בשיתוף המרכזים לצדק חברתי
מהריסות 7.10 לתקומה: צפו באולפן
רגע לפני שאנחנו מציינים שנה לאירועי 7 באוקטובר, יתקיים השבוע (19.9) הכנס השנתי של המרכזים לצדק חברתי במכללת אחוה, כנס שיקום ישראל. הכנס יעסוק בשיקום המקיף שדרוש למדינת ישראל: שיקום היישובים שנחרבו, האמון בין האזרחים והאזרחיות למדינה, השירותים הציבוריים שהוחלשו במשך השנים, היחסים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, וגם השיקום האישי של כל אחד ואחד מאיתנו לאחר שנה של טראומה, שכול ואובדן. מה האתגרים העומדים בפני החברה הישראלית בתהליך השיקום המורכב? כדי לשמוע יותר על הכנס אירחנו באולפן את לב ליטמן, סמנכ"ל המרכזים לצדק חברתי ומיוזמי הכנס, ויערה מן, מנהלת מחלקת המחקר בקרן ברל כצנלסון. צפו בווידיאו בראש הכתבה.
הכנס יכלול שני חלקים - סיורים באזור הנגב המערבי (שלושה סיורים יתקיימו במקביל), ולאחריהם ועידה ציבורית עם מומחים, פעילות ואנשי ציבור. בין הדוברים בכנס יהיו יצחק (בוז'י) הרצוג - נשיא המדינה, יזהר (איזי) כרמון -מנכ"ל המרכזים לצדק חברתי, נעמה לזימי - חברת כנסת מטעם 'הדמוקרטים', יאיא פינק - מייסד לובי 99 ודמוקרTV, וחבר הכנסת יאיר לפיד - יושב ראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר. בכנס תתקיים הענקת אות הצדק החברתי על שם אילן גילאון. הדוברים ידונו בפאנלים בנושאים דוגמת השלטון המקומי בקו העימות, שותפות יהודית וערבית כמפתח לחוסן חברתי ונתיבים לבניית חוסן קהילתי.
פאנל מיוחד בכנס יעסוק בעלייה דוברת הרוסית ותפקידה בשינוי החברתי. בתחילת מצב החירום, מספר לב ליטמן, סמנכ"ל המרכזים לצדק חברתי ומיוזמי הכנס, היה צורך דחוף של דוברי רוסית מדרום הארץ בקבלת שירותים מהמדינה. הם גילו שתושבים דוברי רוסית שנשארו בערי הדרום לא קיבלו מענה בשפתם, מפני שהממשלה אינה מתרגמת את השירותים לרוסית. "הקמנו קו חם 24-7 שיכלו להתקשר ולקבל שירותים בשפה הרוסית", נזכר ליטמן. "אף שירות ממשלתי, חוץ משירותים של משרד העלייה והקליטה, לא היו מתורגמים לרוסית בשלב הזה. זה משהו שהמדינה צריכה לעשות".
דוברת מרכזית שנבחרה לכנס היא ליאת אצילי ממטה משפחות החטופים. אצילי נחטפה מביתה בניר עוז, הוחזקה על ידי החמאס במשך 54 יום, ושוחררה. "ליאת מספרת איך היא בחרה להקדיש את החיים שלה עכשיו לבנייה של קהילת ניר עוז", מסביר ליטמן. "היא אומרת את זה בעצמה, ואני חושב שזה מסר מאוד חשוב: השיקום לא יכול להתחיל בלי החזרה של החטופים. לא משנה כמה השירותים הציבוריים ישתפרו, כמה מערכת הרווחה תהיה טובה יותר ויהיו עוד עובדות ועובדים סוציאליים. אם כל הזמן כחברה נצטרך להרגיש שיש לנו עשרות אנשים שפשוט נמצאים שם בתוך המנהרות, אין באמת יכולת להשתתף. זה האמון הבסיסי בין האזרחים למדינה".
מה החלק של המארג האזרחי בתהליך השיקום?
"בשביעי באוקטובר, במענה לאסון הזה, אנחנו רואים את החברה האזרחית כגורם מאוד משמעותי. כלומר, אם אנחנו שמים לרגע בצד את הכישלון של המדינה להגיב, לחברה האזרחית עדיין יש תפקיד מאוד משמעותי. קודם כל, ביחס לכישלון. כלומר, איפה שהמדינה לא הייתה, אזרחים נכנסו והלכו לעשות. עזרו בחלוקת מזון, לחיילים, להגיע ממקום למקום, לעזור מיד אחרי זה ביישובים, בפינוי, בכל מה שצריך. זה בשלב המיידי.
בהמשך, כשאנחנו רואים שהמדינה לא מצליחה לעשות את הדברים כמו שצריך, לחברה האזרחית עדיין יש תפקיד מרכזי. כלומר, גם היום אנחנו רואים סוגיות בסיסיות, כמו מיצוי זכויות, מענה למשפחות של אנשי מילואים".
יערה מן, מנהלת מחלקת המחקר בקרן ברל כצנלסון, מסבירה שמציאת תקציבים צריכה להיות בעדיפות עליונה: "זה קריטי, זה חובה. אין לנו כוח אדם בשירותים האלה. אין מורים ומורות, פסיכולוגים ופסיכולוגיות, סייעים וסייעות. בכל יום מורים בישראל מקבלים טלפון שהיום הגן לא נפתח, כי הסייעת חולה ואין מי שתחליף אותה. יש נשים שנשלחות לחכות עשרה חודשים בבית, עם דיכאון אחרי לידה, בלי טיפול. עד שיגיעו לטיפול, הוא כבר לא יעזור למשפחה שלהן". צפו בווידיאו בראש הכתבה.
בשיתוף המרכזים לצדק חברתי
פורסם לראשונה: 15:56, 11.09.24
