כמדי שנה, הוועידה הלאומית לנדל"ן ולבטיחות בבנייה של ynet ו"ידיעות אחרונות" אירחה את בכירי הענף, השרים ומיטב המומחים על במה אחת. האורחים דיברו בין השאר על עתיד הנדל"ן בישראל בצל המשבר, על הדרכים לעודד בנייה גם בתקופה הנוכחית, על הריביות הגבוהות ועל מגוון נושאים נוספים. זהו תקציר של מיטב הרגעים.
"למי נבנה דירות? לאנשים שיכו אחד את השני?"
ענף הנדל"ן בישראל במשבר. היקף העסקאות בקיפאון ורק אתמול פירסם אגף הכלכלנית הראשית באוצר על ירידה של כ-41% במכירת דירות בחודש מאי האחרון לעומת אשתקד; התחלות הבנייה של דירות חדשות בירידה, מכרזים נכשלים בזה אחר זה, קבלנים סובלים ממצוקת מימון. מחירי השכירות מטפסים, ומדד מחירי הדיור שזינק ביותר מ-20% בשנה החולפת החל להתמתן רק לאחרונה — אבל זה קרה לצד העלאת הריבית, שייקרה משמעותית את המשכנתאות. עם כל אלה מתמודד שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, שהבטיח בוועידה הלאומית לנדל"ן ולבטיחות בבנייה של "ידיעות אחרונות" ו-ynet שהממשלה עומלת על פתרונות — אבל היה נשמע הרבה יותר נחרץ דווקא בנושא המחאות נגד המהפכה המשפטית.
"נשבר לי הלב שיהודים רבים עם יהודים. נהיינו אדם לאדם זאב, אסור שזה יקרה במדינה שנלחמנו עליה כל כך הרבה", אמר גולדקנופף. "את מדברת איתי על לבנות דירות, למי את רוצה שאני אבנה דירות? לאנשים שיכו אחד את השני? לאותם אנשים שמחר יבואו להפגין נגדם? נבחרה הממשלה ברוב בטוח, אז מה אתם רוצים? להתווכח? יש כנסת, אפשר להתווכח ולהגיד אני מסכים או לא, אבל למה להביא את זה לרחובות? ריבונו של עולם, אם אתם תקשורת, תעשו טובה, תצאו אל העולם ותכריזו שכל אחד יישב בביתו".
זאת זכות דמוקרטית להפגין.
"את רוצה לדבר איתי על דמוקרטיה ודיקטטורה? אנחנו צריכים לשמור על הנוער שלנו. הם רואים את הבנים שלהם יוצאים בשבת (למחאות, ה"צ), המפכ"ל אמר לי קודם שהוא כל השבת עסוק עם זה. אמרתי לו, מה אתה לא זכאי לשבת? שיהיה לך מנוחה בבית אתה ואשתך? מה מוציאים אותך? אתה יהודי כמו כל יהודי, יום אחד בשבוע מגיעה לך מנוחה. זה החברים שלך, תגיד להם אני רוצה בשבת מנוחה. זכותו של כל אחד למחות, אבל זה כבר 27 שבועות כן? לא יום אחד. יוצאים עוד פעם ועוד פעם, וזה לא יעזור גם, כי הממשלה יציבה ואיתנה. הממשלה חזקה".
בהתייחס למשבר הדיור, אמר גולדקנופף: "אמנם לקח חצי שנה לכנס את קבינט הדיור, אבל אני חושב שהיה צריך לקחת אפילו עוד יותר". על צעדים שיצאו לדרך אמר: "הודענו על הקמת ארבעה יישובים חדשים — יתיר, חנון, כסיף ורמת ארבל. בשבוע האחרון הודענו גם על הקמת עיר חדשה, תילה".
תילה זו עיר חרדית, וגם לגבי תוכנית המענקים לרכישת דירות יד שנייה עד 600 אלף שקל — יש מי שטען שמכוונת למגזר החרדי. מה עמדתך?
"ב-2022 היו 4,000 עסקאות כאלה. איך הציבור החרדי קנה 4,000 דירות אם מבקר המדינה אומר שבשנת 2022 כולה בנו 1,937 דירות בסך הכל לציבור החרדי (ככל הנראה, הכוונה ל-1,937 יחידות דיור ששווקו במסגרת תוכנית דירה בהנחה למגזר החרדי - נתון שאינו רלוונטי לנושא, ה"צ)?"
