אם הקורונה גילתה לנו משהו זה שלא טוב היות האדם לבדו. הסגרים שפקדו אותנו והמסכות שהסתירו לנו את הפנים, גרמו ללא מעט אנשים לאמץ את שיטת החיים הסגורה - להישאר כמה שיותר בבית ולשמור מרחק מהסביבה.
אלא שנראה שדווקא המשבר ושעת החירום שנוצרה הגבירו את הצימאון הישראלי לחום ואהבה והגבירו את הערבות הדדית, הנתינה והביחד. הססמאות האלו אינן ריקות מתוכן, והן מגובות בתושבי השכונות שהחליטו בחג האורות לצאת מהבית שלהם, אבל לא רחוק מדיי - ללובי הבניין, למרחבים המשותפים, לגינות - ולהאיר את אור החנוכיות לא רק עבור עצמם או משפחתם, אלא גם עבור השכן מהדלת ליד שחוגג כל שנה לבד, ועבור השכנים מקומה למעלה שבמקרה הטוב מבקשים מהם כוס חלב פעם בשנה, ובמקרה הפחות טוב כלל לא מכירים אותם.
צפו בהדלקת נרות משותפת במצפה רמון:
קהילת צאל"ה, מיזם "שכונות בשינוי"
כזו היא בת אל אמסטר (36), שגרה ברחוב שטרן בלב שכונת קרית היובל בירושלים. בשש השנים האחרונות היא הפכה את הבניין שלה ל"בניין מדליק" והיא מנהיגה בו הדלקת נרות משותפת לכל הדיירים: "היינו מתכנסים אחת לחודש, בין 10-15 פעילים ופעילות מהשכונה בפורום משפחות צעירות", היא משחזרת.
"התחלנו לחשוב יחד איך להפוך את השכונה למקום קהילתי יותר, מקום שבו כולם מכירים את השכנים ומרגישים בבית. החלטנו לצאת עם פרויקט 'מאירים את השכונה' - שבו נחלק ערכות להדלקת נרות בבניינים, עם הצעה לפעילות משותפת. הערכות כללו חנוכיות ונרות, שירון, ערכת יצירה ואפילו קרמבו בימים קרים", מוסיפה אמסטר בחיוך.
"חשבנו שירשמו 20 משפחות ובסוף נרשמו 40 - ארזנו, חילקנו ואספנו תגובות. זה היה מדהים! פתאום אנשים העזו לדפוק על הדלת של השכנים שלא הכירו ולהזמין אותם להדלקה משותפת. קשרים נוצרו, חיבורים התגבשו".
5 צפייה בגלריה
מכינים בעצמם את החנוכיות לחלוקה במצפה רמון
( צילום: פרויקט צאל"ה (צעירים אקטיביים למען הסביבה))
כך למשל פגשה אמסטר את שכנתה טרוורק אידוסה (42) עולה מאתיופיה, נשואה ואם לשלושה, שמספרת: "יש מסר חשוב בהדלקה המשותפת הזו - במיוחד עבור הילדים שלי, לראות את הביחד הזה בעיניים ולהיות שותפים לו".
"זה כיף לראות את השכנים כשכולם יוצאים החוצה ולא רואים אותם ביומיום. נוצר חיבור גם בין קשישים לילדים קטנים, אנחנו גרים באותו בניין - בואו נכיר אחד את השני. הילדים שלי כמעט לא מכירים את רוב הילדים ופתאום בזמן המפגש, הם שאלו: 'וואלה הילדים האלה גרים פה?' כן, כבר הרבה שנים", מספרת אידוסה. "המסורת שחוזרת מדיי שנה- להיות ביחד במסדרון הבניין ולראות את האור בחנוכייה והאור בעיניים של הילדים. זה דבר כיף, לכל הדעות".
"אין סיבה שמישהו יחגוג לבד"
גם מאיר בן שושן (68) שעלה לארץ ממרוקו בשנות ה-80, מתגורר בבניין הסמוך ופוקד את החגיגות מדי שנה. הוא מספר בקצרה על החוויה עבורו: "חנוכה זה חג נחמד, אין סיבה שמישהו יחגוג אותו לבד. הרבה יותר שמח לנו לחגוג ביחד, צעירים ומבוגרים, זה עושה אותנו מאושרים".
היוזמה הזו של תושבי השכונה הצעירים לחגיגות משותפות של השכנים בבניין, הפכה ברבות השנים לפרויקט קהילתי ברמה עירונית בו מחולקות השנה מאות ערכות לבניינים בכלל שכונות הבירה.
הערכות שכוללות בין היתר נרות חנוכה, סביבונים, מטבעות שוקולד לילדים, וגם תוכן כמו פעילויות יציאה ומשחקי קלפים, מחולקות, בהובלה של עיריית ירושלים דרך המנהלים הקהילתיים ומזמינות את הירושלמים לחגיגה קהילתית בשיטת "עשה זאת בעצמך- עד הבית".
