"אנחנו שמחים על כל הזדמנות לחלוק את היכולות והידע שלנו עם קולגות בארץ ובעולם", מתגאה ד"ר אבי צור, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות ב"מרכז הרפואי שיבא תל השומר". "העבודה עם הצוות מחברון מאפשרת, מעבר להיבטים הרפואיים, גם הזדמנות לאימפקט רחב יותר, ואנחנו מקווים שאחרי המעשים יימשכו הלבבות", הוא מחייך.
פרויקט "רוזנה" הוא יוזמת בריאות שמטרתו לשפר את רמת הטיפול בילדים פלסטינים חולים. היוזמה פועלת להכשרת אנשי בריאות פלסטינים, להסעת חולים (באמצעות ארגון שותף – "בדרך להחלמה") ולסיוע כלכלי לילדים פלסטינים המטופלים בבתי החולים בישראל. הכשרת אנשי המקצוע בתחום במסגרת התוכנית, בבתי החולים הישראליים, מסייעת להם לבנות את היכולות המקצועיות שלהם, ולסייע יותר לקהילות שבהן הם מטפלים.
6 צפייה בגלריה
"מעבר לערך הבריאותי, הקשר המתפתח בין המשתתפים הישראלים והפלסטינים, מקדם יחסים של כבוד הדדי והשראה להמשך שיתוף פעולה פורה".
לאור המשימה שהציבו לעצמם ב"רוזנה" - סלילת מסלולים לשלום בין ישראלים לפלסטינים, ובעקבות הפערים שזוהו במסגרת מחקר שערכו לאחרונה, נמצא כי שירותי הרפואה הנתמכים ישפרו משמעותית את הבריאות בתוך הקהילות. למעשה, גם ארגון הבריאות העולמי ובעלי עניין אחרים בתחום הבריאות כבר זיהו כ-150,000 נשים וילדים מקהילות כפריות באזור C של הרשות הפלסטינית, שמצויים בסיכון עקב גישה מוגבלת או חוסר בגישה לטיפולים רפואיים שונים. גם תשתית לא מספקת, נסיעה מורכבת ותלאות הדרך, שניצבים לצד חסמים פיננסיים או תרבותיים, יוצרים מכשולים רבים בדרך לקבלת שירותי בריאות נגישים עבור אותן קהילות. כמו ברוב המקרים, גם כאן מגפת הקורונה רק העצימה את הבעיות הללו, כששירותים רפואיים המסופקים על ידי שירותי הבריאות הגדולים אולצו להיפסק, מה שרק החמיר את הבעיות הבריאותיות של אותם נשים וילדים, ואף גרם לבעיות נוספות.
"מתן האפשרות לפלסטינים להעניק שירותי רפואה באזורים מרוחקים, מהווה את הבסיס להעצמת התושבים", מסבירה רונית צימר, מנכ"לית פרויקט רוזנה. "ההדרכה ב'שיבא' תאפשר לנשים מקומיות בתחום הבריאות להפעיל מרפאה וירטואלית באזורים מרוחקים, ולהימנע מקשיים לוגיסטיים, ביורוקרטיים ואבטחתיים, העולים בעת הצורך בקבלת רפואה איכותית", הוסיפה. "מעבר לערך הבריאותי, הקשר המתפתח בין המשתתפים הישראלים והפלסטינים, מקדם יחסים של כבוד הדדי והשראה להמשך שיתוף פעולה פורה".
התוכנית, שמובלת ע"י ד"ר צור והדר אמיר, מנהלת הפיתוח העסקי בשיבא Beyond, פועלת לצמצום הפערים במערכת הבריאות הפלסטינית ובבתי החולים שלה, ומגשרת בין ישראלים ופלסטינים באמצעות רפואה. השירות מתבסס על פרוטוקולים מיוחדים שפותחו ב"שיבא" לטיפול מרחוק, ועל הטכנולוגיות פורצות הדרך שמפעיל בית החולים לשם כך, והוא עבר התאמות לנסיבות המיוחדות של הטיפול בסביבה הכפרית של אזור חברון. "עולם הרפואה מהווה גשר אמיתי בין העמים", מתארת אמיר. "אנו, בשיבא Beyond, שמחים על הזכות שניתנה לנו להוות נדבך נוסף בחיבור המשמעותי הזה, בשל היכולות הייחודיות של הרפואה מרחוק".
