כולנו צורכים מידי יום מידע רב בכל מקום אליו אנחנו מגיעים. החל מטיול ברחוב או ביקור בגינה ציבורית. דרך שירות במוסדות ציבוריים ובוודאי אם כולל קריאה או השלמה של טפסים, וכמובן מידע רב הנמסר לנו באמצעי התקשורת השונים בין אם מדובר בתקשורת כתובה או משודרת.
קריאת שלט זה משהו שרובנו עושים בלי מאמץ מיוחד. כך גם לגבי קריאת עיתון וצפייה למהדורה היומית בחדשות בערוץ המועדף עלינו.
אך יש לקחת בחשבון שלא כולם יכולים להבין את כל מה שנכתב או נאמר באמצעים אלה. מידע ובפרט עומס מידע בדרך הגשתו המקובלת אינו מובן לכולם.
בנוסף, עומס מידע עלול להוביל למתח, חרדה ותחושה של חוסר אונים. ישנם אנשים באוכלוסייה, ובניהם גם אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, שמתקשים לתפוס את המידע כפי שהוא מוגש לנו היום במרחב הציבורי ובאמצעי התקשורת המקובלים.
הרבה ממידע המגיע אלינו מוגש בקצב מהיר, נמסר על ידי דמויות רבות שלכל אחת מהן תפקיד אחר, תוך שימוש במונחים ומושגים מורכבים המבוססים בחלקם על ידע מקדים, הרבה מאוד מידע מועבר גם באמצעים גרפיים או כולל נתונים סטטיסטים.
כל אלה, עשויים להיות לא מובנים כהלכה או לא מובנים בכלל, ובכך להביא לחוסר מעורבות ואפילו לתחושות של תסכול או חרדה מהמציאות הסובבת אותנו.
הנגשה קוגניטיבית הוא תחום חדש באופן יחסי, בארץ ובעולם, שמשמעותו הפיכה של כל סביבה (פיזית, וירטואלית, מידע) לכמה שיותר פשוטה וחד משמעית.
לכמעט 10% מהאוכלוסייה בישראל, ביניהם אנשים עם מוגבלות שכלית, אנשים עם ליקויי למידה חמורים, חלק מהאנשים מהמגוון האוטיסטי, מבוגרים עם ירידה קוגניטיבית, אנשים שעברית אינה שפת האם שלהם ועוד, יכולה לסייע הנגשה קוגניטיבית להשתתף בחברה, ליהנות משרותי הקהילה בסביבתם, ובכך תורמת להעצמתם, לעצמאותם, לשיפור איכות חייהם ובעיקר מאפשרת שוויון זכויות עבורם.
המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית, של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו, מובילים בשנים האחרונות את תחום ההנגשה הקוגניטיבית בישראל.
המכון הוקדם מתוך אמונה שהנגשה קוגניטיבית תאפשר לקיים מתן זכויות בסיסיות גם עבור אוכלוסייה עם מוגבלות קוגניטיבית. הנגשת המידע, השירות והסביבה לאנשים אלה מאפשרת את השתתפותם בחברה, והנאה משרותי הקהילה בסביבתם, ובכך תורמת להעצמתם, לעצמאותם, לשיפור איכות חייה ובעיקר מאפשרת שוויון זכויות עבורם.
כשמדברים על הנגשה קוגניטיבית מדברים על תהליך שצריך ויכול להתקיים בכל סביבה וסביבה. בין אם מדובר בסביבה פיזית כמו פארק או חניון ציבורי, וירטואלית כמו אתר אינטרנט או מידע המופץ לכלל האוכלוסייה בחוברת או שילוט בקופת החולים.
בכל אחד מהמקרים תהליך ההנגשה הקוגניטיבית יכלול בין היתר התייחסות לפרמטרים הבאים:
עיצוב מכליל- עיצוב המאפשר שליטה, ניווט והתמצאות במרחב, ללא תלות בניסיון, בידע, בכישורי השפה או ברמת הקשב והריכוז של מקבל השירות. עיצוב הסביבה מתייחס להתאמה של המרחב בו מתקיים השירות, אופני ההכוונה במקום, מרחבים נטולי עומס חזותי המאפשרים קשב וריכוז ועוד.
עיצוב מכליל הוא עיצוב אינטואיטיבי ככל הניתן. זהו עיצוב שמטרתו להציג את המידע והתכנים בצורה מובנת ומהירה על ידי כלל האוכלוסייה. הוא מופעל הן על מידע כתוב והן על כל פריט עיצוב המשפיע עלינו כאנשים המתנהלים בסביבה.
עיצוב אינטואיטיבי נכון מאפשר למקבל השירות להתמצא באופן מהיר ובביטחון מלא בסביבתו ובמתקנים השונים המוצעים לשימושו, במרחב ממשי פיזי או כל מרחב אחר.
