בשיתוף המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים
סיפור החיים של אביעד ברטוב (אמבש) לא נתפס. "גדלתי במשפחה שבה אבא שלי התחתן עם שש נשים והביא איתן 18 ילדים לעולם", הוא מספר על בית ילדותו - כת הזוועות של דניאל אמבש. "האמונה של הכת הייתה שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו בעולם הזה בשביל שנגיע לעולם הבא שלמים יותר". בפועל, הוא חווה יחד עם אחיו ואחיותיו התעללויות קשות ביותר שכללו מכות, חשמולים, בידודים, כליאה, הרעבה, וידויים כפויים על "מחשבות לא טהורות" ואף מעשים מגונים על בסיס יומיומי, תוך בידוד מוחלט מהסביבה החיצונית ומכלל רשויות המדינה.
התקופה שבה אביעד נולד זכורה לאחיו כקשה, בלשון המעטה. תחילה הם התגוררו ברוממה בירושלים, לאחר מכן עברו לגבעת שאול, לליפתא ואף לטבריה. בהמשך, צירף דניאל אמבש למשפחה ארבע נשים שכולן לקחו חלק במסכת ההתעללויות. "השער בבית תמיד היה פתוח. יכולתי לברוח אבל הייתי שבוי באפקט האישה המוכה. שואלים אותי הרבה 'למה לא ברחת?'".
בעקבות דיווחים למרכז לנפגעי כתות של אישה צעירה שדניאל אמבש ניסה לצרפה לכת, המשטרה החלה במעקב סמוי אחר אמבש. ב-4 ביולי 2011, במבצע משטרתי, נעצרו דניאל אמבש, שש נשותיו וילדיו הבגירים. "אני זוכר את זה בתור ילד, שהסתכלתי ולא הבנתי מה קורה, למה שמים על אבא שלי אזיקים? על הבן אדם שהביא את האמת?". הילדים הקטינים, וביניהם אביעד שטרם מלאו לו 11 שנים, פוזרו במרכזי חירום בפנימיות ברחבי הארץ.
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
"הבועה התפוצצה אחרי תהליך ארוך של שנתיים שכלל התנתקות מהשטיפה המוחית שהיינו בה, כשאנחנו עוד מדמיינים שהכת תחזור למציאות ואנחנו בטוחים שהחיים שחיינו הם החיים האמיתיים", הוא מספר. "הכת הייתה כל מה שהכרתי ולכן הכל התנפץ באחת". הוא חווה משבר נוסף כשאחותו סיפרה לו שאביהם פגע בה מינית. "בנקודה הזאת אני מרגיש שזהו נמאס לי. עליתי לגג בפנימייה שגרתי בה ורציתי להתאבד . המדריכים ראו את זה ואשפזו אותי בבית חולים פסיכיאטרי". באותו יום הוא גם גילח את הסמל היהודי הברסלבי שלדבריו היו הסמל שלו – פאותיו הארוכות.
המסע של אביעד
לאחר מכן, במשך שנה וחצי, אביעד התגלגל ממקום למקום - התגורר אצל אחיו הגדולים, חי במשפחת אומנה, שאחרי זמן קצר לא רצתה בו עוד, ונדד בין בתי מקלט בחיפה, תל אביב ובאר שבע. בהמשך, הגיע לבית השאנטי - שם התגורר במשך 5 שנים. מצה"ל קיבל פטור, אבל נלחם כדי להתגייס ולשרת את המדינה כחייל קרבי.
אחרי תהליך מייגע וארוך, אביעד קיבל מלשכת הגיוס הזדמנות להצטרף למכינה קדם צבאית אותה סיים בהצלחה. לאחר מכן, עבר טירונות בחוות השומר אותה סיים בהצטיינות ושירת כלוחם בגולני. באותו הזמן, הכיר את המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים שנתן לו בית במשך שלוש שנות שירותו הצבאי.
אביעד התגורר באחד הבתים של העמותה בו מתגוררים 18 חיילים בודדים קרביים – אותו מספר כמו האחים והאחיות שלו. "כשנכנסתי לדירה לראשונה, לא הבנתי מה קורה. הייתי רגיל לפנימיות, לא גדלתי בבית רגיל", הוא מספר. שם גם הכיר את גיא מוזס שאיתו פיתח קשר אישי עמוק. גיא הוא אחד מהתורמים לעמותה, שגם מנהל את בתי העמותה בהרצליה ובפתח תקווה, ומנהל בוועד המנהל של העמותה.