"חסרים בענף הבנייה יותר מ-40 אלף עובדים"
שר העבודה יואב בן צור אמר כי "מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה פועל בהנחייתי לפיקוח חסר פשרות ומסיבי על 15 אלף אתרי בנייה, 70 אלף מפעלים ו-5,000 משקים חקלאיים. עשרות מפקחים מבקרים מדי יום ומצילים עובדים רבים שנמצאים במצבי סיכון שונים, בעיקר באתרי הבנייה. רק בשנה האחרונה המינהל סגר יותר מאלף אתרי בנייה עד שיתוקנו כל הליקויים".
(צילום: סנטרל הפקות)
במקביל התייחס השר גם לתחקיר הקופאיות של ynet שהציף מציאות קשה שבה קופאיות וקופאים נדרשים לשלם מכספם הפרטי על חוסרים ואמר: "כנראה שמישהו באגף לא שם לב לדברים הללו. נחדד את הנושאים, התופעה הזו תיפסק. אני מודה ל-ynet שעשו את התחקיר הזה. הוא האיר את עינינו. עשינו מבצע מאוד גדול, היינו בהרבה אתרים, ברשתות מכל הסוגים. אנחנו עושים חקירות, ממשיכים לבדוק. נאכוף את דיני העבודה. לחלקם יהיו כתבי אישום, לעיתים גם פליליים. חלקם יקבלו עיצומים מאוד כבדים. התופעה הזו תיפסק, נעמוד על כך בביקורות תכופות יותר".
בהמשך התקיים ראיון עם יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי בניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, שדיבר על הצורך הדחוף בהכשרת עובדים מקצועיים בענף: "ממשלות ישראל כשלו בכל מה שקשור להכשרה מקצועית. יש כל מיני בעיות קשות בענף הבנייה, אבל הבעיה המרכזית שהממשלה לא טיפלה בה היא ההכשרות. נפגשתי עם שר העבודה והוא אמר שהוא לוקח את זה לידיים, כי יש בעיה מאוד קשה. חסרים בענף הבניין למעלה מ-40 אלף עובדים מקצועיים. חסרים 4,500 מנהלי עבודה למשל. איך מכשירים אותם? צריך לבנות פה תוכנית חומש ל-5 שנים". מויאל התייחס גם ליוזמה של ההסתדרות והקבלנים, להכשרת עובדים במימונם ואמר: "זה לא התפקיד של ההסתדרות, וזה לא התפקיד של התאחדות הקבלנים. אבל אנחנו עשינו את זה במימון שלנו באמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה. למה אנחנו צריכים לממן את זה? זה משהו שהמדינה צריכה לעשות. אז אני מקווה ששר העבודה עם הצוות של המשרד שלו ידפוק על השולחן במשרד האוצר וגם שיתנו לענף הבניין את החוסר המטורף של עובדים מקצועיים".
דובר נוסף בכנס היה דוד יהלומי, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה ויו"ר מטה תשתיות, שבראיון עימו התייחס למשבר בתחום הבנייה והתשתיות וגם לשילוב טכנולוגיה בעולם הבנייה: "כיום במדינת ישראל יש למעלה משלוש מאות סטארטאפים בתחום הבנייה. הדבר הזה חשוב גם לכלכלה של המדינה וגם לענף הבנייה, צריך להבין שהרבה מאוד מהסטארטאפים עושים את הפיילוטים שלהם פה בישראל, וזה כבר מסייע לענף הבנייה. ולא רק בבנייה, הטכנולוגיה באה לידי ביטוי גם בבטיחות".
(צילום: סנטרל הפקות)
"בוחנים מתן ערבויות מדינה לקבלנים"
בראיון שנערך בוועידה עם מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, על מצוקת ענף השכירות הוא הפתיע בכמה אמירות מעניינות: "שוק השכירות מת כיום, יש בעיות מימון מאוד קשות. עליית ריבית התשואה מהשכירות למול הריבית שצריך הקבלן לשלם לבנק הופכת את זה לאירוע ללא רווחים". לדבריו, "יש כרגע פתרון שנמצא במחלוקת גדולה מבית ומבחוץ, והוא מתן ערבויות מדינה. אין ספק שזה פתרון שיכול להפוך את ההלוואה להרבה יותר זולה, וממילא יכול להיות שבמקרה כזה יהיה שווה לבנות דיור להשכרה ארוכת טווח, אבל זה פתרון מאוד קשה פיסקלית. זה פתרון מאוד דרמטי, אבל יכול להיות שצריך לקחת אותו ברצינות, והוא אחד הפתרונות שעולים כרגע על השולחן".
