בשיתוף מפעל הפיס
כולנו נמצאים במעגל של הרגלים ופעולות שחוזרות על עצמן. קוראים לזה שיגרה אבל נדמה שמאז שהתחברנו לסלולארי ולמסכים, בזרם בלתי נגמר של מידע ועניין, חלק מההרגלים שלנו הפכו לחלק הארי של יומנו, שלא לדבר על ילדים ובני נוער בסביבתנו, שמחוברים למסכים הרבה יותר מדי שעות ביום. דורון קופרשטיין, עורך מדור הבריאות של ynet הפנה את השאלות לפרופ' שאולי לב רן.
"הילד שלי בן 14 וכל היום נמצא מול מסכים כשניסיתי לעודד אותו לצאת לפגוש חברים, הוא ענה, שכל החברים שלו משחקים במחשב. איך אני מוציאה אותו מהחדר ומהמחשב בלי לגרום למלחמת עולם שלישית?"
פרופ' לב רן מציע לקחת צעד אחורה ולבדוק איך בדיוק הגענו למצב הזה. "אנחנו יודעים שהסמארטפון הוא גם בייביסיטר טוב, ולכן כדאי לשאול את עצמנו מה ההרגלים שלנו, שהילדים רואים", הוא אומר. "הם לא נולדו בוואקום, הם הסתכלו עלינו כדי לראות איזה מודל אנחנו מהווים. אולי צריך לייצר מהלך שיגדיל את הסיכוי שלילד יהיו לו יותר חיים בחוץ וחיים פעילים חברתית. הרבה מאוד מתחיל קודם כל בתקשורת אפקטיבית, ותקשורת אפקטיבית מתחילה בלהתעניין במה שהוא עושה שם".
פרופ' לב רן מציע לא להילחם בסלולארי שכן הוא כאן כדי להישאר ולכן להפנות את המאמץ לקשר. "זה מתחיל קודם כל בלהתעניין מה הוא עושה שם וממשיך בלהציע אלטרנטיבות בהן תזמינו אותו למשהו שעשוי להיות גם אטרקטיבי עבורו". מתי, אם כן, מצב צריך לעורר דאגה? "כשההתנהגות באה לברוח מרגשות שליליים. אף אחד לא מתמכר כי טוב לו, מתמכרים כי רע. אם יהיו לנו תשובות לשאלות האלה, זה ייתן לנו לפחות מצפן להתמודדות עם האתגר".
"אני מוצא את עצמי מסתכל כל שנייה לראות אם משהו התעדכן מבחינת מספרים ברשתות, וכשאין לייקים זה ממש מדכא אותי. למה אני כל כך מחכה ל'לייק'?"
"מתי משהו ממכר? כשיש לו גמול, כשיש לו פעולה מחזקת: סמים ממכרים, כי הם גורמים לנו או להגיש יותר רגועים, יותר ערניים או יותר בטוחים בעצמנו. הלייק הוא הגמול של אותו 'סם' שנקרא מדיה חברתית", מסביר פרופ' לב רן. ההשתעבדות ללייק, כמו כל התמכרות, מגיעה מהפעילות המוחית. "ככל שמרכז הגמול מופעל, הוא עובד פחות טוב ואז מגיעה ההשתעבדות, במקרה זה, ללייקים".
פרופ' לב רן מזכיר שרק מרחק פיזי שנתפוס ממוקד המשיכה והשעבוד, יעצור את הסחף.
"ביום הרווקים הסיני מצאתי את עצמי מול המחשב, בשעה אחת בלילה, אוספת עוד ועוד מוצרים לסל הקניות, דברים שאני בכלל לא צריכה. יש דרך לעצור את עצמי מלעשות את כל השופינג הזה? אני באמת לא צריכה 90 אחוז מהדברים"
פרופסור לב רן מתחיל ואומר שהתמכרות לקניות, היא אבחון פופולרי אך עדיין לא רשמי ומציע שוב את המרחק הפיזי כדי להימנע מההיסחפות אחר יותר מדי ממה שלא צריך רק בשם התחושה הטובה הזמנית.
הוא מציע לשואלת, ובכלל, להיעזר באחרים. "כדאי להזמין חברה שתבלה את הלילה של יום הרווקים הסיני, אולי להפקיד את כרטיס האשראי אצל בן הזוג, כי מתוך השאלה עולה שאין כרגע שליטה פנימית באופן אישי", הוא אומר. "כל אחד מאיתנו יכול להיעזר בשליטה חיצונית עד שהוא מגדל שליטה פנימית. ככל שנעזר יותר בקשרים אנושיים, ובבני אדם, בייחוד אם הם מוכנים להיות לצידנו, הסיכוי שלנו לגבור על הדחף הולך ועולה".