מטרתם של בתי העמותה היא להעניק לאותם חיילים תחושה של משפחה, מוצרי מזון, אוכל ביתי, אוזן קשבת, חדר אישי, מוצרי טואלטיקה וכדומה. "אני חושב שזו פעם ראשונה שהרגשתי שעוזרים לי, שנותנים לי בלי אינטרס, פשוט רוצים שאצליח. מקבלים פה מעטפת שלמה. כשחייל רואה את זה, הוא יודע שהמקום הזה מקנה אנשים טובים וחברים לכל החיים. העמותה הזאת דחפה אותי מ-0 למאה".
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
"אני גאה בו בצורה בלתי רגילה", אומר גיא עם חיוך מפה לאוזן. "לאביעד יש דרייב עצום להצליח. כילד שלא ידע בכלל אנגלית הוא החליט שילמד ויצליח, למד בכל שבוע 20-30 מילים באנגלית, והיכולת שלו לדבר היום אנגלית היא מדהימה, וזאת דוגמה לכל מה שאביעד עשה בתהליך שהוא עבר בשנים האחרונות. כל יעד שהוא מציב לעצמו - הוא צולח", הוא מספר.
היום אביעד כבר בן 22, גר בראשון לציון ולאחרונה החל ללמוד במכללת לוינסקי. "מיד לאחר שהשתחררתי מהצבא ידעתי מה המטרה שלי והתחלתי לעסוק בהרצאות. היום אני מרצה על סיפור החיים שלי בפני קהלים שונים ומקווה שאני נותן כוח לאנשים שעומדים מולי. אני מודה לאביעד בן ה-12 שנשאר בחיים ושרד את מה ששרד כדי לקבל מהפירות היום ולהתחיל לחיות את החיים".
המרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין
העמותה, המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים, הוקמה ב-2009 בעקבות חזונו של מייקל המנוח ליצירת קהילה חמה ותומכת. כיום כבר תומך המרכז באלפי חיילים בודדים בשתי זרועות שונות: עולים וישראלים חסרי עורף משפחתי, כאלה שנולדו וגדלו בארץ אך מסיבות מגוונות אינם נמצאים בקשר עם משפחתם. אותה חיילים בודדים מגיעים משתי אוכלוסיות מרכזיות: חרדים שיצאו מהקהילה ומשפחתם מסרבת להכיר בהם וצעירים בסיכון מרקעים שונים.
לפני 7 שנים, בעמותה הבינו שלצעירים הישראלים חסרי העורף המשפחתי יש מאפיינים וצרכים שונים לעומת העולים חדשים. בשל כך, הוקמה בעמותה תוכנית ייעודית לאותם חיילים חסרי עורף משפחתי כדי לאפשר את השתלבותם בחברה הישראלית ולמנוע מהם לשוב לאחור, גם לאחר שחרורם מצה"ל. החיילים זוכים לליווי שנמשך חצי שנה לפני הגיוס ועד לחמש שנים לאחר שחרורם.
בנוסף, העמותה מציעה לחבר להם מנטורים ומשפחות מלוות ולקיים פעילויות חברתיות כמו ארוחות שישי, ארוחות חג, טיולים, הרצאות וכו'. כמו כן, אנשי העמותה מלווים את החיילים ביום הגיוס, בטקסים צה"ליים ונקודות ציון משמעותיות אחרות ומעניקים להם תמיכה. אחרי שחרורם, מסייעים להם בהשלמת השכלה, מלגות ללימודים אקדמאיים, לימוד התנהלות פיננסית, הכוונה לתעסוקה ועוד.
כיום כבר קיימים שלושה מרכזים בירושלים, תל אביב ובאר שבע בהם מתמקדים בשלושה מישורים מרכזיים: דיור, חברתי-קהילתי וייעוץ וליווי אישיים. בתחום הדיור, העמותה מחזיקה ב-9 בתים ברחבי ישראל, בהם מתגוררים קרוב ל-100 חיילים בודדים, בהם מקבלים אוכל מבושל לשבת ויכולים לכבס לעצמם את הבגדים. בתחום הייעוץ והליווי, החיילים נהנים מעזרה בכל הנוגע לזכויות המגיעות להם והכוונה בהתנהלות מול הצבא.
לא משאירים אף חייל בודד. ynet והמרכז לסיוע לחיילים בודדים ישראלים ועולים ללא עורף משפחתי בשבוע התרמה מיוחד. להתגייסות ותרומות היכנסו>>
בשיתוף המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים
