אירועי שבעה באוקטובר הוסיפו למניין "נפגעי פעולות איבה" של ישראל עוד 834 אזרחים חללים, ומאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" נוספו יותר מ-62 אלף אזרחים, שהוכרו רשמית בביטוח הלאומי כמי שנפגעו כתוצאה מפעולות הטרור (בהם נפגעי פסטיבל נובה, נפגעים מתוך יישובי הגדר והערים בעוטף עזה שאליהם חדרו המחבלים, וכן אזרחים שנפגעו במהלך הלחימה). למעגל השכול האזרחי נוספו עוד 1,355 אחים, 693 הורים, 630 יתומים ו-177 אלמנים ואלמנות.
אם מוסיפים לספירה גם משפחות של חטופים ונעדרים, אזרחים שפונו מביתם, חיילים שחוזרים משדה הקרב, משפחות של חיילי מילואים ועוד - מדובר במעגל של מאות אלפי אנשים, שהמכנה המשותף העיקרי להם הוא שבחודשים האחרונים הם פגשו, לפחות פעם אחת, עובדת סוציאלית.
3 צפייה בגלריה
עובד סוציאלי אחד ל-1,000 חיילים פצועים. מתוך הפגנות המחאה שקיימו עובדים סוציאליים ב-2020
(צילום: מוטי קמחי)
במשרד הביטחון יודעים לומר שכל עובד סוציאלי אחד נותן מענה לאלף חיילים פצועים(!) ובביטוח הלאומי מדברים על מחסור מיידי של כ-100 עובדים סוציאליים בכל הארץ
מאז השעות הראשונות ללחימה, עזבו העובדות והעובדים הסוציאליים את עיסוקיהם השגרתיים וניתבו את מרצם וזמנם (לעיתים בהתנדבות) למען מי שנפגעו במעגלים הראשונים והשניים. הם עסקו, ועוסקים גם כיום, בליווי ובסיוע נפשי, בהליכים ביורוקרטיים של מיצוי זכויות, כמו גם בסיוע חומרי. הם עושים לילות כימים למען גברים, נשים, חיילים, ילדים וקשישים.
במשרד הביטחון יודעים לומר שכל עובד סוציאלי אחד נותן מענה לאלף חיילים פצועים (!), ובביטוח הלאומי מדברים על מחסור מיידי של כ-100 עובדים סוציאליים בכל הארץ. אבל, זה זמן רב, ולמעשה עוד הרבה לפני המלחמה, שבמחלקות לשירותים חברתיים יש יותר מ-700 תקנים בלתי מאוישים של עובדים סוציאליים.
בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2021 ציין המבקר במפורש, כי משרד הרווחה והשירותים החברתיים הקצה פחות תקנים למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות מאשכולות חברתיים-כלכליים חלשים, וכן לאשכולות פריפריאליים (המרוחקים מן המרכז) - בהשוואה לרשויות מהאשכולות האחרים. תקנים בלתי מאוישים, כמו גם מספר מצומצם של תקנים קיימים, יוצרים מצב שבו עובדות סוציאליות רבות נדרשות לטפל במאות תיקים כל אחת.
סוגיית המחסור בעובדים הסוציאליים הונחה באחרונה גם על שולחנה של הכנסת. לפני כשלושה חודשים התקיים דיון מיוחד בוועדת העבודה והרווחה בנושא, ובאמצע חודש מאי הובא הנושא לדיון נוסף בוועדה המיוחדת לפניות הציבור.
על פי הערכת איגוד העובדים הסוציאליים נכון לסוף שנת 2023, רק כ-45 אחוז מבין המחזיקים ברישיון המתיר לעסוק במקצוע העבודה הסוציאלית - אכן עוסקים בפועל במקצוע. אז אם קיים היצע של עובדות סוציאליות, נשאלת השאלה מדוע הביקוש לעיסוק במקצוע נשאר נמוך כל כך?
