בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו יורק (UJA)
צפו בוידאו:
"בהתחלה היה לי קשה מאוד לצאת מהבית", נזכרת אוריאן שטייף, שורדת הטבח בפסטיבל נובה. שטייף, כמו רבים אחרים ששרדו את זוועות הטבח, אמנם נותרה בחיים אבל סחבה עמה צלקת נפשית. "הייתי במקום נמוך מאוד", היא נזכרת. "לא יכולתי להבין מה זה בכלל פוסט טראומה, מהי טראומה ומה חוויתי שם". אובדן האמון בסביבה והתחושות הקשות שליוו אותה הובילו למחשבות שליליות.
מי שנחלצו לעזרתה של שטייף ושל שורדים אחרים הייתה הפדרציה היהודית של ניו יורק (UJA). הארגון הפילנתרופי תמך כבר בימים הראשונים בסדרה של עמותות שהוקמו אחרי ה7- לאוקטובר, כולל נובה טרייב, עמותה שהוקמה על ידי מפקי המסיבה. "יהודי התפוצות היו שם בשבילנו מהתחלה", מספרת נעמה שמואלביץ, ממייסדות העמותה, "נוצר בינינו קליק מדהים, קשר שמבוסס על אמון הדדי. התמיכה שלהם אפשרה לנו להרחיב את הפעילויות – ימי קהילה, ימי וולנס וסדנאות חברתיות. זו לא רק עזרה כספית; זו הייתה שותפות אמיתית. בלי הפדרציה היינו במקום אחר לחלוטין".
התרומה לשורדי הנובה היא חלק ממערך סיוע בהיקפי ענק שנתנה פדרציית ניו יורק למי שנפגעו מהמלחמה. דרך הארגונים שסייעו וממשיכים לסייע לשורדים נתרמו 10 מיליון שקל. עם התרומות הוקמו מתחמים שמתמקדים בסיוע נפשי ומרפא, נערכו אירועים קהילתיים, והופעלו תוכניות שיקום לשורדים ולבני משפחותיהם ותמיכה במשפחות השכולות. "מדובר באירוע חסר תקדים שהעולם לא ראה כמותו", אומר גבריאל סוד, מנהל קשרי ממשל בפדרציית ניו יורק, "מאות נרצחים ועשרות חטופים באירוע מסיבה. איך אפשר להגיב לאירוע מהסוג הזה? זה דרש מאיתנו לחשוב אחרת, לחפש פתרונות יצירתיים. אם משהו מאפיין את קהילת הנובה זה בדיוק זה, אנשים יצירתיים, יזמים חברתיים שכבר כמה ימים אחרי הטבח הגיעו אלינו עם יוזמות חדשניות לטפל בשורדים".
אנשים עדיין בתוך האירוע
אחת היוזמות האלה היא "לב בטוח" לתמיכה בשורדים. כפי שמסבירה אפרת אטון מנכ"לית העמותה: "העמותה שלנו קמה מתוך אנשים שהיו מסייעים במתן מרחב נפשי במסיבות כבר כמה שנים. כבר ב-7 באוקטובר התחלנו לפעול. הקמנו אתר ופנינו לאנשים שהיו במסיבה במטרה לעזור להם עם מטפלים, פסיכולוגים, פסיכיאטריים, עובדים סוציאליים. בתוך שבועיים כבר 500 מטפלים סייעו בהתנדבות ל-2,500 איש. חשבנו בהתחלה שאנחנו פה לפרק זמן קצר, קצת כמו במזעור נזקים. כבר באמצע אוקטובר הבנו שלא קראנו את התמונה נכון. זה אירוע טרור שהתחיל ב-7 באוקטובר ונמשך למעשה גם היום. אנשים עדיין בתוך האירוע. אז החלטנו בעצם להקים את העמותה".
"מעבר למתן סיוע פרטני", מספר גבריאל סוד, "הייתה לנו מהר מאוד הבנה שהעוגן המרכזי של האסטרטגיה שלנו עם שורדי המסיבות צריך להיות הקהילה – לא רק השורדים, המשפחות השכולות ומשפחות השורדים, אלא הקהילה עצמה. ימים ספורים אחרי ה-7 באוקטובר מפיקי המסיבה הציבו יעד 'אנחנו נרקוד שוב' ויצאו למסע לריפוי ושיקום הקהילה, ידענו שהתפקיד שלנו זה להיות שם עבורם". התמיכה של הקהילה היהודית בתפוצות אפשרה לא רק מענה מיידי, אלא גם יצירת פתרונות ארוכי טווח. "התורמים שלנו בניו יורק הבינו שזו מחויבות שנמשכת מעבר למצב דחוף - זו שותפות מתמשכת".
כפי שמספרת אטון: "הפדרציה היא הגוף הכי משמעותי שלנו. כבר מדצמבר-ינואר היינו בקשר אינטנסיבי. היא לא רק העניקה תמיכה כספית אלא גם חיברה אותנו לקרנות נוספות, לממשלה ולשותפויות אסטרטגיות. היא עזרה לנו להקים ריטריטים ותהליכים קבוצתיים לשורדים ולמשפחותיהם, שבזכותם הם למדו שהם לא לבד". כ-3,000 שורדים ו-500 בני משפחה כבר לוו על ידי העמותה, כשמעל ל-1,000 עוברים טיפול פרטני פעיל. 26,000 שעות טיפול הוענקו בשנה האחרונה.
"הפעם הראשונה שהעזתי לרקוד שוב אחרי תקופה שבה לא יכולתי לשמוע מוזיקה, פתחה לי את התודעה", מספרת שטייף, "הבנתי שזה בסדר גם אם אני לא מרגישה בטוב. יש לי על מי לסמוך, והכוח מגיע מהקהילה."
ועדיין, למרות המאמצים הרבים, הדרך של רבים מהשורדים לשיקום עודנה ארוכה. "רוב השורדים עוד לא חזרו לשגרה", מדגישה אטון, "הם זקוקים להמשך תמיכה מהקהילה ומהמדינה. אנחנו מחויבים לעמוד לצידם ולוודא שהם לא לבד. האירוע עדיין מאוד בוער. אנחנו מודאגים ומבינים כמה עבודה רבה עוד לפנינו וכמה השורדים עדיין צריכים אותנו".
בשיתוף הפדרציה היהודית של ניו יורק (UJA)
פורסם לראשונה: 11:43, 02.01.25