יוזמה של בריאות ואמונה
"במסגרת שיבא Beyond, שזה בית החולים הווירטואלי של שיבא, שמובילה ד"ר גליה ברקאי, הקמנו בתחילת השנה מחלקה חדשה – מחלקת גינקולוגיה", מתגאה ד"ר צור. "החזון היה לספק את כלל השירותים שניתן לספק לנשים מרחוק, באמצעות המחלקה, והיעד הראשון שהגדרנו לעצמנו היה לאפשר מעקב היריון היברידי, שחלק משמעותי ממנו מתרחש בבית".
המחלקה החדשה של ד"ר צור מהווה חלק אינטגרלי מהמרכז לחדשנות דיגיטלית של בית החולים שיבא, ARC, והוא מנהל את מרכז החדשנות בתחום בריאות האישה בו. בנוסף לשירותי גינקולוגיה ומיילדות מציע המרכז גם שירותים של בינה מלאכותית, שירותי רפואה מרחוק שונים (טל-רפואה) וכן מציע מכשור רפואי ייעודי.
עיקר היישום בשטח של הפרויקט מגולם, הלכה למעשה, במרפאה הניידת, שמגיעה במיוחד אל הכפרים , אל אותן נשים שאינן יכולות, מסיבות כאלה ואחרות, להגיע לבית החולים של הרשות הפלסטינית, אך באותה נשימה יכולים גם בתי החולים הישראליים להתחבר מרחוק ולסייע לחולים פלסטיניים במקרים שבהם המימון של הרשות הפלסטינית מוגבל, או שאינו נגיש למשפחות. המרפאה הניידת כוללת ציוד אולטרסאונד, מוניטור ומכשירי מדידה וניטור שונים, שפותחו במיוחד עבור שירותי הרפואה מרחוק, וכך הגינקולוגיות המקומיות בחברון או בדורא, יכולות להתחבר אף הן, מרחוק, לציוד שבניידת ולהנחות את הצוות הרפואי שבשטח לגבי הבדיקות או הטיפולים שיש לבצע. למעשה, הרופאות שנמצאות בבתי החולים או במרפאות יכולות לראות, בזמן אמת, את כל הנתונים שמתקבלים ובמקרים מיוחדים מומחי "שיבא" יוכלו להתחבר למערכת אף הם במטרה לייעץ מרחוק.
"זה לא עניין של איכות השירות – זה עניין של עצם השירות"
"הרעיון הופיע כשהיינו בשיא הקורונה, במצב שבו הייתה הפרדה בין הצוותים", משתף ד"ר צור. "באחד הימים הייתי מוצב במרפאה בשיא הקורונה, ו-30 נשים הגיעו וכולן נורא חששו להתקרב אחת לשנייה. אז חשבתי בעצם למה הן מגיעות ומה אנחנו צריכים לעשות. מה שמיוחד בנשים בהיריון, בניגוד לדברים אחרים שקל יחסית לעשות בבית, זה שלנשים בהיריון יש את העניין של האולטרסאונד והמוניטור של העובר. זה היה האתגר. אז התכנסנו, כל הבכירים של המחלקה, והבאנו את כל הטכנולוגיות שקיימות בעולם לכל מה שאנחנו עושים במחלקה – מדדים חיוניים, איסוף שתן, אולטרסאונד עוברי וניטור עוברי. בחרנו לכל דבר כמה טכנולוגיות שנראו רלוונטיות, ובחנו אותן בסדרת מחקרים מסודרת עד שהתייצבנו על סדרת טכנולוגיות".
"סיימנו פיילוט עם נשים עם סוכרת בהיריון, שצריכות יחסית הרבה ביקורים ולפעמים אפילו פעמיים בשבוע. עשינו להן פיילוט היברידי, שבו הן עושות ביקור אחד בבית וביקור אחד בבית החולים, וראינו שזה עובד מעולה ושהן מצליחות להתחבר למוניטור בבית ועושות לעצמן את האולטרסאונד, עם ההדרכה שלנו. היינו בטוחים ששביעות הרצון המרכזית תהיה מהחיסכון בזמן, כי לא צריכים לנסוע... וחנייה... ולחכות... אבל גילינו שיותר מהחיסכון בזמן הן התלהבו מהשליטה – מהתחושה שהאישה עושה לעצמה אולטרסאונד או מחברת את עצמה למוניטור".
