ד' הייתה בת 26 כשגופתה נמצאה, בינואר 2018, בדירתו של תושב תל אביב בן 46. הוא שילם לה תמורת מין, ולאחר מכן נתן לה סם בשם GHB (ידוע גם כ"סם האונס") שגרם למותה. על פי המשטרה, החשד היה כי הוא השאיר אותה לגסוס למרות שהבין שהיא בסכנת חיים, מכיוון שמיהר להביא אישה נוספת לדירתו ולשלם גם לה על מין, בסופו נרדם. כשהתעורר, הבין שד' לא בהכרה והתקשר למד"א.
את ד' הכירו העובדות בכמה ארגוני סיוע שונים, מכיוון שפנתה אליהן לעזרה לאורך השנים. אחת העובדות סיפרה כי: "היא הייתה בחורה מאוד יפה, שקטה, מנומסת ומאוד סגורה, שלא נתנה להתקרב אליה". לפני כמה חודשים היא נשלחה לגמילה מסמים, אך נשרה כעבור שבוע. יהי זכרה ברוך".
מ' הייתה בת 38 כשנפטרה באוקטובר 2018. היא כבר הצליחה בכוחות רבים לצאת ממעגל הזנות, ושהתה תקופה בהוסטל של ארגון סיוע, אך השדים מהעבר, הטראומות והכאב הקשו עליה מאוד. בתקופה האחרונה לפני מותה, נכנסה ויצאה ממסגרות גמילה במאמץ אדיר לחזור לדרך שהתחילה - ולאפשר לעצמה לחיות חיים ללא זנות וסמים. עד שגופה וליבה קרסו. היא נפטרה בבית החולים.
3 צפייה בגלריה
בכיכר הבימה הודלקו 109 נרות לזכר מספר הנשים שאיבדו את חייהן כשהיו בזנות בעשור האחרון בישראל
( צילום: ים טל)
"שנים שלא הורדתי את הציור שלך מהקיר בהוסטל, בתקווה שתחזרי לשבת בכיסא הזה מולי ונעשה לך מקום בעולם שדחק אותך שוב ושוב לשוליים השקופים והאכזריים כל כך", ספדה לה אחת המטפלות בהוסטל, "בתקווה שתחווי שוב בית ודאגה של אחר, שתהיה לך האפשרות לטפל ואולי קצת לשכך את הכאב העמוק שהביאו לחייך הפגיעות הרבות מספור שעברת. היו בך עוצמות שאי-אפשר לתאר, כל מי שפגשה בך הרגישה אותן. עוצמות מטלטלות שהכניסו אותך לכל כך הרבה לבבות שנקרו בדרכך וביניהם ללב שלי. בלוויה שלך היה את הרגע הזה שמבקשים ממך מחילה ומוחלים לך בחזרה, כל מה שחשבתי עליו היה שאם רק היית זוכה למעמד הזה בחייך אולי היה לזה סוף אחר. אני זוכרת אותך יותר מכל על היכולת לאהוב למרות ובגלל הדברים שעברת. המבט שלך, השבור והמלא תקווה, נשאר איתי. אולי זו קלישאה ועדיין - אני מקווה שתנוחי, זה היה מאבק קשה ומגיע לך קצת שקט".
העלאת המודעות למציאות הקשה של נשים המעורבות בזנות
עוברים ושבות בכיכר הבימה הצטרפו להדלקת 109 נרות לזכר מספר הנשים שאיבדו את חייהן כשהיו בזנות בעשור האחרון בישראל. זו השנה השישית שבה עורכים ארגוני הקואליציה למאבק בזנות - יחד עם שותפות לדרך - עצרת לזכרן של נשים שאיבדו את חייהן כשהיו בזנות. בשנה שעברה הקורונה לא איפשרה התכנסות וגם השנה הגבלות הקו הירוק החדשות איימו על קיומה. לכן מארגנות העצרת החליטו ללכת על קו שונה, שמטרתו העיקרית היא העלאת מודעות בקרב הציבור הרחב למציאות הקשה איתה מתמודדות נשים המעורבות בזנות: סטיגמה חברתית, אלימות, חוסר יחס מהממסד, וחוסר יכולת להנציח אותן במותן באופן מכבד.
ליוזמה הצטרפה ג'ואנה ג'ונס, אמנית רב תחומית היוצרת מנדלות עם חומרים מהטבע. ג'ואנה הרכיבה מיצג בכיכר הבימה המשלב 109 נרות לזכר מספר הנשים בזנות שאיבדו את חייהן בעשור האחרון בישראל, ונוצר סרטון שתיעד את תהליך היצירה ואת התגובות של עוברי ועוברות אורח להזמנה להדליק נר לזכרן.
