בשיתוף מרכז פרס לשלום ולחדשנות
אזכרה לשמעון פרס ז"ל
(צילום: מרכז פרס לשלום ולחדשנות)
"ארבע שנים מאז שהלך מאיתנו ואנחנו מוצאים את עצמנו חיים בתקופה של מספרים, מספר השניות של רחיצת הידיים הטובה, מספר המטרים של הריחוק החברתי הנכון, מספר הנדבקים היומי, מספר המבריאים, מחשבים סטטיסטיקות ומקווים למצוא בהם נחמה.
"שמעון יקירנו, אין לי ספק שהיו לך כבר כמה רעיונות אם היית כאן איתנו, אתה כבר אינך כאן, אך את רסיסי הרוח האנושית המפעימה שלך עוד אפשר לחוש במלוא מובן המילה אם רק מבקשים מאוד את הרוח הזו שזוכרת שסטטיסטיקה היא כלום בלי חלומות. אני מקווה שנצליח ללכוד ולנשוף בחיים שוב ושוב, כדי שנוכל להבטיח חיים טובים לילדינו, לנכדינו ולנינינו, כדי שנהיה ראויים לזכרך", מתוך הספדו של הנשיא ראובן (רובי) ריבלין (שהוקלט מראש), לרגל האזכרה לזכרו של שמעון פרס ז"ל.
14 צפייה בגלריה
נשיא המדינה ראובן ריבלין בטקס האזכרה השלישי לזכרו של שמעון פרס ז"ל
(צילום: אוהד צויגנברג)
צעירי ישראל לבטח זוכרים את שמעון פרס כנשיאה התשיעי של מדינת ישראל, אבל פרס היה אחד מעמודי התווך של המדינה הצעירה שקמה כאן. הוא היה מנהיג מגיל צעיר שהציב את תשתית השלום והביטחון של מדינת ישראל והיה בין המובילים אותה, כראש ממשלה וכנשיא, אל המאה ה-21 – משגשגת וחזקה.
השנה אנחנו מציינים ארבע שנים ללכתו של נשיאה התשיעי של מדינת ישראל שמעון פרס, חתן פרס נובל לשלום, איש מעש וחזון. בשנה מורכבת זו, שבה האנושות מתמודדת עם אתגרים חסרי תקדים, העביר"מרכז פרס לשלום ולחדשנות" אזכרה וירטואלית ראשונה מסוגה - בהשתתפות בני משפחת פרס, ראשי מדינות, שותפים לדרכו של פרס מהארץ ומהעולם ותלמידי בתי ספר מכל הארץ ומכל המגזרים מרשתות עמל, אורט, עתיד, ברנקו וייס, אמי"ת ודארכא וכן בתי ספר הנושאים את שמו בגאווה.
סופדים לשמעון פרס ז"ל
קורות חיים של אדם אחד
שמעון פרס נולד בשם שמעון פרסקי ב-1923 בפולין. הוא עלה לארץ, אחרי אביו, ב-1934 ובהמשך הצטרף לכפר הנוער בן שמן. "מטרת חיי היא לשרת את עמי... והשירות החשוב ביותר הוא בבניין הארץ", כתב עם הגיעו לכפר. בהמשך פגש שם את בת זוגו לחיים, סוניה ובהמשך הצטרף לקבוצת הכשרה לעלייה, קבוצת 'אלומות'.
ב-1947, כשהוא בן 24, גייס אותו בן גוריון למטה ה'הגנה' כאחראי כוח-אדם ורכש. הוא רכש אמצעי לחימה בכל העולם עבור המדינה, שעדיין לא הוקמה, בתקציב הדל שעמד לרשותו.
14 צפייה בגלריה
משה ששון, משה ארנס, שמעון פרס דוד עברי ומנחם בגין
(צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון )
ב-1952, בגיל 29, מונה למשנה למנכ"ל משרד הביטחון, תחת הנהגת בן-גוריון. לפני שפרש האחרון, שנה אחר כך, מינה את פרס בן ה-30, למנכ"ל משרד הביטחון. לפני מבצע קדש ביקש פרס מהצרפתים ערובה לביטחונה של המדינה ובכך שם את היסודות לגדול הפרויקטים הביטחוניים שידעה ישראל – הקמת הכור הגרעיני בדימונה ומרכז המחקר הגרעיני שורק. ב-1958, הקים, יחד עם מאיר מרדור, את רפא"ל – הרשות לפיתוח אמצעי לחימה ובהמשך את ממר"ם – מרכז המחשבים ומערכות המידע של צה"ל.
14 צפייה בגלריה
שמעון פרס מבקר בחדר האוכל של קיבוץ עין גדי
(צילום: נתי הרניק, לשכת העיתונות הממשלתית)
ב-1959 החל את דרכו הפוליטית במסגרת מפלגת מפא"י ומונה לסגן שר הביטחון. ב-1969, מינתה גולדה מאיר את פרס לשר והוא שימש השר לפיתוח יהודה, שומרון ועזה, שר הקליטה, שר הדואר ושר התחבורה. בעת מבצע אנטבה, ב-1976, שימש כשר הביטחון.