3 צפייה בגלריה
רק 45 אחוז מבעלי רישיון לעסוק בעבודה סוציאלית אכן עוסקים בה. מראות ממחאת העו"סים ב-2020
(צילום: מוטי קמחי)
שיפור תנאי העבודה כרוך גם בשיפור תחושת המוגנות של העובדות הסוציאליות, מתן ייעוץ והדרכה להתמודד עם מצוקות רגשיות כתוצאה מהעבודה, שיפור תנאי השכר והעלאת הדימוי החברתי והמקצועי של העבודה הסוציאלית והעוסקות בה
לפי פרופ' ג'וני גל, ראש תוכנית מדיניות הרווחה ב"מרכז טאוב" ומרצה לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים, כדי להתמודד עם המצב והצרכים שנוצרו והתגברו בעקבות המלחמה, היה צורך לאייש את התקנים הקיימים ולהרחיב באופן ניכר את מספר תקני כוח האדם בשירותי הרווחה המקומיים בפריפריות הדרומית והצפונית. לשם כך, הוא מציע בספר "רווחה בעקבות מלחמה" לשפר את תנאי העבודה של העובדים והעובדות הסוציאליות, ולתמרץ עובדות ועובדים להצטרף לעבודה במערכת הרווחה בפריפריה.
ההצעה לשפר את תנאי העבודה של העובדות הסוציאליות, כדי לאייש תקנים של כוח אדם, עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרן של ד"ר עיינה הלפרן ויערה מן מטעם קרן ברל כצנלסון. מממצאי המחקר עולה כי שיפור תנאי העבודה כרוך גם בשיפור תחושת המוגנות של העובדות הסוציאליות, מתן ייעוץ והדרכה להתמודד עם מצוקות רגשיות כתוצאה מהעבודה, שיפור תנאי השכר והעלאת הדימוי החברתי והמקצועי של העבודה הסוציאלית והעוסקות בה.
שיעור מדאיג של 83 אחוז מהעובדות הסוציאליות דיווח כי סבלו מאלימות שהופנתה אליהן במהלך עבודתן... עוד נמצא במחקר כי רק 13 אחוז מהעובדות הסוציאליות מרגישות מוערכות בידי הציבור
במחקר נמצא כי שיעור מדאיג של 83 אחוז מהעובדות הסוציאליות דיווח כי סבלו מאלימות שהופנתה אליהן במהלך עבודתן. אף שבשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לשיפור התנאים ומבנה השכר, כדוגמת צו הרחבה משנת 2017, הסכם ביניים לשכר מ-2020 ורפורמה במבנה השכר מהשנה האחרונה - עדיין 52 אחוז מהעובדות הסוציאליות שהשתתפו במחקר חשו תסכול ושחיקה בעבודתן כתוצאה משכר לא מספק.
בנוסף לעומס הפיזי המוטל על עובדות סוציאליות, שנאלצות להתמודד עם פניות רבות, קיים בעיסוק בתחום גם עומס רגשי ומנטלי, כזה שעלול להשליך על חייהן האישיים: 64 אחוז מהעובדות הסוציאליות שהשתתפו במחקר, ציינו כי הקושי הרגשי שעמו הן מתמודדות לא מקבל מענה של הדרכה, הכוונה וליווי במסגרת העבודה, והן נותרות לבדן עם הקשיים הללו. עוד נמצא במחקר כי רק 13 אחוז מהעובדות הסוציאליות מרגישות מוערכות בידי הציבור.
3 צפייה בגלריה
52 אחוז מהעובדות הסוציאליות שהשתתפו במחקר חשו תסכול ושחיקה בעבודתן כתוצאה משכר לא מספק. שלטים במחאת העו"סים בתל אביב ב-2020
(צילום: מוטי קמחי)
האמצעים להתגבר על בעיית המחסור הם שיפור תנאי שכר, קביעת תקינה של טיפול בתיקים לכל עובד/ת סוציאלי/ת, מתן הדרכה והכוונה לעובדים סוציאליים במקומות עבודתם, ואיוש תקנים קיימים באמצעות תמריצים והרחבת תקני כוח אדם, בייחוד בפריפריה
למחסור בעובדות סוציאליות עשויות להיות השלכות חמורות וארוכות טווח על חוסנה החברתי של ישראל. נראה כי בעיית המחסור ברורה לקובעי המדיניות וכפי שעולה ממחקרים שנכתבו בנושא, האמצעים להתגבר עליה הם שיפור תנאי ההעסקה של העובדים הסוציאליים באמצעות שיפור תנאי שכר, קביעת תקינה של טיפול בתיקים לכל עובד/ת סוציאלי/ת, מתן הדרכה והכוונה לעובדים סוציאליים במקומות עבודתם, וכן איוש תקנים קיימים באמצעות מתן תמריצים והרחבת תקני כוח אדם, בייחוד באזורי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.
שירן טייב אלמקיאס, חוקרת עוני ומדיניות רווחה, דוקטורנטית בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוני' העברית.
