ארבע פעמים בשבוע, מ-6:00 בבוקר ועד שעות הערב המאוחרות, יוצא מורי סיון מבית הדיור המוגן "פאלאס ת"א" ונוסע - לעיתים בטרמפים ולעיתים בהסעה מאורגנת - לסייע לחקלאים בקיבוצים ובמושבים בעוטף עזה.
על אף שהוא בן 78, מתחילת המלחמה התנדב סיון במשך יותר מ-50 יום בשלל סוגי עבודות החקלאות: קטיף עגבניות, פלפל, פטל, לימונים, תפוזים, קלמנטינות, פומליות, איסוף פקאנים, גיזום שיחי עגבנייה, הכנת חממות לשתילה ועוד.
סיון הוא גמלאי של מערכת הביטחון. "בגילי לא קיבלתי צו 8, והתנדבות בשבילי היא צו השעה", הסביר. "בשבילי החקלאים הם הגיבורים האמיתיים שלנו, נוסף על הגיבורים מ-7 באוקטובר והחיילים. החקלאים סבלו במשך שנים, ואנחנו לא ידענו לשמור עליהם ולא ממש דאגנו להם"
רק בפברואר 2023 עלה ארצה יוחנן קירטיקס מאינדיאנה שבארצות-הברית. הוא התמקם בכרמיאל וב-7 באוקטובר, כשפרצה המלחמה, הוא לא היסס לרגע, הגיע לחיפה והחל להסיע חיילים ליעדם. "שכרתי וואן שבו אני יכול להסיע שמונה חיילים בכל פעם, וזו התרומה הקטנה שלי למען החיילים שלנו", סיפר.
אחרי שהסיע חיילים גם בבאר-שבע ובאשקלון, שכר קירטיקס דירה בשדרות. "מאז אני מסיע חיילים באופן קבוע מרעים לתחנת השלום בתל-אביב. בכל יום שני סבבים כאלה, הלוך-חזור", תיאר. "עשיתי עד עכשיו יותר מ-600 הסעות, יותר מ-28 אלף קילומטרים, ואני אמשיך כל עוד החיילים והחיילות הנפלאים של מדינת ישראל יצטרכו אותי. יש לי אפילו ספר למזכרת, שבו החיילים שהסעתי כותבים משהו בכל פעם שהם עולים לרכב שלי. זה גורם לי עונג גדול. נפלה בחלקי זכות גדולה לסייע לעם שלי שנלחם על הקיום של כולנו כאן, בארץ ישראל".
מיד עם פרוץ המלחמה החלה יהודית מרום לפעול למען חיילי צה"ל. "הצטרפתי לחמ"ל רחובות והתנדבתי לכבס לחיילים", סיפרה מרום, המתגוררת בבית הדיור המוגן "פאלאס להבים" מקבוצת עזריאלי. "מדי יום כיבסתי ל-20 חיילים, ובאחת משקיות הכביסה הנכדה שלי מצאה פתק תודה מלוחמת, שכתבה לי שהכביסה שלי נותנת לחיילים תחושה של בית".
אבל בזה לא תמה ההתנדבות של מרום. "הנכד שלי שמשרת בעזה סיפר שהחיילים שם אוכלים מנות קרב. פניתי ל'מועצה לישראל היפה', שאני מתנדבת בה, ובעזרת רשת שיווק קנינו מצרכי מזון יבשים: קבנוס, קוסקוס, ממרחים, חטיפי בריאות, מרקים וחלב עמיד - ושלחנו לחיילים. בעקבות זה קיבלנו פנייה מיחידה אחרת שנמצאת בעזה, והצלחנו לאסוף עבורם תרומות ולקנות להם כריות, שמיכות וסדינים. היד עוד נטויה להתנדבות הבאה".