מידע ברור- פישוט והתאמה של המידע באופן המאפשר למקבלי השירות לצרוך מידע מותאם ומובן עבורם. מידע ברור מתמקד בייחוד בתוכן של המידע, באלמנטים השפתיים והלשוניים.
תהליך התאמה של מידע כתוב או דבור כך שיהיה מובן לאנשים עם יכולות קוגניטיביות שונות נעשה על ידי שימוש בשפה פשוטה, מיקוד הרעיונות המרכזיים בלבד, שימוש במבנה תחבירי פשוט (בעל פה או בכתב) ועוד, כך שבסופו של תהליך מתקבל מידע ברור, ממוקד וזמין עבור אנשים הזקוקים לפישוטו.
קיימים מספר אופנים לביצוע של הנגשה לשונית. ביניהם “שפה פשוטה” ו-“פישוט לשוני”.
תהליכי הנגשה לשונית יכולים להיעשות ביצירת שילוט במקום ציבורי כך שיובן על ידי כלל המבקרים בו, הקמת מפות התמצאות כך שאנשים בעלי יכולות קוגניטיביות שונות, גם אם אינם יודעים קרוא וכתוב יוכלו להתמצא היטב בסביבה אליה הגיעו, הפקה של חוברות הסבר לנושאים ייחודיים (לדוגמא: הפקת חוברת המסבירה על אופן ההתנהלות בזמן מצב חירום) והתאמה לשונית של תכנים המופיעים באתר אינטרנט ליצירת אתר אינטרנט נגיש.
תקשורת מובנת באה לידי ביטוי בצורך הן של מקבל השירות והן של סביבתו להיות ברורים, מסונכרנים ביניהם ומובנים זה לזה. תקשורת מובנת משפיעה ומושפעת עם היבט ההנגשה של מידע ברור ופעמים רבות הם כרוכים זה בזה.
לדוגמא: התאמת קצב מסירת המידע, שהוא מרכיב של מובנות התקשורת, יקבע בצורה רבה עד כמה המידע שלי ייתפס בצורה ברורה (אף במקרים שהמידע הוא מונגש לשונית).
מרכיב זה של תקשורת מובנת כולל גם בדיקה מתמדת שהמידע שאנו מוסרים הובן כהלכה. הדבר נעשה על ידי וידוא הבנה בדרכים שונות.
הנגשה של הטכנולוגיה - התאמתו של ההליך הטכנולוגי, ארגון ופישוט המידע המוצג, והתאמת אופני ההפעלה של מתקנים טכנולוגיים כמו מכונות ממכר אוטומטיות, מתקני מידע, מכונות כרטוס ועוד.
על המרחב הטכנולוגי לספק את כל התנאים כדי שהמידע המועבר בו יעבור בצורה פשוטה וחד משמעית. הדבר נכון הן מבחינת השפה בו המידע מועבר, בחירה של ייצוגים גרפים התומכים בתפעול הטכנולוגיה, הוספה במידת המצריך הסברים לצורך תפעול הטכנולוגיה, פישוט תהליך השימוש או הצעה של חלופות בעבור משתמשים המתקשים בשימוש בטכנולוגיה. למשל הוספה של סרטון בפישוט קולי לצד מכונת כרטוס המסביר על אופן רכישת הכרטיסים באמצעותה.
הבנייה ועיצוב של תהליכים פשוטים אשר מאפשרים למקבל השירות לבצע פעולות שונות ולקבל את השירות שהוא זקוק לו באופן פשוט, מהיר ויעיל יותר.
הדבר נעשה בפישוט או שינוי ת
הליכים קיימים, מסירתם באופן נגיש ומותאם למקבל השרות, הצגתם בצורה קוהרנטית לאופן ביצועם בפועל. בנוסף, התייחסות גם לנושא של סובלנות לטעויות לאורך התהליך. הנגשה של תהליכים יכולה להיעשות באמצעים חזותיים כמו שימוש בסמלים, תרשימי זרימה, גרפים ואמצעים דומים.
לדוגמא, סידור דלפקי השירות של משרד כך שנגיע לקבל שירות עיצוב המשרד מקל על ההבנה איך לקיים את התהליך שבאנו לבצע. כלומר: אם לצורך השלמת תהליך הפקת תעודה מסוימת עלי לעבור בין חמישה דלפקים, המעבר בין הדלפקים השונים בהם עלי לעבור יהיה רציף (שורה של דלפק אחרי דלפק) ובנוסף, במסמך מלווה תהיה מפה שמראה לי איפה כל דלפק ודלפק.
כמו שאנו מצפים שתהה רמפה עבור נכה שצריך לעלות מדרגות, או תרגום בשפת הסימנים, הנגשה קוגניטיבית היא הקביים והרמפה עבור אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. נושא ההנגשה הקוגניטיבית חדש ונלמד הן בישראל והן בעולם ואנחנו גאים להיות בין המובילים של התחום.
אורנית אבידן זיו היא מנהלת המכון הישראל להנגשה קוגניטיבית של אגודת עמי והקריה האקדמית אונו.