איך נדע שאנחנו לא קונים לשם ההנאה בלבד, שזה נהדר, אלא נסחפים? "כשיש לנו דחף להסתיר משהו, זה סימן שמשהו לא נוח בפנים ואז השאלה שצריך לטפל בה היא איך משתפים. ברגע שזה יוצא לעוד שותף או שותפה, אני כבר בטריטוריה טובה יותר".
"ההתנהלות שלנו כהורים שנמצאים לא מעט מול מסכים, משפיעה על בני הנוער שאנחנו מגדלים הם הרי מחקים אותנו. יש משהו שנוכל לעשות שימנע מהם להיות עם הראש בטלפון כל היום?"
"אחד הדברים שיכולים להקל עלינו, זה אם נהיה פחות עסוקים במה הם עושים, ויותר עסוקים במה אנחנו עושים", אומר פרופ' לב רן. "כך, אנחנו נהווה מודל יותר טוב, ונמצא בעצמנו אלטרנטיבות, שלחלקן נוכל להזמין את בני הנוער. אפשר לעשות שינוי כיוון. אם נכיר בזה שגם לנו יש בעיה, אז ראשית אנחנו יכולים לדבר איתם בשפת ה'אנחנו' ונעשה הכל יחד ולא נשאיר אותם בודדים במאבק".
"אני עובד מהבית ולא מצליח להתרכז - וואטסאפ, פייסבוק וטוויטר תמיד פתוחים, קופצות לי התראות בסלולארי. איך שומרים על הפוקוס?"
פרופ' לב רן מציע להתחיל במה שנמצא בשליטה שלנו: להסיר התראות, ולהרחיק את הסלולארי מאזור העבודה. "מחקרים מראים שככל שהטלפון יותר קרוב אלינו עם הפנים כלפי מעלה יותר קשה להתעלם ממנו. אפילו פעולת ההפיכה היא משמעותית, פעולת הריחוק היא משמעותית עוד יותר".
"האחיין שלי בן 7 ואני שמה לב שהוא כל הזמן מול הטאבלט, להעיר לו? לומר משהו לאימא שלו? זה נראה לי קצת מוגזם"
"קל מאוד לאתר בעיות אצל אחרים, ולהציע פתרונות לאחרים. הייתי מאוד נזהר כי לרוב גם ההורים רואים את זה ואולי יש לכך סיבה ואולי הם יחוו את זה כביקורת קשה", הוא אומר ומציע עצות פרקטיות להתמודדות: "אולי כדאי להזמין אותו למשחק קופסה או אחר, אולי אפילו להשתתף איתו במשחק המחשב ולשאול שאלות. "אבל לנסות פחות לפתור את הבעיה של האחיין ישירות, הייתי מאוד נזהר מזה".
"התמכרות לרכישת בגדים באינטרנט, איך מפסיקים את זה? זה לופ שלא נגמר, תחושה תמידית שזה משתלם".
"כלכלית כנראה שזה באמת משתלם", מפתיע בתשובתו פרופסור לב רן אבל מסייג שברור שמחיר נמוך משתלם אם הוא מפחית הוצאות "אבל התמונה הגדולה היא תמיד זו שמשנה", הוא אומר ומציע לעבוד עם תקציב ושוב, להתייעץ עם אחרים.
"מה הסימנים המקדימים לכך שתחביב הפך להתמכרות?"
"החוויה שלי בעצמי, ומה הסביבה הקרובה אומרת לי", עונה פרופ' לב רן ומפרט: "ברגע שהסביבה הקרובה מתחילה להאיר ולהעיר שנעלמנו, אולי יש בעיה. כדאי גם לחשוב היטב עם עצמנו מה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו והאם הוא אמיתי".
פרופ' לב רן מדגיש עד כמה קשרים אנושיים הם מהדברים המשמעותיים לתחושה של שביעות רצון. "ככל שיש לי יותר קשרים אנושיים ממשיים, הרווח שלי יותר גדול, והסיכוי שאגלוש ואסחף קטן יותר".
"גם ברשתות חברתיות יש פלוסים ויש מינוסים", הוא אומר ומספר שאנשים עם הימנעות חברתית מוצאים בהן הרבה דברים מאפשרים ומצד שני אחרים שזה דווקא יותר מכנס אותם. "זה כלי, כמו כל כלי אחר. השאלה איך משתמשים בו, באיזה אינטנסיביות, ולאיזה צרכים".
האזינו לפודקאסט:
מרגישים שגם אתם או סביבתכם נסחפים בפעילויות, ברשתות, בטלפון או בהגרלות? הכנסו לאתר "משחקים באחריות" ותוכלו לקבל טיפים להתנהגות אחראית.
בשיתוף מפעל הפיס