בשיתוף הליגה נגד השמצה
חוסנה של החברה הישראלית והמרקם שלה הם נושאים שנמצאים על סדר יומה של מדינת ישראל והחברה הישראלית מיום הקמת המדינה. ואולם, בעת הנוכחית, נדמה כי הנושאים הללו מעולם לא היו קריטיים כל כך וכי המשך קיומה של חברה ישראלית מלוכדת עומד בסימן שאלה. ישנה תחושה הולכת וגוברת כי מעולם החברה הישראלית לא הייתה מפולגת כל כך.
השנה האחרונה, אשר הציבה בפנינו, כמו גם בפני מדינות אחרות בעולם, אתגרים מורכבים שלא ידענו מעולם, העמידה את נושא החוסן והלכידות החברתית במבחן לא פשוט. מחד, משבר הקורונה, השפעתו על אוכלוסיות שונות במדינת ישראל וההתמודדות עמו בקהילות מיעוט; המפגש, ולעתים גם ההתנגשות, עם רשויות החוק ועם אוכלוסיות נוספות במדינת ישראל; ובנוסף, מערכת בחירות רביעית בתוך שנתיים רוויות באי יציבות פוליטית, אשר מעמידה בספק את היכולת שלנו כחברה להגיע לקונצנזוס. השילוב בין שני האתגרים הללו הוליד, יותר מתמיד, צמא למנהיגות המתמקדת בזווית החברתית מתוך הבנה כי לכידות חברתית לא רק חשובה כגורם חשוב בחוסן החברתי אלא היא מנוע צמיחה הכרחי עבור היום שאחרי המגיפה. בהיעדרה של יציבות פוליטית וחברתית, נוצר ואקום המנקז לתוכו, פעמים רבות, רגשות של ניכור חברתי ואף שנאה - כל מגזר/קהילה לעצמם.
אירועי הקצה שפגמו בתחושת הלכידות החברתית בישראל היו רבים בשנה הזו והם עודם מלווים אותנו. כולנו זוכרים את הוויכוחים הקשים בחברה הישראלית סביב הפרות תקנות במגזר החרדי, השמחות ההמוניות ופתיחת תלמודי התורה ואת התרעומת הקשה שעוררו החתונות הגדולות שלא פסקו במגזר הערבי. כל אלו לוו, פעמים רבות, בשיח מכליל כלפי המגזרים השונים ואף בדה-לגיטימציה מוחלטת. אין ספק, שכל אלו נתנו את אותותיהם בתחושות הציבור כלפי שני המגזרים הללו. בנוסף, ההפגנות הרבות ברחבי הארץ, על הבעד והנגד, זעם כלפי מנגנוני קבלת החלטות, הנטל הכלכלי עבור רבים ותסכול כללי מהימשכות המגיפה – כל אלו מצאו את דרכם לזעם חברתי המתפרץ בכל אירועי קטן כגדול.
1 צפייה בגלריה
 קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל
 קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל
קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל
(צילום: באדיבות הליגה נגד השמצה)
לא מדובר רק בתחושות בטן. על פי סקר שערכה הליגה נגד השמצה לאחרונה בתמיכת קרן EVZ, ושתוצאותיו המלאות יוצגו בוועידת ישראל ללכידות חברתית שתתקיים בשיתוף ynet ב-9 במרץ, עולים נתונים המתכתבים עם אותם אתגרים אשר ללא ספק הותירו וממשיכים להותיר את חותמם על החברה הישראלית.
בסקר השיבו מעל ל-50 אחוזים מהנשאלים, כי בעקבות משבר הקורונה דעתם על החברה החרדית השתנתה לרעה. 31 אחוזים בלבד ציינו כי לדעתם החרדים הם חלק אינטגרלי מן החברה הישראלית.
נתון דומה אנו רואים ביחס הנשאלים כלפי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. רק 30% מהנשאלים חושבים שהערבים הם חלק אינטגרלי מהחברה בישראל.
עוד עלה בסקר, כי מעל ל-80 אחוזים מהציבור בישראל חושבים כי החברה בישראל מפולגת. זוהי עליה מתמדת מאז סקר 2017, אז השיבו 69% כי החברה בישראל מפולגת לדעתם.
הישראלים מצביעים בבירור על האחראים לדעתם לפילוג ולחוסר הלכידות. במקום הראשון נמצאת המנהיגות הפוליטית, עליה הצביעו 90% מן הנשאלים כאחראית לפילוג, אחריה התקשורת לסוגיה השונים – הן התקשורת המסורתית והן הרשתות החברתיות והאינטרנט, עליהן הצביעו 84% מן הנשאלים. 74% מן הנשאלים תלו את האחריות בממסד הדתי וברבנים. צה"ל עדיין נתפס כגורם המאחד ביותר בחברה הישראלית, ו-61% מן הנשאלים ציינו כי הוא התורם יותר מכל לאחדות.
הנתונים שהתקבלו בסקר, בשילוב המופעים והאירועים שאנו חוזים בהם בחודשים האחרונים והדיון הער ולעתים גם בעלי מאפיינים של אלימות, גזענות וקיצוניות סביבם, מציירים תמונה מדאיגה מאוד עבור כל מי שחוסנה של החברה בישראל יקר לליבו. שבועיים בלבד לבחירות, הנתון המצביע על תחושות הישראלים כלפי תרומתם השלילית של הפוליטיקאים לאחדות במדינת ישראל צריך להדיר שינה מעיני אלו המבקשים את קולם של הישראלים בפעם הרביעית בתוך שנתיים.
המסקנה העולה היא אולי זו המתבקשת מכל: על מנהיגינו לעשות יותר, הרבה יותר, על מנת להיאבק בפילוג ולהוות מגדלור לאימוץ ערכי לכידות חברתית וסולידריות. הציבור משווע לכך, ועל המנהיגים שלנו פשוט להטות אוזן. על הדברים להיעשות בצורה רב מערכתית עם השקעה יתרה בחינוך לחיים משותפים ובמתן דוגמא אישית. אך גם לציבור אחריות משלו: לא לתת לאי ההסכמות הלגיטימיות בכל חברה אנושית לייצר חומות של ניכור בין קבוצות שונות בחברה; להיות חלק מאקטיביזם חברתי הפועל ליצירת אמון בין קבוצות; ולהיאבק בכל מופע שהוא ההיפך מכך. רק כך נוכל להחזיר את החברה הישראלית למסלול משותף של הסכמה, הבנה ואמון. בעוד מדינת ישראל עומדת בראש טבלת החיסונים העולמית נגד מגיפה הקורונה, על כולנו לחשוב – מה עלינו לעשות עבור היום שאחרי המגיפה? איך נייצר בחברה הישראלית חיסון שיגן על כל חלקי החברה מפני מופעים של הכללה, גזענות ושנאה? והאם לצד הסוגיות החברתיות יש במגיפה הקורונה גם הזדמנות לשידוד מערכות ולחשיבה חדשה בנושא סולידריות על מגזרית? עכשיו, כשאנחנו צועדים קדימה לאט אך בבטחה לכיוון חיסון וריפוי, עלינו להתמקד גם בשאלות הללו.
  • קרול נוריאל היא מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל

בשיתוף הליגה נגד השמצה


פורסם לראשונה: 12:43, 04.03.21