5 צפייה בגלריה
הרבה יותר שמח לנו לחגוג ביחד, צעירים ומבוגרים, זה עושה אותנו מאושרים
(צילום: shutterstock)
עינבר בלוזר שלם, מנכ"לית "רשות הרבים", מיוזמי הפרויקט העירוני אומרת: "קבענו חכמינו 'טוב שכן קרוב מאח רחוק', ואכן איכות החיים שלנו מושפעת רבות מהשכנים והשכנות שלנו, באפשרות לקבל עזרה בשעת צרה אך גם בשגרת היום יום, בכוס חלב, עזרה עם הילדים ואכפתיות מהקשישים, העולים וכל מי שזקוק לעזרה וגר ממש לידנו".
"בחנוכה הקרוב ידליקו אלפי שכנים ושכנות נר חנוכה יחד בבנייני מגורים ברחבי ירושלים כחלק מפרויקט 'בבניין' - קהילה. ערבות. שכנות. בחגיגה המשותפת נכיר האחת את השני, את הילדים והילדות, נכיר את הקשיש, את היולדת שגרים ממש לידנו, ונרגיש חלק מקהילה והרבה יותר בבית".
במצפה רמון: קרקס מקומי והופעות ג'אז חיות
אם תתהלכו במצפה רמון בימים החג תוכלו להיווכח בחגיגות קהילתיות בשיטת "עשה זאת בעצמך". שם לקחו סטודנטים מפרויקט צאל"ה (צעירים אקטיביים למען הסביבה) ותושבים את המושכות, והובילו את החגיגות המשותפות שלב נוסף קדימה: במקום בניין אחד הם אוספים כל מקבץ בנייני מגורים, הכוללים גם בנייני רכבות, ומארגנים במרחב הציבורי המרכזי הסמוך לביתם אירועים והדלקות נרות מעוררי השראה.
איליה מיינשלוס רכז קהילת צאל"ה במצפה רמון מספר: "אנחנו רוצים לדאוג לזה שאף קשיש לא יישאר לבד, ואף ילד לא יפספס את החג כי ההורים שלו עובדים עד מאוחר. השנה אנחנו מארגנים שלושה אירועי בניינים של הדלקות נרות משותפות שכוללות הרבה יותר מזה - גייסנו גם את בעלי העסקים המקומיים והם נרתמו לחגיגות הקהילתיות. למקבץ בניינים אחד אנחנו מציעים הופעה של קרקס מקומי ובמקבץ שני השכנים יוכלו ליהנות מהופעות ג'אז חיות של הסטודנטים מבית הספר המקומי".
5 צפייה בגלריה
"אנחנו רוצים לדאוג לזה שאף קשיש לא יישאר לבד, ואף ילד לא יפספס את החג כי ההורים שלו עובדים עד מאוחר". בהדלקת נרות בקריית יובל בירושלים
ואם זה לא מספיק, רגע לפני שהחגיגות מתחילות החליטו התושבים ללכת עד הסוף עם השיטה ובעזרת "חושבים עושים", פרויקט שכונתי של נגרות ניידת בשם "הסדנא" בתמיכת ICL, הם בנו בעצמם ובעיקר - ביחד, את החנוכיות המשותפות שידליקו.
"אנחנו תולים מודעות, עוברים עם הרכבים בין הרחובות ומכריזים על ההדלקה המשותפת, ממש כמו אלטע-זאכן, העיקר שכולם יבואו!", משתף מיינשלוס . "נדפוק דלת דלת ונדאג שאף אחד לא יישאר לבד - כי זו המשמעות של חנוכה, זה האור האמיתי והקשרים שנוצרים כאן יעמיקו את הקשרים של החיים הקהילתיים המשותפים".
נראה כי הפעילות הקהילתית ומעורבות התושבים בשכונות הולכת וצוברת תאוצה, מעצימה ומחזקת את הסולידריות בין התושבים ופורצת אל מחוץ לגבולות השכונה: בקרית יובל בירושלים, במצפה רמון ובערים נוספות, פועל מיזם "שכונות בשינוי" בהפעלת קרן שח"ף, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, משרד הבינוי והשיכון, הרשויות המקומית ובמימון הקרן למפעלים מיוחדים, אגף הקרנות בביטוח הלאומי. מטרת המיזם היא לקדם שינוי חברתי באמצעות ייזום והפעלת פרויקטים חדשים באמצעות קהילות משימה ופעילים שכונתיים.
"רגע לפני שאתם מוציאים את החנוכייה מהארון ומתיישבים על הספה בסלון, תנו דפיקה בדלת של השכנה מהדלת ממול, או אפילו תטרחו ותעלו קומה לשכנים - תארחו או תתארחו, בחירה שלכם - אבל אתם לגמרי יכולים להפוך את הבניין שלכם מעוד בניין לבניין מדליק וקהילתי, שעם שימור נכון של הלהבה האור בו יישאר דולק כל השנה", מסכם מיינשלוס.
