ב-1 בספטמבר, ממש עם תחילת שנת הלימודים בבתי הספר, תיפתח גם שנת השירות הלאומי החדשה. אלפי בוגרות ובוגרים של בתי הספר התיכוניים, כולם בעלי פטור משירות צבאי, יתחילו את שנת ההתנדבות הלאומית שלהם בעשרות תפקידים ומשימות בשירות החברה. המהלך הזה לכאורה שגרתי ומתרחש מדי שנה, ועדיין, הנסיבות הפעם יותר חגיגיות, שכן השירות הלאומי בישראל מציין השבוע 50 שנה להקמתו.
היום קצת קשה להאמין שהמפעל החברתי המסודר והענק הזה, המעסיק אלפים ומשפיע על מאות אלפים, החל למעשה כתנועה ספונטנית של אזרחים צעירים, בעקבות מלחמת ששת הימים. הרעיון התפתח מבקשות רבות של נערות דתיות, שלא גויסו לצבא, אשר הביעו רצון לשרת את החברה כמו בנות גילן מהציבור החילוני. ללא מסגרת מסודרת או הכוונה מרכזית כלשהי, הן יצאו להתנדב בקהילה שלהן או במקומות מרוחקים מיד בתום לימודיהן. התנועה הספונטנית הזו, של מתנדבים עצמאיים, כה הלכה והתרחבה, עד שבשנת 1971 הוקמה האגודה להתנדבות, שהייתה לגוף המוכר והמייסד של "השירות הלאומי".
5 צפייה בגלריה
משתלבים ומסייעים בכל המערכות לניהול החברה. בנות השירות הלאומי בפעילות חינוכית
(צילום: האגודה להתנדבות)
בתחילת שנות ה-90, על רקע ירידה באחוזי הגיוס לצבא, חלה בציבור עלייה דרמטית במוטיבציה להתנדב לשירות הלאומי, והפניות של בנות שאינן דתיות ושל בנים להתנדב לשירות הלאומי הלכו והתגברו. המדינה איחרה להכיר בצורך למסד את התופעה, ועל הרקע הזה קמו לצד האגודה להתנדבות עמותות נוספות, שפעלו להסדיר את ההתנדבות ואת פעילות המתנדבים.
בסוף 2006 אימצה המדינה את מסקנות ועדת עברי, ופתחה את השירות הלאומי לכלל האוכלוסיות הפטורות משירות צבאי - כולל בנות שאינן דתיות, בנים שלא גויסו, וכן צעירים ערבים, בדואים ודרוזים. לקח עוד כמה שנים טובות עד שבחודש מארס 2017 אישרה הכנסת גם את חוק השירות האזרחי, המסדיר לראשונה את המסגרת והתנאים לביצוע שירות לאומי-התנדבותי מטעם המדינה, למי שאינם משרתים בשירות סדיר בצה"ל.
החוק, שנכנס לתוקף ב-1 באפריל 2018, קובע כי השירות יארך בין שנה לשנתיים, ומגדיר היכן ניתן יהיה לבצע את השירות – בין היתר גם בארגוני צער בעלי חיים ובגני חיות, בגנזך המדינה, ואפילו להשתלב בהסברה הממשלתית בעניין זכויות האזרח ומענה לפניות ציבור. עם זאת, היעדים העיקריים להתנדבות נשארו המערכות הציבוריות: ביטחון הפנים, הגנת העורף, מערכת הבריאות, מערכת החינוך, מערך הרווחה, הבטיחות בדרכים, מפעלי תרבות, ועוד.
ההגדרה "התנדבות קהילתית" נכללת בחוק לצורך התאמתו גם למגזר הערבי. בנוסח החוק נקבע במפורש כי שירותו של מתנדב לא תבוא על חשבון בעל תפקיד או במקום עובד קבוע, וכן שהמתנדבים לא יקבלו שכר תמורת השירות, אלא רק דמי כיס להוצאות אישיות, ובחלק מהמקרים גם מגורים. כמו על חיילים ולובשי מדים – גם על מתנדבי השירות הלאומי נאסר להשתתף בפעילות בעלת אופי פוליטי או מפלגתי.
מעטפת השירות הלאומי מהווה תוכנית ליווי, תמיכה והעשרה שמטרתה למקסם את חוויית השירות של המתנדבים, ולאפשר להם לממש את עצמם להיות מעורבים בחברה ולתרום לה באופן משמעותי. התנדבות במסגרת השירות הלאומי מסייעת בהמשך בגישה להשכלה גבוהה וגם לאפשרויות של תעסוקה. במסגרת כל העמותות משרתים כיום כ-18 אלף צעירות וצעירים בשירות הלאומי-אזרחי.
