אחרי מיליוני צפיות ואירוח בכל ערוצי החדשות המובילים בעולם עם קליפ הראפ הדוקר "בוא נדבר דוגרי", אוריה רוזנמן וסאמח זקות, שבכלל לא חשבו להקליט שירים נוספים, משחררים קליפ חדש, קליט מאוד, המוכיח שפוליטיקה מדכדכת יכולה להיות פלטפורמה למוזיקה מרימה במיוחד. הזמנו אותם לשיחה באולפן לשמוע על העשייה המשותפת:
צפו בריאיון באולפן ynet עם הצמד דוגרי - סאמח 'סאז' זקות ואוריה רוזנמן:
אוריה וסאמח מדברים דוגרי בקליפ חדש
(צילום: נויל האריס)
זקות: "אני מתרגש להציג את הבייבי החדש שלנו, 'מנפס', שזה 'פתח אוויר לנשימה', בערבית. זה תוצאה של הצמד של המחנך והראפר הבעייתי שהפכו להיות צמד שקוראים לו 'דוגרי'. זה שיר שבא הפעם לדבר על רגש, אחרי שהוצאנו את כל הרעל שלנו בואו נדבר דוגרי. הפעם לקחנו את זה למקום רגשי, ובקסם של המפיק הענק פטריק סבג יצא הבייבי המדהים הזה".
השירים נוגעים בנקודות חשופות שיש לנו פה בחברה הישראלית, בקשר בין יהודים לערבים, וגם השיר הזה הוא בוקס בבטן. זו הכוונה
רוזנמן: "כן. השיתוף בינינו נוצר באופן טבעי ואותנטי, וזה הקו המנחה שלנו באופן בו אנו עושים יצירה. בהיבט האגואיסטי, נעים לנו להיות ביצירה, אנחנו רוצים לבטא את שעל ליבנו, וזו הגשמה עצמית ברמה הגבוהה ביותר. בהיבט הכללי, אנחנו רוצים לקדם שיח דוגרי, אותנטי, לשים פוליטיקה בצד ולדבר על האמת ולשים אותה על השולחן. מתוך המקום הזה להכיר בכאב של שני הצדדים, לפעול יחד בשיתוף פעולה כדי לייצר עתיד משותף, לייצר מקסימום טוב למקסימום אנשים. בגלל זה הקמנו את דוגרי, וזה מה שהקליפ החדש אומר".
1 צפייה בגלריה
"התמונה שלכם קשורים זה לזה זה בדיוק העניין". רוזנמן וזקות בצילומי הקליפ
(צילום: דיוויד בלומנפלד)
זה קצת יותר מורכב מזה, לוקח זמן לספר את הסיפור של החברה הישראלית, לזקק את זה
רוזנמן: "כן. היינו פה לפני חצי שנה והתארחנו אצלך, קיבלנו מאז המון הזדמנויות ופניות – פודקאסט, שיר, שיתופי פעולה. שמנו את זה בצד והתמקדנו בדברים שאנו רוצים להגיד, השיר בא לשים רגש על השולחן. אם השיר הראשון היו אצבעות מאשימות כלפי חוץ, כאן אנחנו קצת יותר מתמקדים בפנים ובאים להגיד 'איך אנחנו מרגישים בתוך המציאות הזו?', בגלל זה הויזואליה של הקליפ היא שאנחנו קשורים גב אל גב, כפותים לאותו גורל, לא יכולים להשתחרר בלי שיתוף פעולה אחד של השני ומוודאים את הכאב שלנו, ששותף לשני הצדדים".
אני חושב שהתמונה שלכם קשורים זה לזה זה בדיוק העניין. יש איזו חזרה לראפ שהסיפור הוא המרכז ולא כל הצלצולים
זקות: "בשנתיים האחרונות במיוחד, ההארה של הקורונה ששינתה את החיים, אנשים פחות רוצים את השופוני, רוצים אמת ודוגרי, רוצים אותנטיות. בשנתיים האחרונות אנשים כבר לא מתחברים לבולשיט שמוכרים להם, לשופוני, לזה שהחיים סבבה ואז חוזר הביתה והכל שקר".
חוזרים גם למלל?
זקות: "כן. טקסט תמיד היה חשוב"
עכשיו יש חזרה לטקסטים מורכבים שמספרים סיפור, אנשים רוצים לשמוע סיפור
רוזנמן: "רוצים לשמוע סיפור, ובעיקר הם רוצים הלימה בין מה שקורה בפנים למה שיוצא כלפי חוץ. חלאס עם הפוזות, אנחנו שרים על משהו שנוגע לכולנו ושכולנו יכולים להתחבר אליו".
צפו בקליפ החדש של דוגרי - מנפס:
"מנפס"