"תוך כדי שעשינו את ההתארגנויות האלה פנו אלינו מפרויקט 'רוזנה'. הם באו אלינו כשאנחנו עוד למדנו את הנושא ועכשיו אנחנו כבר יוצאים עם זה כשירות וכבר התחלנו להדריך קבוצה של רופאות ומיילדות מחברון. כמובן שהיינו צריכים להתאים את זה גם לצרכים שלהן, כי המטרות הן שונות, אבל אנחנו נערכים לכך שבהמשך את כל הביקורים שניתן להחליף נחליף בביקורי בית".
"הטל-רפואה מאפשרת לנו לתת חוויית שירות אחרת – פחות זמן, להמשיך לעבוד, להיות בבית ועם הילדים. זו חוויה אחרת, אבל זה לא משנה את איכות הרפואה. אצלנו כולן מקבלות טיפול טיפ-טופ", מתאר ד"ר צור, "אבל אצלם זה קונטקסט אחר ויש נשים שבכלל לא באות לרופא. הם מחזיקים צוות, כמו ה-'A-TEAM', שמסתובב בין הכפרים ונשים שרוצות יכולות לגשת אליהם. זה רק מיילדות ואחיות ועובדת סוציאלית – הם מוציאים הודעה ומי שרוצה באה. זה שהם יכולים לחבר אותן לאולטרסאונד ולמוניטור, ושהרופאה תראה את זה בבית החולים 'אל-אהלי' - זה לא עניין של איכות השירות – זה עניין של עצם השירות. זה או שיהיה זה, או שלא יהיה כלום", מבהיר ד"ר צור.
"אנחנו בעצם תומכים בצוותים, אבל לא מנהלים קלינית מטופלים שהם לא שלנו. סיימנו אמנם את ההכשרה של הצוותים בחברון, אבל אנחנו ממשיכים ללוות אותם. פעם בשבועיים הם מרכזים לנו מקרים מורכבים, על הפלטפורמה הדיגיטלית, ואנחנו יכולים לייעץ להם איך לטפל בהם. אנחנו מייעצים לרופאים, לא למטופלים", הוא שב ומדגיש. "הרופאים או הרופאות הפלסטינים בחברון הם אלה שמטפלים בנשים, ואם יש משהו שמצריך התערבות דחופה אז הם מביאים אותן אליהם לבית החולים".
מגפה כזרז לקידום ולשיפור השירות למטופלים
"אני מגיעה מכפר בית סירא, ושמעתי על השירותים הטובים של הייעוץ הרפואי הניתן מרחוק", מספרת דינה טראדה, אישה הרה שמטופלת מרחוק. "החלטתי לנסות, כי זה הרבה יותר קל מללכת לבית החולים בעיר דורא שרחוקה ממני. נבדקתי במכשיר אולטרסאונד מרחוק והכול היה ברור", סיכמה.
יחד עם הקושי שהביאה עימה מגפת הקורונה, נראה שדווקא בתחום הרפואה היא היוותה זרז לקידום ולפיתוח טכנולוגיות ולשיפור השירות עבור המטופלים, מסביר ד"ר צור. "כמו שמלחמת העולם השנייה עשתה קפיצה באנטיביוטיקה וטראומה, אז הקורונה נתנה לנו קפיצה בטל-רפואה. כל עולם הרפואה נתן קפיצה אדירה בטל-רפואה, ואנחנו באמת ניצלנו את זה לתחום ההיריון, כדי לתת התקדמות משמעותית. ברגע שההתקדמות הזאת נעשתה, אז קורונה או לא קורנה – זה כבר לא משנה".
6 צפייה בגלריה
יחד עם הקושי שהביאה עימה מגפת הקורונה, נראה שדווקא בתחום הרפואה היא היוותה זרז לקידום ולפיתוח טכנולוגיות ולשיפור השירות עבור המטופלים
(צילום: shutterstock)
"אחד הדברים החשובים שעבדנו איתם זה איך להיות ערוכים לכל תרחיש. במתאר שלהם, היכולת שלהם להיות ערוכים היא קצת יותר מורכבת ויש עוד שכבות של מורכבות. שנים שמטופלים מהרשות מגיעים לטיפולים בארץ, בכל מיני הקשרים, וגם רופאים מסוימים מגיעים לשטחי הרשות, אבל הפלטפורמה הזאת של הדיגיטל מאפשרת להגיע בלי שום סוגיה לוגיסטית. השאיפה היא שהניידת תכלול לאורך זמן גם אספקטים נוספים, כך שהנשים יבואו יחד עם הילד ועל הדרך הוא כבר יעבור בדיקות ויחוסן וכאלה דברים".