צפו במיצג ההנצחה שנערך השבוע בתל אביב:
לזכר נשים שמתו בזנות
אל הדלקת הנרות הצטרפו בני אדם המעורבים בזנות, ועובדות ומתנדבות מארגוני סיוע ושיקום, אשר בחלקן הקריאו עדויות של נשים שחוות את עולם הזנות יום יום וקולן לא נשמע לרוב בפני הציבור הרחב.
"קוראים לי לנה ואני שורדת זנות ואני גם משוררת, אבל אני עומדת פה ואני מקריאה שירים כי אני יכולה, מין פריבילגיה כזאת שיש רק לאנשים חיים, אבל לא כולם נשארים בחיים", נזעקה אחת הדוברות באירוע. "לחברה שלי קראו קייסי. כמה כאלו עוד יצטרכו למות על מזבח הפטריארכיה, וכמה גופות עוד צריכות להיערם כדי להוכיח אחת ולתמיד - זנות זה לא מקצוע, ומי שצורך שירותי מין בתשלום, צריך לומר את זה באופן חד וחלק וברור, הוא מנצל מצוקה נפשית ופועל באופן לא מוסרי. כחברה ששואפת לנאורות ומוסר אנחנו לא יכולים לאפשר ניצול של אנשים, אנחנו מוכרחים להושיט יד ולעטוף באהבה כל 'קייסי', כי לאף אחד לא מגיע לחיות בשוליים, ולהיזכר במוות שלו רק בתור מספר סטטיסטי ואותיות בראשי תיבות".
עד שלא יכלה יותר
מסורת ההנצחה מלאת הסולידריות הזו החלה כשנמצאה גופתה של ג'סיקה, אישה נוספת שסיימה את חייה בדירה הדיסקרטית בה שגרה ב-2015. ג'סיקה הייתה בת 36 כשגופתה נמצאה ללא רוח חיים בבית הבושת שבו עבדה והתגוררה בירקון 98 בתל אביב. היא עלתה לישראל ממדינות חבר העמים, הייתה לה בישראל רק אחות וכבר בגיל צעיר כבר במעגל הזנות והועסקה בדירה דיסקרטית, שבה גם עברה להתגורר, ברחוב דיזנגוף בתל-אביב.
"היא הייתה 'הילדונת' של המקום, מהצעירות שעבדו בבית הבושת", העידה אישה בזנות, שהכירה אותה. "לא היה לה לאן ללכת, לא היה לה בית משלה והיא לא שכרה מעולם דירה". חברה אחרת הוסיפה: "היא הייתה מתחילה את המשמרת בשתיית ארבע כוסות וודקה וחגיגת, והיא הייתה עושה כ-20-30 לקוחות בממוצע עד לשעה 6:00 לפנות בוקר", עד שלא יכלה יותר.
אחד הטקסטים שהוקראו במיצג היה של שיר שכתבה המשוררת לורן מילק שכתבה לאחר ששמעה מותה של ג'סיקה ז"ל:
"גֶ'סִיקָה הִתְעוֹרְרָה לַחַיִּים
בַּת 36
בְּחֶדֶר 5
תְּלוּיָה עֵירֻמָּה
עַל הָרַמְקוֹל.
חַיֶּיהָ נִשְׁלְלוּ מִמֶּנָּה כְּמוֹ דַּרְכּוֹן.
עַכְשָׁו,
כְּבָר אֵין לָהּ אֵיבַר מִין,
אָז גֶ'סִיקָה חוֹרֶצֶת לָשׁוֹן
לְכָל הַקְּלִיֶנְטִים בְּ־250
שֶׁיִּשְׁפְּכוּ דָּמִים בַּיַּרְקוֹן 98".
"אלו לא היו 'זונות' - אלא נשים עם חיים משלהן, חלומות, תקוות, רגשות, פחדים כמו כולנו"
ה' הייתה בת 35 כשנפטרה בבית החולים ב-3.10.2018. היא הייתה מוכרת למערכת בריאות הנפש ו"נפלה בין הכיסאות" כי אין מענים מותאמים לנשים במצבה. נשים עם חולי נפשי והתמכרות לסמים שנמצאות בזנות. אלו הנשים הכי קלות לניצול ולטרף על ידי הזנאים והסרסורים.
