אסתר אסייג, בת 62 מאופקים, אמא לחמישה ילדים וסבתא למספר רב של נכדים, יצאה לפנסיה מוקדמת אחרי שנים במערכת החינוך והחליטה שהיא רוצה לתרום את חלקה למדינה. כשהייתה בת 59, אסייג קיבלה על עצמה להקים את מערך המתנדבים בעיר מטעם התוכנית הלאומית להתנדבות אזרחים ותיקים - "באים לטוב", שהוקמה בתחילת שנות ה-2000 כתנועה עממית להתנדבות בקהילה, על ידי המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ומופעלת על ידי החברה למתנ"סים.
"שמחה אדרי, מנהלת אגף אזרחים ותיקים ומועצת הנשים העירונית באופקים, פנתה אליי וביקשה שאקבל את התפקיד. מפני שלא זכיתי לשרת בצבא, הרגשתי שזה הזמן לסגור את המעגל שנותר פתוח", מספרת אסייג, שהפכה מאז לדמות מוערכת במיוחד בעיר הדרומית. "כשנכנסתי לתפקיד היו רק ארבעה או חמישה מתנדבים, ושני מקומות השמה בלבד. כיום, אנחנו כבר עם 200 מתנדבים וכ-13 מקומות השמה".
8 צפייה בגלריה
אסייג עם תעודת ההוקרה שקיבלו מתנדבי "באים לטוב" באופקים מגדוד 7666, על הסיוע שהעניקו ללוחמים במהלך שהותם בעיר
(צילום: באדיבות אסתר אסייג, "באים לטוב")
לדבריה, "הפעילות ההתנדבותית היא ענפה ונוגעת בכל הרבדים של החברה הישראלית - החל מתינוקות וילדים, דרך עזרה לבני נוער וחיילים, ועד סיוע לאוכלוסיות של קשישים ואנשים עם צרכים מיוחדים", היא מסבירה, "אנחנו מספקים מענה לכל מי שרק זקוק לו, ועושים ככל שביכולתנו כדי שאף אדם באשר הוא לא ייאלץ לחיות בחוסר".
המתנדבים הרבים אותם היא מובילה כרכזת במיזם הם אנשים מבוגרים, פנסיונרים כמוה, המתגוררים באופקים ולא מפסיקים להתנדב - בגני הילדים, בבתי הספר, במרכז יום לקשיש, בהכנת אוכל ללוחמים, ובכל מקום אפשרי בעיר ממנו הם מקבלים קריאה לסיוע. אסייג מצדה, עושה ככל שביכולתה כדי להיות שם ולדאוג שהמתנדבים יגיעו להושיט עזרה לכל מי שרק זקוק לכך.
מידת ההצלחה וההיענות באה לידי ביטוי במבחן התוצאה, ומערך המתנדבים שעשה את צעדיו הראשונים עם שני מתנדבים בלבד - הפך תוך זמן קצר, כאמור, למערך נרחב עם פעילות ענפה.
400 מנות ביום לחיילים
כדי להבין מהיכן ינקה את ערכי ההתנדבות המובילים אותה עוד מילדותה יש לחזור לבית הוריה, ממייסדי שוקדה - מושב עובדים דתי הנמצא בצפון-מערב הנגב - שהיה בית חם וצנוע. "הוריי גידלו אותי לערכים של עבודה והכנסת אורחים, והבית תמיד היה פתוח והומה אדם - מה שהסב לי אושר רב", היא משתפת.
"אני זוכרת את עצמי כתלמידת בית ספר יסודי, משכימה קום והולכת לעבוד בחקלאות לפני הנסיעה לבית הספר. כבר בכיתה ח' היה לי רישיון לטרקטור, דבר שמעיד על כך שהייתי חקלאית מלידה", היא מוסיפה כשבקולה נימה של צחוק.
כתושבת אופקים, היא חוותה את אירועי 7 באוקטובר בעוצמה רבה ובאופן כזה שלא תוכל לשכוח. "התעוררתי לקול אזעקות וירי רקטות בלתי פוסק, ובזמן שלכולנו בבית לקח זמן להבין את סרט האימה שמצאנו את עצמנו בתוכו - ב-7:30 בני הצעיר כבר גויס למילואים", היא משחזרת.