5 צפייה בגלריה
מתנדבים באמבולנס. מילאו תפקיד מרכזי בסיוע לחולי קורונה ולצוותים הרפואיים בשטח ובבתי החולים
(צילום: האגודה להתנדבות)
5 צפייה בגלריה
בנות השירות הלאומי הבדואיות עם איברהים אל-האושלה, ראש המועצה האזורית נווה מדבר בנגב, וירון לוץ
(צילום: האגודה להתנדבות)
5 צפייה בגלריה
השירות פתוח בפני צעירים מכלל החברה. ירון לוץ עם מתנדבים בעלי צרכים מיוחדים
(צילום: האגודה להתנדבות)
מכינת מנהיגות לצעירים בדואים ולמתנדבים מחו"ל
שמונה עמותות פועלות היום לשילוב צעירים בשירות הלאומי, והן מפוקחות בידי רשות השירות הלאומי-האזרחי. האגודה להתנדבות היא הוותיקה והגדולה בהן. מועסקים בה כ-200 עובדים בשכר, וכ-10,000 מתנדבים של השירות לאומי (מהם 800 בני מיעוטים). ירון לוץ, בן 50, נשוי ואב לחמישה מכפר עציון, החל את דרכו באגודה כשהיה בן 25 בלבד, בשנת 1996. במשך עשור מילא משימות רבות כעוזר המנכ"ל וב-2006 החליף אותו בתפקיד והתמנה למנכ"ל.
"רוב הציבור כלל לא מודע לכך שצה"ל מגייס, מהסיבות שלו, רק כ-50 אחוז מהבנים וכ-40 אחוז מהבנות", אומר לוץ. "הנתון הזה משאיר משאב גדול של צעירות וצעירים פנויים, שיכולים לתרום לחברה במסגרות אזרחיות אחרות".
ברוח זו פתח לוץ לפני 11 שנה את האגודה להתנדבות בפני צעירים מכלל החברה - כולל לא-יהודים, מתנדבים בעלי צרכים מיוחדים, בני נוער עם מוגבלויות, נוער בסיכון ונערות חרדיות בסיכון, מה ששינה לחלוטין את הדמוגרפיה של מתנדבי האגודה. היום מפעילה האגודה לצד השירות הלאומי הדתי והחילוני שורה של תוכניות שמאפשרות לכל נערה או נער – וגם לפנסיונרים שמבקשים זאת - להשתלב במשימות למען החברה:
- עוצמה - שירות לאומי לצעירים וצעירות עם צרכים מיוחדים בגילי 18-26.
- תמורה - שירות לאומי לצעירים וצעירות במצבי סיכון בגילי 18-24.
- בשביל – תוכנית לקידום מעורבות חברתית משמעותית של תיכוניסטים ברחבי הארץ.
- שגרירים ללא גבולות – מיועדת לצעירים וצעירות מרחבי אירופה שמגיעים לשנת התנדבות בישראל.
- מסע - צעירים וצעירות יהודים בשנת התנדבות וחיבור לזהות היהודית-ישראלית.
- עטרה - התנדבות של צעירות בסיכון מרקע חרדי.
- נווה מדבר - מכינת מנהיגות לצעירות וצעירים בדואים. התוכנית הזו נולדה משת"פ מוצלח בין האגודה לבין ראש המועצה האזורית נווה מדבר, איברהים אל-האושלה.
- התנדבות ותיקים – תוכנית התנדבות לגמלאים שמעוניינים לתרום ולהתנדב בקהילה.
5 צפייה בגלריה
"הצבא החברתי שלנו היה משמעותי בשנת הקורונה". ירון לוץ, מנכ"ל האגודה להתנדבות
(צילום: משה כהן)
"במדינה כמו שלנו, שבה נושא הביטחון לא יורד מסדר היום - החוסן החברתי הוא המטרה המרכזית. מדינה עם חוסן ביטחוני אך ללא חוסן חברתי – היא מדינה חלשה"
"מנחה אותנו עיקרון משולש: רצון המתנדב, היכולות שלו והצורך האזרחי", מסביר לוץ. "לאחר ששילבנו בין שלושתם בצורה הטובה ביותר, המתנדב מוצב בתפקידו ואנחנו מלווים אותו לאורך התקופה, שנה או שנתיים, בכל מה שהוא צריך ובהתאם למסלול שלו".
לוץ ממהר להוסיף הבהרה אידיאולוגית: "אנחנו לא באים להציל אף אחד, למעט את עצמנו, כחברה. ההתנדבות היא לא המטרה, אלא האמצעי בלבד. במדינה כמו שלנו, שבה נושא הביטחון לא יורד מסדר היום - החוסן החברתי הוא המטרה המרכזית. מדינה עם חוסן ביטחוני אך ללא חוסן חברתי – היא מדינה חלשה. ראינו בשנת הקורונה כמה 'הצבא החברתי' שלנו היה משמעותי בפעילות באוכלוסיות מוחלשות ובציבור כולו. בבתי החולים, במד"א, בביקורי משפחות בחברה היהודית והערבית, באספקת מזון למבודדים, בעזרה בסידורים, בסיוע בבתי ספר ולתלמידים, באגפי הרווחה, בליווי קשישים - בכל מקום בחברה שבו היה צורך בסיוע. לצערי, נראה שמצפה לנו שנה נוספת כזו, בגלל הקורונה".
