צפו בריאיון האולפן עם ד"ר אבשלום אדרת וד"ר מאיה יוהן ברק, פסיכולוגית קלינית וחברת הנהלת עמותת "בשביל החיים":
"בני התאבד לפני 25 שנים, אבל אפשר להציל חיים של אחרים"
(צילום: משה מזרחי)
"לפני 25 שנים בני ערן התאבד. ערן, נער מופנם ושקט, היה 'חנון מחשבים' בעל ידע עצום, שהתבלט בכישרונו המוזיקלי", מספר ד"ר אבשלום אדרת. "בשירותו הצבאי ערן שובץ לאפסנאות בבקו"ם, ולא בתחום המחשבים שבו ביקש לשרת. כבר מתחילת השירות הוא התלונן שקשה לו, שהוא לא יודע איך יחזיק מעמד.
"כחמישה שבועות לאחר גיוסו לצה"ל, הוא יצא הביתה עם נשק כי למחרת היה צריך לצאת לשמירה בטרמפיאדות. ערן לא הגיע לבסיס. הוא הלך בבוקר לשדה ליד הבית ושם קץ לחייו.
"באותו בוקר הייתי בבנייני האומה בתערוכה בינלאומית של מוצרים אינטרנטיים. הכנתי את הדוכן של חברת הסטארט-אפ שהקמתי כשלפתע שלושה חיילים ביקשו ממני לצאת לחדר צדדי. שם הם בישרו לי שמצאו את ערן ירוי בשדה כשכדור אחד מנשקו חסר.
"הבנתי כבר באותו רגע שערן התאבד. הכאב והמצוקה גברו עליו. טלטלה עזה ניערה את חיי. אינסוף שאלות מציקות ותהיות מייסרות ללא מענה צפות ועולות שוב ושוב בעקבות התאבדותו.
"במקום לייסר את עצמי בלי סוף בשאלה 'למה זה קרה לי?', החלטתי לא לשקוע. נכנסתי לקבוצת תמיכה של הורים שכולים, הייתי בטיפול פסיכולוגי והשתתפתי בסדנאות שאפשרו לי לראות, בסופו של דבר, שכדאי להמשיך לחיות. סלחתי לעצמי על כך שלא הצלתי את ערן וחיפשתי את הדרך להנצחה משמעותית שלו בעולם.
"כשהבנתי שתופעת ההתאבדויות הרבה יותר שכיחה ממה שהרוב מעלים על דעתם, הצטרפתי לעמותת 'בשביל החיים' התומכת במשפחות שיקיריהם התאבדו, ופועלת להעלאת המודעות לנושא. כיהנתי שבע שנים כיו"ר העמותה והצלחנו לחולל שינוי כשהוקמה במשרד הבריאות תוכנית לאומית למניעת אובדנות".
מה המצב נכון לעכשיו מבחינת אובדנות בישראל?
ד"ר מאיה יוהן ברק: "המצב הוא המצב שאנו מכירים כל השנים, יש כ-500 התאבדויות בשנה, למעלה מ-6,500 ניסיונות התאבדות. 20% מההתאבדויות הן של צעירים מתחת לגיל 24 ולכן אנו דורשים שתהיה התייחסות רב מקצועית, רב משרדית של כל המשרדים תחת החוק ותחת הקמה של רשות".
ד"ר אדרת, בנך שם קץ לחייו לפני 25 שנים, מאז אתה נאבק ואתה חלק מאותם יוזמים של הצעת החוק. עד כמה הכאב הנורא הזה, הבלתי נתפס, מלווה אותך 25 שנה אחרי, ועד כמה הוא מניע אותך כדי לפעול?
ד"ר אבשלום אדרת: "אחרי ההתאבדות של ערן נמצאתי בתחתית של התחתית. לא העלינו על דעתנו שהבן שלנו יתאבד, זה היה רחוק מאוד מאוד מאיתנו. אחרי טיפולים וקבוצת תמיכה ואנשים טובים שעזרו לי, הגעתי למסקנה שהדרך לתת איזושהי משמעות למוות של ערן זה לפעול לזה שיהיו פחות מתאבדים בישראל".
"התחלנו כבר לפני כמעט עשר שנים כשהשרה יעל גרמן לקחה את זה ברצינות והקימה תוכנית למניעת אובדנות, והיא נתנה באמת תשתית לפעולות ולאסטרטגיות שמתחילות לפעול בשטח, אבל הגיע הזמן לקחת את זה הרבה יותר ברצינות, כמו למשל שהצבא לקח את זה, וב-15 שנים האחרונות הוריד ב75% את מספר ההתאבדויות בצבא. ניתן ואפשר להוריד את זה. אני רוצה לנצל את הבמה הזו ולפנות לשר ניצן הורוביץ שהכריז שתחום בריאות הנפש יקבל מענה נרחב בכהונה שלו, לשרה יפעת שאשא-ביטון שמכירה את הנושא עוד מהזמן שהייתה יו"ר הוועדה לזכויות הילד, לשר נחמן שי שמלווה את הצעדות שלנו כמה וכמה שנים, ולשרי יש עתיד שחרתו על דגלם את ההתמודדות עם התופעה הזו מאז הובלתה של יעל גרמן. אני מבקש מכולכם היום בוועדת השרים לענייני חקיקה, לתמוך בהצעת החוק ולדון בה ברצינות כי מדובר ממש בהצלת חיים ואתם יכולים לעשות את זה".
זה באמת יכול לקרות? רשות שמטפלת בסוגיה הזו ונותנת כלים, מה היא יכולה לעשות?
ד"ר מאיה יוהן ברק: "יש אסטרטגיות מוכחות בכל העולם, מחקרים ואסטרטגיות של מניעת התאבדות, מתן טיפול מיידי לדיכאון, גם רגשי וגם תרופתי. אסטרטגיות שנכנסות בבתי ספר של תוכניות מניעה שיודעים בכל העולם שהפחיתו את שיעורי ההתאבדויות. בדיוק כמו חלק מהפרמטרים שהצבא עשה והראה לנו שתוכניות מניעה שמבוצעות ברצינות עם השקעת משאבים ועם אסטרטגיות, מורידות ומפחיתות את שיעורי ההתאבדות בעולם. צריך תחת רשות לקחת את כל האסטרטגיות האלה שקיימות בעולם ומוכחות ועובדות, וליישם אותן. מיישמים את חלקן היום במדינת ישראל, אבל צריך לקחת את זה לצעד הבא – להקים רשות שתשכלל את הכול, שתוכל לבדוק מה עובד, לבדוק מדדי יעילות ותוכל להכניס את זה לקופות, לבתי ספר, לקשישים. אסטרטגיות של העלאת מודעות, אסטרטגיות לטיפול ומניעה ואנחנו יודעים שזה מצליח כי יש לנו הוכחות מכל העולם".
