בשיתוף מפעל הפיס
כתבת: מור גורן גבאי | צלם: ירון שרון | עורך וידאו: בן שפייר | עורך תוכן: איתי חמני | הפקה: אור נתן
סהר בן סלע הגיע למסיבת הנובה ב-3 לפנות בוקר, מספר שעות בלבד לפני שהחלו הטילים והאזעקות. בהמשך אותו יום פונה למיגונית, נורה מספר פעמים, ונאלץ לראות את חבריו הטובים נרצחים מול עיניו. שוחחנו איתו כדי לשמוע על אירועי אותה שבת, על תהליך השיקום ועל היום-יום דרך העיניים של מי שניצל ומביט בתקווה לעתיד.
סהר משתתף בימים אלו בקורס יצירת התוכן של "שווים בתעסוקה", פרויקט מיוחד המסייע מאז הקמתו לאנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה, ואשר מוקדש השנה לכל מי שנפגע, בגוף ובנפש, חיילים ואזרחים במלחמה, ומציע להם הכשרות מקצועיות ייעודיות לשם צבירת ידע וקשרים. "שווים בתעסוקה" הוא שיתוף פעולה מתמשך בין מפעל הפיס, אתר שווים וקבוצת "ידיעות אחרונות", אליו הצטרפו השנה גם המרכז הרפואי איכילוב, סיסקו ישראל וגופים נוספים.
"ראיתי את האנשים שאני הכי אוהב ומכיר, מתחננים על הנשימה האחרונה שלהם"
סהר, בן 31, איש חיי הלילה, הגיע בשלוש לפנות בוקר למסיבת הנובה. "בשש ורבע, פחות או יותר, התחילו הטילים", הוא מספר. "קודם כל היה שוק ראשוני. עצרו את המוזיקה, צעקו שיש חדירת מחבלים. משם התחלנו בבריחה". סהר וחבריו הגיעו למיגונית, "ושם התחיל מסע של טבח. כבר בשלב הזה הייתי פצוע ומדמם בכל הגוף. כשיצאתי מהמיגונית, הדבר הראשון שראיתי היה גופה של ידידה מאוד טובה שלי, בת זוג של אחד החברים הכי טובים שלי. אתה רואה את האנשים שאתה הכי אוהב ומכיר, כשהם מתחננים על הנשימה האחרונה שלהם ומתים לך בפנים".
בשלב זה, סהר ואחרים החלו להעמיס את הרכב, "וגם שם נתקלנו בסצנות קשות מאוד. למשל, בן אדם מבוגר שרכב על אופניים ונקלע לסיטואציה, שביקש שניקח אותו ברכב. מדובר בסיטואציה קשה מאוד בה צריך לברור בין אנשים. יש סיכוי שהוא היה נרצח אם לא היינו לוקחים אותו. למרבה השמחה הוא שרד".
אחרי נסיעה מסויטת ברכב, "בה אני שוכב על כולם, מסביבי בכי וצרחות וירי ואומרים לנו לעשות פרסה בכל ציר שאנחנו מגיעים אליו, התחלתי לאבד הרבה דם ולאבד הכרה. בדיוק אז ראינו אמבולנסים. הורידו אותי שם והתחיל גשם של ירי. טסנו על 200 קמ"ש לבית החולים".
"המלחמה לשמור על השפיות לא פחות קשה מהמלחמה לשמור על החיים"
לאחר הטיפול הראשוני בסורוקה, סהר החל בתהליך הארוך והמורכב של השיקום. "שם התחיל גיהינום מסוג אחר", הוא מעיד. "המלחמה לשמור על השפיות היתה לא פחות קשה מהמלחמה לשמור על החיים".
כחלק מתהליך השיקום המורכב, "הגעתי 3-4 פעמים בשבוע לאיכילוב, עברתי פיזיותרפיה כמעט כל יום, ריפוי בעיסוק", מספר סהר, אשר טופל ב-'בשבילם', המרכז לנפגעי מלחמה של איכילוב שהוקם במיוחד לנפגעים מאירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.
"השיקום התעסוקתי הוא חלק בלתי נפרד מהשיקום הנפשי"
נכון להיום, ומתוך מבט אל העתיד, סהר משתתף בקורס 'סטוריטלינג ועיתונות' במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה" ביוזמת מפעל הפיס ובשיתוף קבוצת "ידיעות אחרונות"ו-ynet. "תמיד רציתי ללמוד את התחום, אבל אף פעם לא הייתה לי הזדמנות", הוא מספר. "לכן, כשראיתי בשיקום עדכון בקשר לקורס, ניצלתי את ההזדמנות ונרשמתי". לדבריו, "השיקום התעסוקתי הוא חלק בלתי נפרד מהשיקום הנפשי. אני מחכה כל שבוע ליום שני, היום של הקורס. זה נותן לי עוגן בשגרה שלי".
אחת המשימות המיוחדות שקיבלו משתתפי הקורס הייתה לצלם "יום בחיי". "החלטתי בעזרת הסרטון הזה לצלם לילה שלם של החיים שלי, ולהסביר לאנשים מה עובר עליי בלילה. אנשים לא מבינים את זה, אין להם את האפשרות של לחוות פחד מוות אמיתי, וההשלכות שלו", הוא מספר.
"האמונה שלי בישראל נותנת לי את הכוח להמשיך"
לסיום, סהר אומר כי "האמונה שלי בישראל נותנת לי את הכוח להמשיך הלאה והרצון שלי להמשיך לחיות". את השיחה מסיים סהר בקריאה נרגשת לכל מי שנפגע ושרד את אירועי ה-7.10 והמלחמה: "אחיי ואחיותיי היקרים, אני יודע מה אתם עוברים. תמשיכו להילחם על עצמכם, על הזכות שקיבלנו להישאר פה ולהמשיך הלאה. המלחמה תיגמר יום אחד, ואנחנו ננצח. נצטרך גם להמשיך אחרי זה בתור מדינה".
נפגעתם במלחמה? אנחנו כאן עבורכם
במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה", אנחנו מזמינים אתכם להירשם לקורסי ההייטק החדשים של NESS ו-InfinityLabs R&D שמוצעים עכשיו ללא תשלום, במיוחד עבור נפגעי המלחמה בגוף ובנפש. במסגרת הקורסים, המשתתפים יקבלו ליווי מקצועי וסיוע - עד להשמה.
בין הקורסים המוצעים: פיתוח תוכנה, דאופס, פיתוח אוטומציה ובדיקות ידניות ותמיכה טכנית. ההרשמה בעיצומה (מספר המשתתפים מוגבל):
חברות נוספות שרוצות לפתוח הכשרות ייעודיות במסגרת המיזם מוזמנות לפנות במייל מטה לאבישג אלבז הרוש: Avishageh@gmail.com
בשיתוף מפעל הפיס
פורסם לראשונה: 10:43, 15.08.24