הייזלר הוסיף כי "אנחנו נשלים את עבודת המטה בימים הקרובים, ושר האוצר מתכוון לדעתי בחודש הקרוב לצאת עם תוכנית דיור מאוד מעניינת. אנחנו עובדים על הפחתת מס הרכישה כפונקציה של מועד התחלת הבנייה לקבלנים. הרעיון הוא שככל שהקבלן יבנה יותר מהר את הדירה, כך הוא יקבל הפחתה או אפילו ביטול של מס הרכישה על הקרקע".
יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חשף בוועידה כי בשל המצוקה שאליה נקלע שוק ההשכרה לטווח ארוך, הוחלט לפתוח אגף מיוחד לשכירות למגורים שלא היה קיים עד כה. במקביל מורגנשטרן גם התייחס לביקורת כי המשרד במתכונתו הנוכחית מעדיף לסייע לחרדים: "אשמח שיסבירו לי איפה. אני מסתכל היום על השוק ועל העשייה שלנו. באנו והבאנו כסף להאצת נדל"ן. נתנו יעדי שיווקים. אנחנו משווקים בכל הארץ. אנחנו פוגשים את עיריית אום אל־פחם ואת רמת ישי ואת מועצת נחל שורק".
הריאיון עם יהודה מורגנשטרן
פאנל נוסף שהתקיים בוועידה עסק בהשפעת הריבית על הענף. דרור פלדמן, מנהל זרוע המשכנתאות במזרחי טפחות אמר: "השוק בסופו של דבר מתחיל להתייצב על סביבה של שישה-שבעה מיליארד שקל משכנתאות חדשות בחודש. זו סביבה שהכרנו אותה טרום הקורונה. לא לכולם יש את ההון העצמי, חלק מהם באמת נאלצים להדיר את רגלם ממצב של רכישה. אבל יש אנשים שיש להם הון עצמי, והם חזרו לשוק בחודשים האחרונים במידה מסוימת".
רועי פדלון, מנכ"ל ובעלים משותף בקבוצת שפונדר פדלון התייחס אף הוא למצב בשוק: "הלקוח בקצה מזהה את האווירה, כלכלה זה בראש ובראשונה פסיכולוגיה. אני לא רואה איזה פתרון יצירתי כי להוזיל מחירים אי אפשר. אם אני אוזיל מחירים אז השותף העיקרי שלי שזה הבנק, הוא כנראה לא יכנס איתי לפרויקט.".
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין אמרה: "אנחנו רואים מצב של ישיבה על הגדר, מניסיון העבר, אני יכולה להגיד שהציפייה היא שבסופו של דבר תהיה התפרצות של ביקושים כבושים".
"יזמים יעמדו בתור לפינוי-בינוי בפריפריה"
אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, חשף כי בקרוב תוגש תוכנית משמעותית לאישור הממשלה בתחומו: "ראש הממשלה סיכם בקבינט הדיור עם שר השיכון שבתוך שבועות בודדים נחזור לממשלה, עם החלטה שתשים על השולחן כלי מדיניות שמאפשרים כדאיות כלכלית למתחמי פינוי בינוי בפריפריה על קו השבר הסורי-אפריקאי. זה יאפשר ליזם פתרון כלכלי, ואז אין לי ספק שיזמים יעמדו בתור לבצע מתחמי פינוי בינוי בשלומי, בקריית שמונה, בשדרות, בחצור הגלילית, בטבריה ובצפת". נזכיר כי מדובר בתוכנית שפורסמה לראשונה ב"ממון", המאפשרת קידום הריסה ובנייה מחדש של 30 אלף דירות בפריפריה בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקל.
(צילום: סנטרל הפקות)
בפאנל בנושא התחדשות עירונית אמר מהנדס העיר וראש מינהל התכנון והתשתיות בירושלים, אינג' יואל אבן, כי "הדרך לטפל בהיערכות לרעידות האדמה היא לקדם התחדשות עירונית, שאחת מהמטרות שלה היא יחידות הדיור שמייצרים - אבל המטרה השנייה היא לקחת מבנים ישנים ולחדש אותם לפי תקנים חדשים".
מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית, רונית אשד לוי, הוסיפה: "חוק ההסדרים הוא בעצם המיקרוקוסמוס של איך המחוקק רואה את הדברים שחשוב לו לקדם ברמה מדינית, ופרק ההתחדשות העירונית תופס בו יותר ויותר מקום לאחרונה. אבל בסוף, חוק ההסדרים והרשות הממשלתית והרגולטור מלמעלה יכולים לעזור ולסייע, אבל לא יכולים להחליף את השלטון המקומי. מה שאנחנו מזהים כחסם זה שיש רשויות שלא רוצות התחדשות עירונית, או שלא מוכנות וצריכות עדיין לעבור איזשהו תהליך של למידה והסתגלות, וזה בעינינו החסם הכי גדול".
