בשיתוף GO של תנובה
ליאל גליקסמן התגייס במהלך המלחמה לשירות מילואים בגדוד גולני ולחם בגזרה הצפונית. באחד הקרבות נפצע ולאחר מכן החל גם לסבול מפוסט טראומה (PTSD). במשך זמן רב התקשה לצאת מביתו עד שגילה את תוכנית "האתגריסטים", של עמותת "אתגרים" בשיתוף GO של תנובה, המסייעת לנפגעי מלחמה בעזרת ספורט אתגרי בטבע. "הספורט משאיר אותי חי", הוא מעיד בריאיון לירדן ג'רבי, מדליסטית אולימפית, ומספר על הבחירה שלו בשייט: "בים אתה חופשי. אין אף אחד שיצעק עליך או יירה עליך".
לסיפורים המרגשים של שיקום פצועי מלחמה בעזרת ספורט ב"אתגריסטים">>>
בשביעי לאוקטובר קיבל ליאל טלפון מאחיו שאמר לו: 'כובשים את המדינה'. הוא לא חיכה שייקראו לו וכבר ארז תיק, מתכונן לצאת לקרב. "זו פעם שמינית או שביעית שאני עושה מילואים ואף פעם זה לא נראה ככה", הוא משחזר. "הגענו לאזור בשתולה שהיה בו דיווח על פריצה בגדר. היתה אינדיקציה שהיו אמורים להגיע משם מחבלים. זה היה אחרי 31 שעות בשטח. התחלנו לקבל מרגמות לידינו, ופיצוצים על הראש. בסופו של דבר היה כוח לידינו שנפצע יותר קשה. כדורים עפו, ואני פשוט קפצתי מאחורי מחסות והרגל שלי נתקעה בין זוג סלעים".
שעות ארוכות חיכה ליאל לחילוץ, בזמן שהקרב עם המחבלים ממשיך להתנהל. "אתה נלחם ואומר 'שמע ישראל'. מחכה לזה שלא יפוצצו אותך", מספר גליקסמן על הרגעים הקשים בשטח. "בסופו של דבר נגמר האירוע, ואתה מודע לזה שיש סמ"פ שנהרג, ושלושה חיילים שנפצעו קשה".
אחרי שיצא משדה הקרב החל ליאל לחוות תסמינים של פוסט טראומה. "עד השנה לא ידעתי בכלל מה זה פוסט טראומה", הוא משתף, "אצלי זה מתבטא בחרדה, חוסר שינה. אני לא ישן כבר שנה, אולי שעתיים, שלוש, ארבע שעות שינה בלילה, וצעקות, הרבה צעקות".
כשליאל נפגש לראשונה עם תוכנית "האתגריסטים" זה היה אחד הצעדים הראשונים ליציאה מהבית וחזרה לעולם שאהב. "לפני הפציעה התאמנתי, התאגרפתי, גלשתי. ספורט משאיר בן אדם פועל, חי. הייתי בבית כל כך הרבה זמן, בלי אפשרות לצאת, או בגלל הפחד לצאת. הפחד שאף אחד לא יקבל אותך, שאף אחד לא יבין אותך, ואין מקום שאתה יכול לפרוק את זה. ולכן כשהתקשרו אליי ואמרו לי: 'אתה מוזמן אלינו לעמותה, תבוא ותחווה את זה עם עוד אנשים שהם בדיוק כמוך – זה מה שהייתי צריך".
"זה המקום היחידי שאפשר להרגיש בטוח"
כשהחל לצאת לים החלו גם להגיע תחושות חדשות. "כשאני מדבר איתך עכשיו, אני יכול להגיד לך שאני שומע דברים", הוא משתף את ג'רבי, "בים אתה לא שומע כלום, אתה מרגיש חופשי. ברגע שאתה יוצא מהתחומים האלה, של קווי מדינה, החול, החוף - אתה יוצא החוצה. אתה רואה את החוף, אתה מתעסק עם הגלים, עם הים, שלא שייך לאף אחד. החופש הזה...אם אתה נמצא בים ויורים עליך אתה לא מרגיש את זה".
"'האתגריסטים' נועדה לאנשים שצריכים את החופש הזה", מוסיף גליקסמן, "אנשים שצריכים את הבועה הזו, ההתנתקות מכל הרעש וכל מה שקורה במדינה. אפשר פשוט להגיע ולהיות עצמך. לדעת שהמקום הזה מקבל את כולם. זה המקום היחיד שיש לך את האפשרות להרגיש בטוח. כי בשאר המקומות, גם הפרטיים וגם הציבוריים, אין לך את זה".
יתרון גדול הוא מייחס למפגש עם קבוצת השווים בתוך הפעילות הספורטיבית. "אלו אנשים שחוו את זה איתך. זה אף פעם לא טוב לשבת בחדר ולהיסגר, כי אז עולים הרבה דברים ואתה נכנס לאמוציות, זה כדור שלג".
את האתגר לשנה קרובה מסמן ליאל כיכולת הצנועה לחזור לישון: "אני רוצה לישון כמו שצריך, להתמודד עם התחושות שלי, המחשבות, הדברים שאני רואה. אני רוצה לחזור לשישי לאוקטובר".
פורסם לראשונה: 08:00, 15.12.24