בשעות ובימים הבאים אסייג, שהתקשתה להכיל את מתקפת הטרור הרצחנית שביצעו מחבלי חמאס בעירה, תגלה כי שבעה מתלמידיה נרצחו וארבעה תלמידים נוספים נפצעו קשה באותה שבת. 56 מתושבי שכונת "מישור הגפן" בה היא מתגוררת, נרצחו באותו יום נורא. עם חלקם היא אף הייתה בקשרי חברות קרובים.
"באותה שבת שוטר ושני חיילים אספו אותי למוקד החירום בעיר, אליו נקראתי זמן קצר לאחר תחילת המתקפה, ובדרך הצטרפו אלינו שלושה מתנדבים נוספים", היא מספרת, "קנינו תרופות מצילות חיים, וכשהגענו למרכז התחלנו לאייש את המוקדים הטלפוניים. סיפקנו מענה לאזרחים המבוהלים וסייענו להם בקניית מצרכים חיוניים ובסיסיים.
8 צפייה בגלריה
מתנדבי "באים לטוב" עם משלוחים עבור המשפחות השכולות בעיר
(צילום: באדיבות אסתר אסייג, "באים לטוב")
8 צפייה בגלריה
מפנקים את החיילים. "זו הדרך שלנו להודות להם על ההקרבה העצומה שהם מקריבים כדי שנוכל לחיות כאן"
(צילום: באדיבות אסתר אסייג, "באים לטוב")
"לאחר שטיהרו את העיר ממחבלים, התחיל זיהוי הנרצחים ובהמשך גם שורת לוויות קורעות לב", היא מוסיפה בעצב. "גייסתי את מתנדבי 'באים לטוב' כדי שיעניקו חיבוק חם למשפחות השכולות, יתמכו ויעזרו להן בכל מה שאפשר. בישלנו ואפינו עבורן בתקופת השבעה וציון החודש לפטירת יקיריהם, דאגנו לפקוד את בתיהם, לחבק ולהבהיר שאנחנו איתן תמיד".
בשבוע השני למלחמה אסייג הקימה חמ"ל בביתה, משם מתנדבי המערך יצאו לפעילות יומיומית של חלוקת ספרים ומשחקים לילדים ולקשישים שלא התפנו ונותרו בעיר. במקביל, מדי יום הם שלחו לחיילים בשטח כ-400 מנות חמות אותן החלו לבשל כבר בשעות הבוקר המוקדמות. "עשינו זאת כאות הערכה לכך שהם מסכנים את עצמם כדי שנוכל לחיות בבטחה בעירנו", היא מסבירה בעיניים נוצצות.
"אנשים מחו"ל צריכים להיחשף לזוועות"
באותה שבת ובימי המלחמה שהחלו בעקבותיה, אסייג ועמיתיה נאלצו להתמודד עם כמה אירועים עצובים במיוחד, שהצליחו גם לרגש אותם ונחרטו בזיכרונם. כזה הוא סיפור גבורתו של ישראל צ'אנה ז"ל, מאבטח בסיירת לאבטחת בנקים באופקים, שבמשך דקות ארוכות נלחם לבדו מול חוליית מחבלים שפשטה על שכונתה של אסייג, והציל בכך את חייהם של עשרות האזרחים שהסתגרו בבתיהם באותו בוקר איום.
"יום לפני ישראל חגג את יום הולדתו והיה מוקף בחברים ובני משפחה. יש בזה משהו מעט מנחם, שאת שעותיו האחרונות הוא העביר כשהוא מוקף באנשים שאוהבים אותו", היא מספרת בכאב. "אחיו של ישראל התחתן חודשיים לאחר הירצחו. בשבת חתן הפתענו את האמא והבאנו איתנו שפע של מזון ועציצים קטנים לאורחים. זה ריגש מאוד את בני המשפחה. תשומת הלב הקטנה הזו עבור אנשים שאיבדו את היקר להם מכל בצורה טרגית ואכזרית כל-כך, והנחמה שלהם היא בכך שהם יודעים שיש מי שילווה ויתמוך בהם ככל שרק ירצו".
בחודשי המלחמה הראשונים אופקים הפכה לשטח כינוס צבאי, לרבות בתי הספר ואולמות הספורט שאוישו על ידי חיילים. "עברנו, המתנדבים ואני, בין שטחי הכינוס שהוקמו בעיר וחילקנו לחיילים ולחיילות שהתמקמו שם מזון, מצרכים בסיסיים, מגבות ועוד", היא משחזרת. "אימצנו את חיילי גדוד פלח"צ 7666, ובכל ערב פינקנו אותם עם חוויה אחרת: פעם היה זה ערב פיצה, פעם הכנו עבורם משקאות מיוחדים, והיו גם ערבים שבהם עשינו על האש עם מוזיקה טובה".
מערך המתנדבים של אסייג ממשיך לסייע גם בימים אלו. "מתחילת המלחמה אנחנו מעניקים את עזרתנו בהתאם לצו השעה - בהתחלה נקלטו בעיר תושבי קיבוץ סופה, ועזרנו להם בכל מה שהם היו זקוקים לו.
"במקביל, נרתמנו גם לעזרתם של חקלאי העוטף, ובחודשים האחרונים אנחנו מעבירים הדרכות למשלחות מחו"ל בשכונה שלנו, כדי שיכירו את האכזריות של המחבלים, ובעיקר שיכירו את הגיבורים שלנו ואיך הם נלחמו באומץ אדיר והצילו את חייהם של תושבי השכונה", היא מספרת ומוסיפה: "בהמשך הסיור אני מכניסה אותם, כמובן בתיאום מראש עם בני המשפחה, לביתה של אחת מהמשפחות השכולות בשכונה, שם הם נחשפים לסיפורי הזוועה שהתרחשו באותה שבת, ואף קוראים 'קדיש' על הנרצחים".
איך הם מגיבים לסיפור הזוועות האלו?
"כמו רובנו, זה בלתי נתפס וקשה מאוד להכלה. אבל חשוב לי שהם ייחשפו למה שקרה באותה שבת באופקים ובעוטף בכלל, ולכן אני לא חוסכת מהם את הזוועות שעברנו".
"ההתנדבות מעצימה את האזרחים הוותיקים"
בראייה עתידית, מסבירה אסייג כי היא ושאר המתנדבים מהמערך נמצאים בפעילות מתמדת, כשלאחרונה אף "פרצו" את הגבול המקומי והעניקו סיוע גם לתושבי ירוחם, דימונה ואשדוד. "המטרה שלי היא להרחיב את שיתוף הפעולה שלנו עם ערים רחוקות יותר", היא מדגישה, "החזון שלי הוא שכל גמלאי יצטרף לעשייה המבורכת. העובדה שתושבי מושבים הסמוכים לאופקים שמעו על הפעילות שלנו וביקשו להצטרף אליה, מחממת את ליבי.
הוגה תוכנית "באים לטוב", ד"ר שלום קליין, האמין שייעודה של התנועה הוא לממש את הפוטנציאל של ההון האנושי הטמון בחברה הישראלית, ולהפוך את ערך ההתנדבות לאורח חיים. המערך מתקיים בפריסה ארצית, בכל המגזרים, עם למעלה מ-160 רשויות ומועצות ברחבי הארץ, כשבמסגרתו פועלים כ-20 אלף מתנדבים שעוברים הכשרות ייעודיות טרם כניסתם להתנדבות, וממשיכים לעבור השתלמויות המעצימות את מקצועיותם וחיבורם למשימה. מטרת העל של התוכנית היא להוביל לחברה המעצימה את האזרחים הוותיקים ומקדמת את המשך השתתפותם הפעילה בקהילה, תוך הכרה בערכם ובכבודם.
8 צפייה בגלריה
אסייג בכנסת. "החזון שלי הוא שכמה שיותר גמלאים מהאזור יצטרפו אלינו"
(צילום: באדיבות אסתר אסייג, "באים לטוב")
"בתחילת יולי הוזמנו לכנסת, ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה הדהים אותנו כשביקש להודות לנו על פועלנו ואף סיכם את הדיון עם מספר דוגמאות מהעשייה הענפה שלנו", היא מוסיפה בהתרגשות. "לצד הפעילות המבורכת של עזרה לאחרים, התכנית מחזקת גם את המתנדבים שלנו, תורמת להתפתחות האישית שלהם ועוזרת להם להשתלב בחיים הכלכליים, החברתיים, הקהילתיים והתרבותיים בעיר, ובעיקר - לא להרגיש לבד בימים קשים אלו".
להרשמת מתנדבים לתוכנית - היכנסו ללינק