אדריכלית סיגי בארי ממינהל התכנון, התייחסה בפאנל לפעילות הוועדה בראשה היא עומדת לתכנון מתחמים מועדפים לדיור: "אנחנו לא עושים התחדשות של בניין אחד. אנחנו מדברים על שכונות, לפעמים על רובעים שלמים. יש לנו תוכניות גם במרכז הארץ, אבל גם מחוץ למרכז בכמות שווה. התחדשות עירונית מצליחה להוציא את הפריפריה מהפריפריה".
הבעלים של הלדור יבוא ושיווק פלדה, דורון הלפרן, התייחס לחיזוק מבנים בפלדה, דבר שפחות נפוץ היום: "פלדה היא הפתרון לכל בעיות הבנייה. אפשר למגן בפלדה. בכל הנוגע לרעידות האדמה, ערי השבר הסורי-אפריקאי נבנו על עמודי בטון דקים ומסכנים, שמשב רוח גדול יכול לפרק אותם כמו שקרה בטורקיה. אם רוצים פתרון מהיר לפני פינוי בינוי, אפשר למגן את העמודים האלו עם קורות פלדה בצורה מאוד פשוטה, וגרום לכך שהבניין לא יקרוס ויהיו אבדות גדולות".
"ההפקרות באתרי הבנייה חייבת להיגמר"
בפאנל שעסק בבטיחות בעבודה ובתאונות בענף הבנייה בוועידה, התייחסו בכירים בענף ובמשטרה לסוגייה הכאובה שהפכה למכת מדינה. סגן-ניצב ליאת שניידר, מפקדת יחידת פלס ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בלהב 433, הסבירה מה עושה היחידה ומה הייחוד שלה: "תאונות העבודה הן תיקי רשלנות, תיקים שהם מאוד מורכבים, לא פשוטים להוכחה. איסוף הראיות הוא לא פשוט, ואנחנו עובדים במלוא המרץ לעשות את זה כדי להגיע לחקר האמת, ואם צריך, להעביר את התיק הלאה עם המלצה להביא לדין. אבל, וכאן יש אבל גדול, אנחנו מנסים לעלות קומה ולראות מה מתוך התיק הזה ימנע את התאונה הבאה, לזקק את התובנות".
(צילום: סנטרל הפקות)
איל בן ראובן, ראש מטה הבטיחות של הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל, ציין: "קבענו לעצמנו יעד של אפס כשלים בתכנון ובביצוע. לשם אנחנו שואפים, כדי להוריד ככל שרק אפשר. אנחנו מקווים להתקדם לקראת מצב שבו עובד לא ייכנס לאתר בנייה בלי שהוא עבר השתלמות בסיסית של יום בטיחות מעשית. אנחנו פוגשים בהשתלמויות פועלים שעובדים 15 שנה, אתה אומר להם 'עכשיו תשימו רתמה' - והם לא יודעים איך לרכוס אותה, אומרים שהם בחיים לא עשו את הדברים האלה. אתמול ישבתי עם מנכ"ל משרד העבודה ודיברתי עם השר - תוציאו הנחיה. אי אפשר לממש אותה למחר? לעוד שנתיים. יש פה מהפכה".
חזי שוורצמן, ראש מנהל הבטיחות במשרד העבודה, אמר כי, "ה'חגיגה' הזאת של הפקרות באתרי הבנייה חייבת להיגמר, והיא תיגמר. אנחנו עושים כל מה שצריך בגישה בלתי מתפשרת כדי למגר את התופעה הזאת, באמצעות סגירת אתרי בנייה, סנקציות, עיצומים כספיים של 80 מיליון שקל וכל מה שצריך. אין לנו זמן לחינוך וכן הלאה, חייבים למגר את זה בזמן אמת. אנחנו ממקדים מאמצים ומשתפים פעולה עם רשם הקבלנים והמשטרה. אנחנו דורשים ומבקשים את הסיוע של הרשויות המקומיות לנושא של פיקוח. יש הרי אלף פקחים של הרשויות המקומיות, אנחנו רוצים שהם גם יהיו".