לשיטתו של ד"ר צור, עצם המפגש בין המטופלת לבין נציגי עולם הרפואה בפתח הדלת, יכול להוות עבורה כר פורה גם לשיפור בריאותה הכללית של ההיריונית הפלסטינית. "הרבה אנשים מקבלים טיפול בין-תחומי, והרבה נשים בהיריון סובלות גם מבעיות מדיסציפלינה אחרת וצריך עבודה בין-צוותית, וזה מאוד נחמד שהפלטפורמה של הטל-רפואה מאפשרת לרופאים להיפגש יחד עם המטופלת, באותה פלטפורמת וידיאו, במקום להעביר מכתבים או לדבר בטלפון אחרי זה. זו חוויית טיפול מאוד מיוחדת והמטופלת לא צריכה להתחיל להשוות גרסאות בין הרופאים. הכול נעשה ביחד ובגובה העיניים וזה מאפשר לדייק את הטיפול, בנוכחות המטופל. זה גם יעיל וזה גם מאוד נעים", הוא מסכם.
6 צפייה בגלריה
"הפלטפורמה הזאת של הדיגיטל מאפשרת להגיע בלי שום סוגיה לוגיסטית".
(צילום: shutterstock)
יונה של שלום או סנונית ראשונה לחיים משותפים?
הסנונית הראשונה של הפרויקט התקיימה לאחרונה, כאשר צוות רפואי המונה תשע נשות רפואה מבתי החולים הפלסטיניים הגיעו ל'שיבא' לסמינר בן יומיים. במסגרתו קיבלו הנשים הדרכה כללית על גישת הטיפול ההיברידית בהיריון, המשלבת ביקורים פיזיים בבית החולים, לצד ביקורי בית, והמאפשרת לנשים ליהנות מסטנדרטים גבוהים של טיפול ושל מעקב גם מבלי לצאת מהבית. הסמינרים כללו הרצאות רבות מתחומי הליבה של ניהול היריון רגיל והיריון בסיכון וגם הרצאות העשרה.
בין המומחים שלקחו חלק בהכשרות של נשות הרפואה הפלסטיניות בסמינר ניתן למצוא את ד"ר הדיל ותד, מתמחה מאגף נשים ויולדות, שלימדה ושיתפה מניסיונה בנוגע לניהול תסחיף מי שפיר, את ד"ר אבי צור, שדיבר על יסודות טל-רפואת האם והעובר ועל הטיפול בסוכרת בהיריון וברעלת היריון, וגם את ד"ר טלי צוקרמן-יפה, אחראית השירות לאנדוקרינולוגיה ולסוכרת בנשים ובהיריון שסיפרה על מחלות בלוטת התריס בהיריון. בסמינרים לקחו חלק גם ד"ר סאלם קיס, מנהל המיון המיילדותי בשיבא, נעמי קידר שלימדה תזונה מותאמת לסוכרת היריון ואת אסתר גלר, המיילדת הראשית של שיבא Beyond. היוזמה הוצגה לראשונה במסגרת כנס הישיבה ה-72 של ארגון הבריאות העולמי שהתקיים לאחרונה.
לצד ההסברים וההרצאות כללו הסמינרים גם התנסות מעשית שכללה שימוש בטכנולוגיות לניטור מרחוק כגון אולטרסאונד, מוניטור, בדיקת שתן, אפליקציה לניהול המטופל ועוד. "יש לנו הרבה נשים בהיריון שנמצאות בסיכון", מספרת ד"ר אנה דופש, רופאה גינקולוגית בחברון. "במסגרת הטיפולים, הן יכולות לקבל גישה למרפאה גינקולוגית ולבצע מגוון בדיקות, ובמידת הצורך אנו נותנים להן הפניה לבית החולים להמשך טיפול ולמתן תרופות".
"פרויקט 'רוזנה' מבוסס על תורמים, ואנחנו מכירים סוגים שונים של תורמים", מסכם ד"ר צור, "אבל מה שמאפיין את התורמים פה זה שהם רואים ברפואה כלי לקידום השלום. אני מוכרח להגיד שיש בזה משהו מאוד אמיתי - זה משהו אחר. אנחנו עובדים בשותפות עם הצוותים, ואנחנו מדברים. אני מדבר ערבית מאוד טובה, וזה לא קשר יומיומי, אבל זה קשר משמעותי ועם הזמן נוצר קשר מיוחד. חיבור מיוחד".
