כמאה ילדים, בהם רבים ממשפחות שפונו מיישובי הדרום, הגיעו אתמול (רביעי) לקמפוס אוניברסיטת בר-אילן ל"מרפאת הדובונים" שהוקמה שם לכבודם ליום אחד. המטרה: לטפל בדובונים פצועים ובבובות עם חרדות שהביאו מהבית.
מדובר ביוזמה של הפקולטה לרפואה, המבקשת לסייע לילדים עד גיל 11 להתמודד ולעבד את חוויות המלחמה והאזעקות של תקופת החירום באמצעות "טיפול רפואי" ושיחה עם "סגל המרפאה". בפועל, המפגש הזה נועד "לפתח חוסן, לחזק את בריאותם הנפשית של הילדים ולמנוע החמרה של סימפטומים בעתיד", כפי שמסבירה ראש המערך לתוכניות ייעודיות באוניברסיטה, פרופ' נעה וילצ'ינסקי מהמחלקה לפסיכולוגיה.
את "מרפאת הדובונים" מפעילים סטודנטים לרפואה, לפסיכולוגיה ולעבודה סוציאלית. הם קיבלו את פני הילדים במחלקות המרפאה השונות, והציעו להם דרכים לטפל בדובי או בבובה, בעזרת כלים וטכניקות שיוכלו לאמץ ולחזור עליהם בעצמם ברגעי חרדה. הילדים עברו בין המתחמים הרפואיים, בהם מחלקת אולטרסאונד, עמדה לחבישת גבס ומרחב לבדיקות רפואיות, וצוות הסטודנטים תרגל איתם שיטות להפחתת לחץ ונשימות נכונות, לכאורה כדי להקל על הדובי, ולמעשה על עצמם.
יובל, בת 8: "אני יודעת שבדרום יש ילדים שרגילים לשמוע אזעקות והם גיבורים, אבל אני מפחדת כשאני שומעת אזעקה. אני גם רואה איך כולם מסביב מודאגים וזה עושה לי קצת עצוב"
ליאל שטרום שמשפחתה פונתה מקיבוץ סעד הגיעה עם בנה, סיני בן השלוש, ובובת המיקי מאוס שלו. "זו הפעם הראשונה מאז ה-7 באוקטובר שהילד מסכים לדבר עם איש מקצוע", אמרה. "הוא היה מאושר ורגוע עם הכלים הטיפוליים שקיבל בדרך של משחק, וגם אנחנו ההורים יצאנו עם טיפים להתמודדות עם סיטואציות מלחיצות".
יובל רוזנפלד, בת 8 מראש העין, נצמדה ל"בובונת דובונת" ולאימה, ושיתפה: "אמא אמרה שכדאי לנו לבוא, כי יש פה אנשים מומחים שיעזרו לי ולעוד ילדים כמוני שחוששים. בראש העין אנחנו שומעים אזעקות וזה נורא מפחיד. אני יודעת שבדרום יש ילדים שרגילים לשמוע אזעקות והם גיבורים. אבל אני מפחדת כשאני שומעת אזעקה. אני גם רואה איך כולם מסביב מודאגים וזה עושה לי קצת עצוב". כמו שהיא עוזרת ל "בובונת", כך גם הבובונת עוזרת לה לעבור את התקופה: "אני שומעת ורואה הרבה אנשים טובים שתורמים ועוזרים, וזה כיף לחיות במדינה כזו. אני בטוחה שישראל תנצח ומקווה שהחיילים שלנו יחזרו בריאים ושלמים הביתה ולהורים ולאחים ולבובונת שלהם".
פרופ' וילצ'ינסקי: "זה הפיילוט השלישי שאנחנו עורכים במתכונת הזו, והתגובות מהילדים וההורים מחממות לב. ילדים מתרגלים את התרגילים שלמדו גם בבית, באזעקות, ומזכירים להורים מה צריך לעשות ואפילו מספרים על כך בגנים ובבתי הספר. המטרה כעת היא להרחיב את המפגשים לערים נוספות ולסייע לכמה שיותר ילדים והורים להתמודד עם מצבי המלחמה. הצוות האינטגרטיבי של בר-אילן יהיה מוכן להזנקה לכל מקום בו יש ילדים או דובונים במצוקה".