עמית גריידי, רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, ציין: "הבנו שחסר משהו בפעילות של רשם הקבלנים, ויצרנו נייר שמסביר כיצד נפעיל סמכות ביום פקודה, כשהם (הקבלנים) ישבו מולי בשימוע. היום קבלן בשטח יודע איך בכוונתנו להפעיל סמכות, עד שלילת רישיון ומחיקתו מהפנקס. קבענו כמה קריטריונים, בין היתר יש גם את 'תוכנית הכוכבים', תוכניות אכיפה, עניינים נוספים שקשורים בבטיחות. אנחנו נביא מכפיל כוח, זו המטרה שלנו, להראות תמריץ חיובי לקבלנים ולמנהל הבטיחות, שהם הגוף הסטטוטורי שאחראי על הנושא. מכפיל הכוח המשמעותי שלנו הוא העניין שאנחנו נוגעים ברישיון בסוף, וזה באמת הנושא הכואב לכל קבלן. שם אנחנו נמצאים, לתת את העזרה הנדרשת לגופי האכיפה".
"רכבת מאילת לקריית שמונה? קודם צריך עוד מסילות באיילון"
בפאנל "ענף במצוקה: איך יוצאים מהמשבר" חשף מנכ"ל מינהל התכנון במשרד הפנים, רפי אלמליח, כי במינהל יקדמו פרויקט תשתיות תחבורה ענק שיחבר את המטרופולינים הגדולים בישראל: "שרת התחבורה מדברת על רכבת מקריית שמונה לאילת, אני חושב שלפני כן הדבר העיקרי שאנחנו צריכים לקדם זו השלמה של מערך התחבורה בארבעת המטרופולינים, שיהיו מחוברים ביניהם, כלומר מסילה 5 ו-6 באיילון", אמר אלמליח. "אנחנו רוצים להגיע למערך תחבורתי שישלים את מערך המטרו, שלמעשה כבר הושלם חלק נכבד מאוד של התכנון שלו".
(צילום: סנטרל הפקות)
מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), יעקב (ינקי) קוינט, התייחס לדרישה של חלק מהפוליטיקאים לפרק את הרשות שבראשה הוא עומד: "יש פוליטיקאים שמדברים על פירוק רמ"י. הבעיה שהשיח היום רדוד ולא מציגים אלטרנטיבות. יש אלטרנטיבה אחת – להפריט את כל הקרקעות. אבל אז נגיע למצב שבמקום שהציבור יחכור או יקבל את הקרקע ממדינת ישראל, הוא יהיה חוכר של טייקון". קוינט התייחס לטענה שרמ"י מספסרת בקרקעות המדינה: "חובה עלינו שהנכסים האלו, שהם נכסים של הציבור, לא יימכרו בנזיד עדשים ולא היינו רוצים שקבלנים יקבלו אותם בהנחה ולא יעבירו את זה לצרכן הקצה, לדייר הסופי".
מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, יגאל סלוביק, אמר כי מצוקת הדיור והיעדר תכנון ארוך טווח היא לא פחות מבעיה של ביטחון לאומי: "דיור אמור להביא תשתיות, ותשתיות אמורות לאפשר דיור, הם פשוט מחוברים אחד לשני. כשאתה מסתכל על מה שקורה בישראל, כל הבעיות אמורות להוביל אותנו לכך שב-30 השנים הקרובות נידרש לבנות את מדינת ישראל פעם נוספת. אם לא נשכיל לתת מענה גם בתשתיות, לילדים ולנכדים שלנו לא תהיה קורת גג". מריו קופל, מנכ"ל אורון נדל"ן, הוסיף: "כולם מדברים על הריבית, ויש עצירה מסוימת בהיקף המכירות. אנחנו מתמודדים עם זה בכל מיני צעדים יצירתיים, אבל המחירים לא באמת יורדים".
מריו קופל, מנכ"ל אורון נדל"ן, דיבר על התחדשות עירונית: "אף אחד לא ידע בהתחלה איך להתמודד עם התחדשות עירונית, ובמהלך השנים, המדינה, היזמים, הדיירים, הבינו שצריכים להיות קודם כל חוקי משחק, ואנחנו רואים שיש שני דברים בדבר הזה. האחד, זה שקודם כל פרויקט התחדשות עירונית בממוצע הוא פרויקט שהוא עתיר יחידות דיור. לא כל מי שחתם, יזם, בינוני, או קטן יותר, מבין שכמות ההון שנדרש כדי להרים פרויקט כזה הופך את זה למשחק של גדולים. מגיעים אלינו המון-המון פניות בעניין הזה".
