"כשעמדתי מול עגל אפור בכפר גליקסון התחלתי לבכות. נזכרתי בעגל האפור שנולד ברפת בקיבוץ כשהייתי בת 7 או 8 ויום אחד נעלם, וגרם לי להבין שאף אחד מהעגלים ברפת לא נשארים שם יותר מדי זמן", משחזרת איימי, פעילה בקונספט Meat The Victims.
"בכפר גליקסון היו עגלות שעל-פי התאריך מעל הכלוב שלהן היו רק בנות יומיים. תמיד הייתי רגילה לראות עגלים בלי אימא שלהם בכלובים – אי-אפשר לבקר את סבא וסבתא בקיבוץ בלי לראות את כל הפרות ברפת, ואז את העגלים ואת העגלות לבד בכלובים ביונקיה – אבל משהו בלספר את הסיפור של העגל בשידור חי בפייסבוק, בפעולה הראשונה גרם לי להתחבר לרגש. להבין שאנחנו חייבים לצאת מהבית. חייבים שכולם ידעו את מה שמסתירים מאיתנו כל הזמן", היא מוסיפה בלהט.
צפו בסרטון המציג של פעילות Meat The Victims בעולם:
(עריכת וידיאו: יריב קסלר)
את הקונספט הבינלאומי של Meat The Victims (שם המכיל משחק מילים בין "פגוש את" ל"בשר", באנגלית) התחילה פעילה בשם ליה דולינג'ר, ואליה הצטרפו אנשים שאוהבים בעלי חיים ומאמינים שאפשר לקבל החלטות מתחשבות יותר. מדובר בקונספט, כלומר ברעיון, לא בארגון, כך שכל מי שמסכים עם הערכים של אי-אלימות וזכויות לבעלי חיים יוכל לארגן פעולה בכל מקום בעולם.
מדובר בעצם בפעולות של מחאה לא אלימה המתבטאת בפעולות ישירות לזכויות בעלי חיים, שבשונה מהמחאות שהתרגלנו לראות בכיכרות הערים, הפעילים מגיעים למשקים שבהם בעלי החיים מוחזקים כדי לתעד את בעלי החיים שנולדו או בקעו במשקים מתועשים. את התיעודים הם משתפים ברשתות החברתיות, כדי להגיע לכמה יותר אנשים ולחשוף להם את המציאות של בעלי החיים במשקים כמות שהיא, מציאות שבעלי אינטרסים דואגים להסתיר היטב מצרכני מוצרי המזון מן החי.
"ישבתי בבית, וצפיתי והייתי בהלם. לא מאמינה למה שאני רואה. פעילים. בלייב. בתוך משק. לא אלימים. מצלמים. נוכחים. מספרים. מהפעולה השנייה הפכתי להיות חלק מהקבוצה המדהימה הזאת. כי הגיע הזמן שמה שקורה מאחורי הקירות של התעשייה יגיע לכל בית. יגיע לתקשורת. הגיע הזמן שהסיפור של חסרי הקול יקרום קול ומילים ושכל אחת ואחד ידע מה קורה שם באמת". מסבירה ליאור, פעילה בקונספט.
4 צפייה בגלריה
"הגיע הזמן שהסיפור של חסרי הקול יקרום קול ומילים ושכל אחת ואחד ידע מה קורה שם באמת"
(צילום: Meat The Victims)
לספוג את הכול ולהמשיך לתעד
בכל פעולה בקונספט, הפעילים מגיעים למשקים ביחד ומתחלקים לשתי קבוצות: קבוצה אחת שנכנסת לתוך המתחם שבו נמצאים בעלי החיים, מתיישבת לידם ומספרת ברשתות החברתיות על בעלי החיים שפגשה: איך הם התחילו את חייהם, לאיזו שגרה נכלאו – והסוף שצפוי להם בתעשייה שממנה כמעט אף אחד לא יוצא בחיים.
הקבוצה השנייה בינתיים עומדת מחוץ למשק עם שלטים שמחזקים את המסרים של אי-אלימות ושל זכויות בעלי חיים. חברי הקבוצה פוגשים אנשים שרבים מהם גרים קרוב למשק ולא מודעים למתרחש בפנים, ומייצרת עימם שיח. היא מקשיבה להם ומספקת פרטים שאולי לא ידעו על המציאות של יצורים רבים בעולם שאינם אנושיים הכוללת גריסה וחנק של בעלי כנף, הפרדת גורים מאימהותם דקות לאחר היוולדם, ותנאי מחיה קשים המריחים ונראים לעיתים קרובות רע מאוד.
במהלך הפעולות הרבות שנעשו בעולם, ושש הפעולות שנעשו עד כה בישראל, הפעילים נתקלו לא פעם בהתנגדות אלימה למחאה שלהם. קיללו ודחפו אותם, השפריצו עליהם מים בזרנוקים תעשייתיים, זרקו עליהם חצץ ואפילו טלאים מתים. והם בחרו לספוג את הכול ולהמשיך לתעד.