בבחירות 1984 הוקמה ממשלת אחדות בין הליכוד למערך ופרס נבחר כראש ממשלת ישראל וברוטציה, כשר החוץ. הוא הוביל את מבצע משה, להעלאת יהודי אתיופיה והציל את המשק הישראלי מאינפלציה חמורה של למעלה מ-400% באמצעות "תוכנית הייצוב הכלכלית".
ב-1992, זכה יצחק רבין בבחירות הכלליות ומינה את פרס לשר החוץ בממשלתו. כשר חוץ, ניהל משא-ומתן חשאי באוסלו, שבסיומו נחתם 'הסכם אוסלו'. על כך זכו ב-1994 פרס ורבין, יחד עם ערפאת, בפרס נובל לשלום. באותה שנה נחתם גם הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל לירדן.
ב-4 בנובמבר 1995, בסיום עצרת תמיכה בשלום, נרצח ראש הממשלה יצחק רבין על-ידי יגאל עמיר. פרס מונה לראש הממשלה ונאלץ להתמודד בגל פיגועי טרור ברחובות והתערערות המצב הביטחוני בגבול הצפון שהחריף עד מבצע 'ענבי זעם'. ב-1996 הפסיד בבחירות לבנימין נתניהו. כראש אופוזיציה הקים את 'מרכז פרס לשלום ולחדשנות'. בין השנים 1999-2006 כיהן כשר שיתוף פעולה אזורי, שר החוץ משנה לראש הממשלה ושר לפיתוח הנגב והגליל.
ב-2007, נבחר פרס לנשיא התשיעי של מדינת ישראל וכיהן בתפקיד 7 שנים. פרס פרסם יותר מ-20 ספרים שתורגמו לשפות רבות. הוא נפטר ב-2016 בגיל 93.
"מורשתו היא מורשת של יושרה והגינות"
"ארבע שנים בלעדיו וזה לא פשוט, 'לראות טוב', הוא אמר, 'זה לראות למרחוק לראות את הטוב שעוד יבוא'. אבי היה אופטימיסט מפוכח שידע מתי נכון לעצום עיניים ומתי חשוב לפקוח אותן", כך אמרה פרופסור צביה (ציקי) ולדן, בתו הבכורה של הנשיא.
"כבר ארבע שנים שהוא רחוק, לא איתנו, יש אומרים בעולם הבא, אבל מורשתו נצורה בלבבות של רבים בעולם הזה ורואה טוב. מורשתו היא מורשת של יושרה והגינות, מורשת המגלמת תרבות של קיום הבטחות וכבוד לזולת באשר הוא. מורשת של שייח סובלני ומכיל לא משסע ולא אלים. שייח של שלום שחייב להתנחל ולהתבסס בתוכנו.
"יחד איתו אנו נזכרים במסעותיו הנסתרים והגלויים שבהם רדף אחרי השלום, הוא שאף לשלום עם כולם, עם הקרובים והרחוקים וכמובן עם השכנים ולנגד עינינו צפים ועולים צילומים שלו מביקורים בארצות המפרץ בעומן ובקטאר. אבי ידע לרכוש את הערכתם ואת אמונם של גדולי עולם, כולל מנהיגים בעולם הערבי והמוסלמי הוא נשאר נאמן לשליחות של "מדינת ישראל להיות מדינת מופת הן כלפי אזרחיה הן כלפי האחרים הוא האמין בטוב וחינך אותנו להמשיך לפעול ולקוות.
"אבא שלנו היה לא רק אופטימיסט מפוכח, אלא גם איש של עשייה שהמשיך להיאבק על דמותה המוסרית של המדינה תוך הבטחת ביטחונה, על הסולידריות החברתית בה על שלום מבית ומחוץ.
"ברוח המורשת שלו, נישא מבט שוחר טוב אל העתיד גם בימים קשים. אנחנו נמשיך להתגעגע ולהאמין לסור מרע ולעשות טוב לבקש שלום ולרודפהו."
גם בנו, חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות, ספד לו: "ארבע שנים חלפו מאז שנפרדנו מאבינו היקר, מייסד מרכז פרס לשלום ולחדשנות, ראש הממשלה השמיני ונשיאה התשיעי של מדינת ישראל והוא חסר לנו מידי יום.
"לו היה איתנו היום היה ודאי נרגש לראות כיצד חזונו למזרח תיכון חדש קורם עור וגידים. מזרח תיכון חדש של שלום לא שדות הרג, מזרח תיכון עליו חלם אותו הגה את יסודותיו הניח ולמימושו פעל ללא לאות.
"הסכמי השלום עם איחוד האמירויות הערבי הם צעד נוסף בדרך למימוש חזונו הגדול. אבא היה אוהב אדם, איש של שלום, מהאבות המייסדים של המדינה ומעולם לא פחד לחלום ותמיד הפגין תעוזה יוצאת דופן.
