גילעד סוויט, מייסד ומנהל מקצועי של ארגון "מדרסה" שנמצא בעיצומו של קמפיין הקורא למשרד החינוך ללמד ערבית, מעביר שיעור בערבית מדוברת לאטילה שומפלבי באולפן ynet.
צפו בשיעור השלישי בפינה "מרחבא אטילה":
מרחבא אטילה – לומדים ערבית בשידור חי | שיעור 3: רוצה ללכת לים?
(צילום: שמוליק דודפור)
צפו בשיעורים הקודמים:
אטילה: "מרחבא, מה העניינים?"
גילעד: "אנא תמם, אינתא כיפאק?"
אטילה: "תמאם, תמאם".
גילעד: "מונתאז, איזה כיף שאנחנו כבר פותחים את הבוקר בשיחה בערבית. אנחנו נכנסים לחופשת קיץ. או לאו דווקא חופשה, אבל לקיץ. אז אני רוצה שנלמדה כמה ביטויים שקשורים לחום הפעם, בסדר? אחרי שכבר נגענו בשיעורים הקודמים בשיחה הבסיסית. אז איך אנחנו אומרים בערבית את הביטוי החשוב – 'איזה חום?' משהו שאנחנו ללא ספק צריכים להשתמש בו בימים האחרונים. תחזור אחרי – 'שו הא(ל)שוב!'"
אטילה: "שו הא(ל)שוב!"
גילעד: "מדהים. אתה זוכר מה המשמעות של המילה 'שו' לבד? מה זה 'שו'? כמו 'שו איסמכ'?"
אטילה: "'מה', לא? 'מה'"
גילעד: "נכון! שו זה 'מה', ו'שוב' זה – 'חום'. אז – 'שו הא(ל)שוב?' זה – 'מה זה החום הזה?'"
אטילה: "שו הא(ל)שוב"
גילעד: "בדיוק, 'שו הא(ל)שוב', 'שו הא(ל)שוב', זה אתה יכול להגיד לחבר'ה במשרד, אלא אם כן יש לכם מזגן כמובן. ואז בוא נציע למישהו ללכת לים. אז ים בערבית זה 'בחר'. אבל כדי להגיד למישהו 'אתה רוצה שנלך אל הים?', או 'רוצה שנלך לים?' זה – 'בדכ נרוח ע-אלבחר?'. וואו, אנחנו מתחילים להשתפר פה בערבית. אז בוא תגיד את זה פעם אחת אחרי – 'בדכ נרוח ע-אלבחר?'"
אטילה: "בדכ נרוח ע-אלבחר?"
גילעד: "מדהים. שים לב שב'בדכ' עשית דגש יפה על ה-ד' והוא אכן חשוב. 'בדכ', ו 'נרוח' עם ח' ו- 'ע-אלבחר' גם עם ח'. ויש פה אימון טוב באותיות ר', ובאות ח'. אז 'בדכ נרוח ע-אלבחר?'. עכשיו מה שמעניין אותי זה לשאול אותך – איך אומרים למישהי 'את רוצה שנלך לים?'. כי 'בדכ', זה אתה רוצה.
אטילה: "אני לא אומר דברים כאלה בימינו".
גילעד: "בוא דמיין שהיא רק ידידה"
אטילה: "איך אומרים? תראו לי רגע את הטקסט על המסך חברים שלי, 'בידכ נרוח ע-אלבחר'".
גילעד: "מדהים אתה, אז אשכרה שינית את ה – 'בידכ', (עם פתח) אתה רוצה ל- 'בידכ' (עם צירה), את רוצה. והינה, אנחנו יודעים לדבר גם עם גברים וגם עם נשים. לאו דווקא בקטע כזה".
אטילה: "'בדכ' (עם פתח) ו'בדכ' (עם צירה)".
גילעד: "כן, 'בדכ' ו'בדכ'. איך יגידו – 'כן, אני רוצה'? אז קודם כל נלמד איך אומרים 'כן' בערבית. 'אה, בדי".
אטילה: "'אה, בדי'. אני לא אומר 'איוואה'. אני אומר 'אה, בדי'"?
גילעד: "אז כן, אתה שואל על 'איוואה', 'אייוואה' זה באמת אומר 'כן', אבל משתמשים הרבה יותר במילה 'אה', 'אה, אה' זה 'כן, כן', אז 'אה'. ו'בדי' זה אני רוצה. ויש לנו גם את הביטוי, 'אני לא רוצה'. אז 'לא, מא בדי'. אתה יכול להגיד 'לא, מא בדי'"?
אטילה:"לא, מא בדי".
גילעד: "בדיוק. ומה שמעניין, שבעצם אנחנו רואים פה שתי מילים שמשרתות את המילה 'לא' – אחת זה 'לא', כתשובה, למשל אם אני אשאל אותך 'אינתא גילעד?' אז אתה תגיד לי 'לא, אנא אטילה'. אז זה 'לא', כתשובה. אבל 'מא בדי', זה יותר כמו:
'I don't want'".
אטילה: "אינני".
גילעד: "למשל, בדיוק. כן. אז 'לא, מא בדי'. והמילה האחרונה שנלמד לקיץ כי היא נראית לי חשובה, אם אתה יכול להגיד את המילה 'מזיע' בערבית: 'ערקאן'".
אטילה: "ערקאן".
גילעד: "נכון, אנחנו רואים שם את השורש של 'ערק', וערק אותו משקה שחלקנו אוהבים לשתות, כמובן בלי לעודד חבר'ה, הוא באמת האופן שבו הוא מיוצר זה ע"י הזעה. לצערי אני לא מכין משקאות כאלה אז אני לא מספיק מבין בתהליך הכימי שקורה שם, אבל המילה 'ערק' אומרת 'זיעה' בערבית. וזה הכל להיום".
אטילה: "אם כבר מדברים על ים, איך אומרים נגיד 'חתיך'?"
גילעד: "וואו, 'חתיך' זאת שאלה מצוינת. אנחנו נגיד על מישהו 'שב חלו'. 'שב' זה נער, ו-'חלו' זה יפה כזה".
אטילה: "שב חלו?"
גילעד: "כן, ח-ל-ו".
אטילה: "כן לפי הפייסבוק שלנו שמתפוצץ כרגע, אתה 'שב חלו'".
גילעד: "וואלה? 'איסלם מוכתיר'. תודה רבה".
אטילה: "כולם כותבים שאתה 'שב חלו'".
גילעד: "איזה מגניב, שמח שהפייסבוק מתפוצץ, ומרחבא אל ג'מייאה, שלום לכולם".
אטילה: "מרחבא גם לך, תודה יקירי".
גילעד: "נתראה, 'מן שופק'".