בעקבות השנים בזנות גם מצבה הפיזי הלך והידרדר ובסופו של דבר ליבה קרס. אחת העובדות בארגון הסיוע שבו קיבלה טיפול, סיפרה: "הנחמה היחידה שלנו כרגע היא שמצאה את מותה מטופלת, בין סדינים לבנים, ולא ברחוב. אפילו זה לא מובן מאליו במצבן של נשים בזנות באזור התחנה המרכזית". עוד המשיכה בהספד ואמרה: "את היית אישה מיוחדת. עם מעט מאוד מילים, וחיוך מקסים הצלחת להיכנס ללב של כל כך הרבה אנשים. וגם לשלי. שוברת לבבות היית. ולא בקלות פתחת את ליבך בפנינו, לקח לנו זמן לרכוש את אמונך. וכשזה קרה היה מאוד ברור כמה את צמאה לקשר, לחיבוק, לדאגה. כמה חיפשת מזור לליבך השבור והכואב. החיים בזנות הרחוב הותירו פצעים רבים בגופך ובנפשך ובסוף הלב כבר לא עמד בזה יותר. מקווה שעכשיו את נחה. והלב שלך שקט".
"המטרה שלנו היא אחת - להנציח את אותן הנשים שלא קיבלו התייחסות או כבוד - לא בחייהן ולא במותן. באמצעות אמנות, נזכיר שאלו לא היו 'זונות', כפי שהן נקראות לצערנו לרוב - אלא נשים עם חיים משלהן, חלומות, תקוות, רגשות, פחדים, כמו כולנו".
א' הייתה בת 40 כשנרצחה ב-5.4.2020. היא הייתה אמא, ומוכרת לארגוני הסיוע. הגיעה לאחת מדירות החירום בהצהרה שרוצה לקדם את תהליך השיקום שלה, אך ההתמודדות הבלתי פוסקת עם חוויות העבר הקשות והדחייה הקשה מהמשפחה, הקשו עליה לראות אור בקצה המנהרה.
אחת המטפלות בדירת החירום סיפרה: "הגעגועים לבנה ולחיבוק של המשפחה היו עזים ביותר ובהתאמה השימוש בחומרים שמשכיחים את הכאב. אנו יודעות כי הנשים בזנות חשופות כל יום לסכנת חיים וכל פעם שהן נכנסות לדירת החירום אנו שמחות שהן לפחות נושמות, החשש מקבלת טלפון כמו זו שהגיע ביום שישי בבוקר קיים כל הזמן. ועכשיו הוא הגיע. והמוות של א' קשה שבעתיים - חייה נלקחו באכזריות קשה, וכולנו תקווה שהרוצח יימצא ויבוא על עונשו".
3 צפייה בגלריה
"נוסף לקשיים הרבים בעולם הזנות בו נאלצו לשרוד יום יום, לכל אחת מהן גם היה יופי במהלך החיים".
( צילום: ים טל)
לא ידוע בת כמה הייתה ק' כשנפטרה מדום לב בנובמבר של שנת 2020. היא נעזרה בכמה ארגוני סיוע, בין היתר במטרה לשקם את חייה ולקבל כלים להשתלב בעולם התעסוקה. היא הייתה טרנסג'נדרית והעובדות בארגוני הסיוע סיפרו שהייתה מלאה באומץ, כישרון וטוב לב: "כשנכנסת אלינו לחיים היית בתחילה של צעד אמיץ להתחיל חיים חדשים ועשית דרך כל כך ארוכה שהביאה אותך להגשים חלומות - אחד אחרי השני. כל כך התרגשנו לראות את החיוך שלך גדל מיום ליום והחוש הומור שפרץ עם צחוק מתגלגל. את מודל לחיקוי. גיבורה אמיתית. מתגעגעים אליך המון המון המון".
אור אבו, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מסכמת: "המטרה שלנו היא אחת - להנציח את אותן הנשים שלא קיבלו התייחסות או כבוד - לא בחייהן ולא במותן. באמצעות אמנות, נזכיר שאלו לא היו 'זונות', כפי שהן נקראות לצערנו לרוב - אלא נשים עם חיים משלהן, חלומות, תקוות, רגשות, פחדים, כמו כולנו. בנוסף לקשיים הרבים בעולם הזנות בו נאלצו לשרוד יום יום, לכל אחת מהן גם היה יופי במהלך החיים. אותו יופי הוא אולי הדבר היחיד שעוזר למי שעודנה בחיים להחזיק מעמד. יש לנו תקווה שנוכל כולנו יחד כחברה להגדיל את היופי בחייהן, ולהיאבק עבור זכותן לחיות בשלום, בביטחון ובכבוד כמו לכולנו".
במהלך קיום עצרת הזיכרון השנתית לקורבנות הזנות (ג') התבשרנו על מות אישה נוספת. מהיום זה 110. יהי זכרן ברוך.