"לו היה איתנו היום..".
מורשת בשם "מרכז פרס לשלום ולחדשנות"
מרכז פרס לשלום ולחדשנות הוקם ב-1996 לקידום חזונו של האיש - שגשוג מדינת ישראל וקידום שלום ושיתופי פעולה אזוריים.
14 צפייה בגלריה
שמעון פרס ז"ל עם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' וו. בוש
(צילום: באדיבות מרכז פרס לשלום ולחדשנות)
ב-2018 הושק מרכז החדשנות, במעמד ראש הממשלה נתניהו, מנהיגים מרחבי העולם וראשי משק בארץ ומהעולם. המרכז מציג את סיפורה הבלתי יאמן של ישראל כאומת החדשנות ומנוהל כעמותה ללא מטרות רווח, שיחד עם שותפים, מהארץ ומהעולם, מפתחת ומיישמת תכניות ייחודיות וחדשניות עבור משתתפים מכל הגילאים, הדתות, המגדרים והרקע התרבותי בתחומי הבריאות והרפואה, העסקים, היזמות, החינוך והחדשנות .
המרכז פועל בישראל, ברשות הפלסטינית וסביבתה, ויוצר הזדמנויות כלכליות יזומות על ידי איחוד שחקני מפתח. מופעלות בו תכניות ספורט של נערים ונערות יהודיים וערבים, ישראלים ופלסטינים באמצעות פעילויות ספורטיביות שונות. עד עתה, יותר מ-20 אלף משתתפים, מ-60 ישובים בארץ, לקחו חלק בפרויקט.
מקדמים את מורשתו של פרס ז"ל, למען עתיד טוב יותר
בנוסף, מכשיר המרכז רופאים להצלת חיים. קרוב ל-13 אלף ילדים פלסטינים וסורים טופלו על ידי רופאים שהוכשרו לכך, במסגרת פרויקט Saving Children. ההכשרה ניתנת לרופאים פלסטינים כך שתאפשר להם לקבל ידע ולהתמקצע במתן שירותים רפואיים חיוניים. מרכז פרס מחבר בין אלה הזקוקים לטיפול, משפחותיהם ואנשי הרפואה משני הצדדים.
במגזר הפרטי, פועל המרכז לקידום סטארטאפים ותכניות יזמות ומאפשר לכלל המגזרים והקהילות בחברה הישראלית, להגיע לליבת האקוסיסטם הישראלי.
המנהיג הבינלאומי
לכבוד יום האזכרה, בשנה הרביעית לאחר לכתו של הנשיא התשיעי של המדינה, ולראשונה בישראל, אזכרה וירטואלית, חוצה גבולות בהשתתפות מנהיגים, שותפים לדרכו מהארץ ומהעולם, וכ- 100 אלף תלמידי בתי ספר מרחבי הארץ ומבתי ספר הקרויים על שמו.
מנהיגים ואנשי רוח, בארץ ובעולם, ספדו לשמעון פרס:
"הנשיא פרס גילם את האומץ, הרצון והיושרה המאפיינים, לצערנו, דור של מנהיגים שכבר חלף", אמר הנסיך חסן מירדן. "כשזה היה הכי משמעותי, וכנגד כל הסיכויים, אזר שמעון פרס את האומץ שבהדברות, את הכוח שבסבלנות ואת ההתעקשות שבהתמדה. במשימה האצילית והקשה של בנית שלום, עושי שלום אמיתיים עומדים על כתפיו של ענק".
נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו אמר: "הנשיא פרס הכיר את הסכנות שבמלחמה ולכן הוא עשה מאמץ לקידום השלום. אנשי הודו וישראל, נמשיך לעבוד ביחד על מנת לממש את החזון הנהדר שלו, חזון של שותפות במאה ה-21 בין שתי התרבויות העתיקות שלנו".
"שמעון פרס עבורי היה מקור השראה, מודל וחבר נהדר... אני חושב על מה היה חושב על העולם והזמנים של היום", סיפר ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר. "הוא היה מאושר לראות את ההתקדמות של ישראל ביחסים עם העולם הערבי ובראשה ההסכם עם איחוד האמירויות הערביות...".
שרון סטון, שחקנית ומפיקת קולנוע, סיפרה על הקשר עם פרס: "אני ברת מזל כי שמעון פרס היה המנטור שלי, אין הרבה נשים אמריקאיות צעירות שקיבלו את ההזדמנות ששמעון ינחה וילמד אותן כל כך הרבה וכך התחלנו את פרויקט השלום המקוון שלנו 'יאללה מנהיגים צעירים'.
"אני עדיין מרגישה את ידו מונחת על כתפי, היד הזו עוזרת לי לשמור על הערכים בחזית התודעה והעבודה שלי. אני אסירת תודה על כל הפעמים בהם זכיתי לבקר בישראל, יש לי הכבוד והפריבילגיה על כך שהייתי חברה שלו, אנצור אותו בליבי לנצח."
בשיתוף מרכז פרס לשלום ולחדשנות