צפו בכתבה המציגה את הפעולה השישית של הקבוצה הישראלית של Meat The Victims במשק ברשפון:
(צילום: חגי דקל | עריכת וידאו: רותם שבתאי)
"אני זוכר שתוך כדי האלימות הקשה חשבתי לעצמי שאם ככה הם מתנהגים אלינו, בני אדם אחרים, בכזו אלימות שנאה ורוע אז איך הם מתנהגים לבעלי החיים בחווה?", משתף אלעד, פעיל בקונספט. "איזה סבל בעלי החיים האלה בטח עוברים על בסיס שעתי על ידי האנשים האלה, ואף אחד לא שומע. הבנתי שוב כמה זה חשוב שבאנו לתעד את מה שקורה שם, וזה נתן לי המון כוח להמשיך ולספוג מהם את כל הרוע הזה. לבעלי החיים בתעשייה אין אף אחד שישמיע את קולם".
כחלק מהפעולה מתנהל משא ומתן בין הפעילים בשטח לבעלי המשק, במהלכו ברוב המקרים משוחררים מהחווה מספר בעלי חיים שמועברים על ידי הפעילים לאחת מחוות החופש הקיימות בארץ ועוסקות בהצלה ושיקום של חיות משק בעיקר. עיקרי הקונפסט הם כאמור המפגש הבלתי אמצעי עם בעלי החיים במקום בו הם שוהים ותיעודם בו, והצלת בעלי חיים בהסכמת בעלי המשק בדרך של אי-אלימות, מסורת שהשפיעה מאוד על יוצרי הקונספט והושאלה, בין השאר, ממרטין לותר קינג שאחד הציטוטים המפורסמים שלו One has a moral responsibility to disobey unjust laws, מופיע על החולצה האחידה של הפעילים בכל העולם.
לותר קינג האמין שהדרך של התנגדות ללא אלימות היא הנשק החזק ביותר העומד לרשות המדוכאים במאבקם להשיג צדק וכבוד אנושי. הפעולות מושפעות מאוד מ"פעולות הישיבה" שהתקיימו בשנים 1958–1960, כנגד מדיניות ההפרדה הגזעית. סטודנטים שחורי עור ארגנו פעולות של ישיבה במסעדות שנקטו במדיניות ההפרדה. כל מה שהם עשו היה לשבת ולהזמין אוכל, מה שנראה לנו היום טבעי מאוד, אך בזמן הפעולות הם נחשבו לקיצוניים ואף נעצרו על-ידי המשטרה בגין שוטטות והתנהגות פרועה וספגו אלימות קשה אליה לא הגיבו בשום צורה, בדומה לפעילי זכויות בעלי החיים היום. הפעילים אגב מגוונים מאוד, ישנם נשים וגברים, צעירים, אזרחים ותיקים ועולים חדשים, מכל העדות, הדתות והדעות הפוליטיות, כשהמשותף לכולם הוא הלהט הבלתי מתפשר ברצון לסייע ולהציל בעלי חיים.
"אני פועלת למען בעלי החיים. למען אלו שקולם לא נשמע. למען אלו שלא יכולים להיאבק לחופש והחירות שלהם. זה ישמע כמו קלישאה אבל אני מרגישה שחלק מחיי נועד להיות כשליחות למענם - לפעול במחאות ולהיות שם הקול שלהם. אנחנו מגיעים לרפתות, ללולים, לדירים, ולבתי מטבחיים,כדי להראות לעולם בלייב את גודל הזוועות שבעלי חיים עוברים. בלי צנזורה, בלי עריכה, ועכשיו אנחנו לקראת הפעולה השביעית. ואנחנו זקוקים לכם. בעלי החיים זקוקים לכל פעיל ופעילה. כוחנו במספרנו, הצטרפו אלינו". מזמינה אהובה, פעילה בקונספט.
בעלי המשקים שמתעוררים בוקר אחד לגלות שפלשו לשטח הפרטי שלהם לא תמיד שמחים על הביקור, פעמים רבות מוזעקת משטרה למקום כדי "לסיים את האירוע" כלשונה, ולעיתים פעילים גם נעצרו במהלך הפעולה. "אנחנו יודעים שאנחנו עשויים להיתפס כקיצוניים", מוסיפה איימי. "העולם עדיין לא רואה את המשקים כמו שהם מבפנים, ואת בעלי החיים שבהם כמו שרואים כלבים, חתולים, דולפינים, פילים ודובי קוטב. ולכן אנחנו ממשיכים לצאת מאזור הנוחות שלנו ולחשוף את העוולות".
"ככל שיהיו יותר פעילים, כך נגיע ליותר אנשים שיוכלו לחשוב אם הם באמת שלמים עם העולם שיצרנו לבעלי החיים, או אם הם רוצים להצטרף לשינוי. העולם משתנה כל הזמן ויש לנו את הכוח לבחור טוב יותר בכל רגע נתון: לאמץ בעל חיים במקום לקנות, לתרום לחוות הצלה של בעלי חיים, לשתות חלב צמחי בקפה, להתנגד לאופן שבו מלמדים ילדים על בעלי חיים, להצטרף למחאות ולקבוצות שפועלות לשינוי או לארגן בעצמנו", היא מסכמת.
"אנחנו מזמינים אתכם לעקוב אחרינו ברשתות החברתיות, לצפות בפעולות ולהצטרף לפעולה הבאה או לתרום כסף להוצאות הכרוכות בה. אנחנו צריכים אתכם, את כל מי שרוצים את השינוי ורוצים לקחת חלק במהפכה".
