתן מלגה מיוחדת. "אנו מתמקדים במקצועות נדרשים בהם קיים מחסור ממשי של רופאים בפריפריה כמו פסיכיאטרים, פנימאים ומרדימים. המלגות יינתנו בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות ומפעל הפיס.
"במקביל מופעלת תכנית קדם רפואה בנגב ובגליל המיועדת לתושבי הנגב והגליל המעוניינים ללמוד רפואה. התכנית תכלול פסיכומטרי מורחב, תכנית הכשרה ותרגול לקראת מבחני הקבלה ללימודי רפואה. מטרת המכינה היא להגדיל את סיכוי הקבלה של המועמדים מהנגב והגליל ללימודי רפואה ובכך להגדיל את מספר הרופאים בבתי חולים בנגב ובגליל ולהנגיש שירותי רפואה טובים וזמינים יותר בנגב ובגליל. משתתפי התכנית יוכלו להשתלב בתכנית אילנות - מסלול ייחודי לסטודנטים מצטיינים מהנגב והגליל ללימודי רפואה של משרד הבריאות. ומתחילים איתם תהליך להשארתם גם כשיסתיימו 7 שנים. "גילינו שרופאים שנשארו בפריפריה או כאלו שבאו אליה רוצים להתפתח מחקרית ואקדמית. לכן אנו מלווים אותם עוד משלב ההכנה לתוכניות הרפואה בפריפריה תוך שהם מקבלים מלגות מיוחדות. מעבר לכל אלו אנו משקיעים רבות בפיתוח מעבדות וקידום מחקרים רפואיים".
עד כמה התוכניות האלו מצמצמות את הפערים?
"זה לא פותר את הבעיה באופן שורשי אבל כן מהווה חלק מהותי בתהליכים שאמורים להקל ולסייע. בתור מי שכיהן במשך עשור כראש עירית צפת והיה בין היוזמים והמקדמים של פתיחת הפקולטה לרפואה בעיר הנושא קרוב לליבי ואנו ממשיכים לפעול ולקדם תוכניות".
"המצב בקהילה בצפון יותר טוב מאשר במרכז הארץ"
ד"ר מרדכי דיין, מנהל מחוז צפון בשירותי בריאות כללית מוצא נקודת אור בכל מה שקשור דווקא לקופות החולים. "יש להפריד בין שירותי הבריאות בקהילה לבתי חולים. לטעמי המצב שלנו בקהילה הוא יותר טוב מאשר במרכז הארץ והרבה אנשים מתפלאים לשמוע שהתורים לרופאי הקהילה הם הקצרים ביותר בארץ וניתן להגיע לייעוץ רופא במחצית מהזמן שיידרש לכך במרכז".
לדבריו, הסיבה לכך היא משום שרופאים רבים במרכז בוחרים לעבוד במסלולים פרטיים ובקליניקות, וכאשר יש בפריפריה פחות לקוחות פוטנציאלים לשירותים הפרטיים גם הרופאים האיכותיים מעדיפים לעבוד דרך קופת החולים.
ואיפה קיימים הפערים הגדולים בין הצפון למרכז?
ד"ר מרדכי דיין: "האתגרים נוגעים לפיזור הגיאוגרפי הרחב של התושבים מה שמצריך שינוע של רופאים למרפאות השונות וכן חוסר באנשי מקצוע ספציפיים כמו למשל קלינאיות תקשורת, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים".
ד"ר ארז און: "מעבר לאתגר הציוד והשירותים האתגר השני שלנו הוא להביא אלינו רופאים איכותיים. הרופאים הטובים ביותר מעדיפים אובייקטיבית לעבוד ולחיות במרכז ולכן אנו צריכים להיות יותר אטרקטיביים יותר ולהעניק להם עניין מקצועי, אקדמי ומחקרי. הדבר יביא בהמשך לחיזוק אמון הקהילה באיכות הרפואה המקומית".
ביום שלישי 13.9 תועבר ועידת הגליל בשידור חי באתר ynet
בשיתוף ועידת הגליל ה-10