בשיתוף בינ"ה
"דיזינגוף קרא לתל אביב: "הניסוי היהודי החשוב ביותר בכל שנות הגלות – ניסוי הניהול העצמי היהודי", בתחום התרבות דיזינגוף חזה שמתל אביב תצא תורה והיא תשמש מרכז תרבותי לא רק לארץ ישראל אלא לכל ארצות הגולה". את המילים האלו אמר ראש העיר תל אביב יפו, רון חולדאי בערב מיוחד שהתקיים במוזיאון תל אביב בחמישי שעבר. בערב, שעסק בתפקידה של היהדות הישראלית בעת המורכבת הזאת, השתתפו מלבד חולדאי גם מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, השר חילי טרופר, ראשת העיר לשעבר של בית שמש, עליזה בלוך, איל נוה ממייסדי אחים לנשק, חברי מכינת בינ"ה ובוגריה ואורחים נוספים רבים. מוקדם יותר נערך אירוע בכיכר החטופים בהשתתפות חניכי מכינת בינ"ה ושנת השירות.
היחס לדת במרחב החילוני לאחר ה-7 באוקטובר
"מראשיתה הייתה תל אביב עיר של תורה - במובן הרחב יותר של המילה: של לימוד ושל יצירה ולאו דווקא של שמירת מצוות", הוסיף חולדאי. "היא נטשה את דרך ההלכה כאשר ההלכה שוב לא תאמה בעיניה את מציאות החיים המודרניים וכן יצרה דפוסים יהודיים חדשים שמותאמים יותר לתנאי החיים במדינת ישראל". עוד ציין כי הוא חש חוב מוסרי להמשיך עם הרעיון שעומד מאחורי בינ"ה.
"הרצל דיבר על מדינת היהודים ולא על מדינת הלכה", הוסיף חולדאי. "לפי דעתי החברה הישראלית צריכה להתעורר ולהבין שאחרי הדבר הזה היא צריכה לעשות בדיוק את מה שעושה בינ"ה היום ולשתף פעולה בערכים היהודיים שמאפשרים חיים כדמוקרטיה".
"הנה אנחנו, אחרי השבת הארורה, ניצבים מול האתגר הגדול: המסע לתקומה מחדש", מדגיש מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה. "התנועה הקיבוצית מדברת על אידיאולוגיה וערכים שהם המגדלור שלנו. אחרי השבעה באוקטובר הכל התחדד - מה שאמרנו על התיישבות, גבולות, חקלאות, תרבות, סולידריות חברתית; הערכים שידענו קודם ושקצת הצליחו לבלבל אותנו ברורים לנו עכשיו, אחרי המלחמה, יותר. אנחנו הרבה יותר שלמים ועומדים זקוף וגאים להגיד שניאבק על הערכים האלו. הגיע הזמן שהתנועה הקיבוצית תהיה משמעותית גם בתל אביב. אמנם אנחנו נמצאים ברגע קטן של יחד ושל תקווה, אבל נדרשים מאיתנו אידיאלים מעבר לאופק במיוחד אחרי הפוגרום והטבח. על אידיאולוגיה וערכים שהם המגדלור שלנו".
"הימים האלה מלאים בהרבה צער שמכסה את הארץ וכל אחד ואחת פוגשים אותו", אמר השר חילי טרופר, "אין ישראלי שהצער לא נוכח בביתו. אבל מה שבינ"ה מתעקשים זה להחזיק גם את התקווה. הצער נוכח ולצידו כל הזמן להחזיק בתקווה – וזו משימה קשה. הארץ הזו יודעות רוחות וסופות רבות בשנים האחרונות, גם פנימיות וגם מבחוץ ואנחנו מחזיקים בעמוד התקווה. אני חושב שעד ה-7 באוקטובר מי שפיצל, שיסע ופילג – צמח. ומה-7 באוקטובר יש תהליך הפוך שדווקא מי שמדבר בשפה של חיבורים, שותפות ואחדות – הוא זה שצומח. ולא רק בשדה הפוליטי אלא בכלל. ביום כיפור האחרון ובעיקר בתל אביב היו התנגשויות".
טרופר המשיך והסביר כי מה-7 באוקטובר מה שעוטף את החברה הישראלית זה דווקא מי שמדבר בשפה של שותפות, מורכבות, מי שמתעקש לבנות קשרים ומחזיק בתפיסה שמחוברת ביהדות אבל גם ליברלית. "בימים אחרים אמרו לנו תבחר – או יהדות או דמוקרטיה או שמרנות או ליברליות", הוא מסביר. "הרצון להחזיק משהו מורכב שנדחק עד לפני כמה חודשים, פתאום יש לו מקום מאוד חזק. תחשבו כמה סטראוטיפים התפוררו בכניסה לשדה הקרב. אחרי המחיר הנורא שכולם שילמו הציבור הדתי שהפך להיות מקשה אחת פתאום רואים בו הרבה צדדים אחרים, הקיבוצניקים, נשים בשדה הקרב וכל מיני תפיסות שאנשים החזיקו – פתאום אפשר. המשימה שלנו היא שהסטראוטיפים לא יקרמו עור וגידים מחדש. אני לא נבהל ממחלוקות, היהדות זה סם החיים שלה מחלוקות. אבל כשהמחלוקות הופכות לשנאה זה מחלחל רעל פנימי"
עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש היוצאת השתמשה בסיפור מגילת אסתר כלקח למצב החברה הישראלית בימנו.
"את יכולה לבחור להיכנס לשנאה, כעס וקורבנות או לתקווה ועשייה לפעולה", אמרה. "האמירה המשמעותית במגילה היא שכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו מה אתה עושה ברגע הזה – אני הגעתי לרגע הזה, במציאות הזו, ומה אני עושה בשביל לחיות במציאות טובה יותר".
דרכה של בינ"ה הייתה לאורך השנים מעין שביל זהב – המקום שבו מתחברים המסורת היהודית עם הערכים הליבראליים. עבור ניר ברוידא, מנכ"ל בינ"ה, אלה לא שני קצוות, אלא הזדמנות לכרוך יחד ערכים שאין בהם בעצם היררכיה ובמידה רבה גם לא קיום נפרד. "זוהי תפיסה שלוקחת אחריות ובעלות על היהדות כתרבות וכנכס", מדגיש ברוידא. "שמעודדת למדנות של המקורות היהודים, היכרות קרובה עם הטקסטים, הטקסים והתרבות ופיתוח זהות יהודית שלמה. זהות ישראלית שאינה נשלטת על ידי המונופול ההלכתי, - יהדות שמתאימה לזמן ולמקום, יהדות ישראלית. תפיסה שמבינה שהדמוקרטיה והיהדות שואבות זו מזו, משלימות האחת את רעותה וריבוי המקורות והערכים הוא שמייצר את זהות ישראלית שלמה ובונה עתיד ישראלי משותף".
"אנחנו רוצים להיות מעצבי הפנים של המדינה"
איש העסקים טרי ניומן, שמכהן בתפקיד יו"ר המועצה הציבורית של בינ"ה, מסביר למה דווקא עכשיו זה הזמן להמשיך ולהרחיב את השורשים היהודים העמוקים. "יש את השיחה המזעזעת של המחבל מה-7 באוקטובר שאומר: 'אבא הרגתי יהודים'", הוא נזכר. "לישראלים נפל האסימון שאנחנו יהודים ולכן אם אנחנו יהודים ישראלים אנחנו צריכים לדעת למה אנחנו מתכוונים בזה. ברגעי משבר אתה מחפש שורשים. מחפש מה מחבר אותך למקום הזה. מדינת ישראל ב-75 השנים האחרונות הייתה עסוקה בבניית הבית. בזמן שבנינו צבא, כלכלה, תעשייה והייטק – נתנו לאחרים לרהט את הבית. ועכשיו אנחנו חוזרים. ואם אנחנו רוצים להמשיך את השורשים אנחנו באים ואומרים שאנחנו רוצים להיות מעצבי הפנים של המדינה שבנינו".
החזון של בינ"ה, כדבריו של ניומן, הוא שבכל מקום שיש בית חב"ד יהיה בית בינ"ה. "לא יכול להיות שכאשר מגיע ישראלי לחו"ל או לארץ והוא רוצה להתחבר עם היהדות שלו הוא צריך להתחבר דרך ארגון אמריקאי חסידי".
ניכוס מחדש של היהדות
"אני מרגיש שכשהייתי במכינה זו הייתה הפעם הראשונה שהיה לי מפגש עם היהדות באופן חיובי", אמר איתן הס, בוגר המכינה ומדריך בה. "הגעתי מבית חילוני ויש לי קרובי משפחה חרדים וכל מפגש איתם היה טעון ולא הרגשתי מחובר. הגעתי לבינ"ה כי האג'נדה של לדבר על היהדות מזווית חילונית שמונגשת לכולם מאוד ריגש אותי. זאת הייתה המטרה שלי שחיפשתי מכינה. למצוא מקום שאוכל ללמוד דרכו יהדות. זו הייתה אהבה ממבט ראשון – לעשות ניכוס מחדש של היהדות".
לדברי הס, המלחמה חידדה עד כמה כולנו מחזיקים יחד את "התיק" היהודי, ולכן מחוייבים להכיר אותו לעומק. "אני, בתור חילוני יהודי, צריך להבין למה אני ממשיך לקיים מסורת, ולמה אני חלק מישראל", הוא מסביר. "אני חייבים לדעת מה התפקיד שלי בקהילה הישראלית ואיך היהדות שלי נותנת לי גב לערכים הליברליים החילוניים".
בשיתוף בינ"ה
פורסם לראשונה: 13:25, 27.03.24
