בשיתוף מפעל הפיס
הם נחשבים למקצועות תובעניים ולפעמים נראה כאילו זאת התאבדות של ממש לבחור בהם כקריירה. אבל מי שכן בחרו להשקיע בכיוונים אלה את חייהם מוכיחים לנו שמדובר בחיים מלאי משמעות והשראה, ולפעמים יש גם מי שמכיר בערכך: היום נכיר עוד זוכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות ומדעים על שם לנדאו, המוענק לאנשים בולטים בתחומים אלה כבר עשרים שנה.
עוד זוכים בפרס לנדאו:
לואי להב הוא הזוכה בפרס בתחום ההפקה המוזיקלית שמעיד כי לא בחר להיות במקצוע הזה, אלא המקצוע בחר בו. הוא ממש חלק מתכונות האישיות שלו.
להב (71), שבמפגש איתו מתגלה כאיש מצחיק עד דמעות שלא יושב לרגע, חתום על עשרות אלבומים שהפכו לאבני דרך בתולדות המוזיקה הישראלית. המפיק המוזיקלי האגדי הביא לעולם את הלהיטים המצליחים של הזמרים הכי גדולים במדינה – שלמה ארצי, ריטה, גידי גוב, שלום חנוך ורבים אחרים. "לואי להב עזר להגדיר ולבסס בארץ את מקצוע ההפקה המוזיקלית", נכתב בנימוקי השופטים לפרס, "להב אחראי על הרבה מהאלבומים המצליחים שהופקו בישראל והשפעתו על מפיקים מוזיקליים בארץ עצומה. רבים החלו לעסוק בתחום בזכות פועלו".
להב, בן לניצולי שואה, עלה לבדו מבוליביה באמצעות עליית הנוער ונקלט במוסד "עלומים" בכפר־סבא. הרומן שלו עם מוזיקה, הוא מספר, התחיל בגיל 15, כשניגן בפעם הראשונה בגיטרה. אחרי הצבא החליט לטוס לארה"ב. "שם למדתי בצורה מקצועית את הסאונד והטכניקה של ההפקה", הוא מספר. לאחר שעבד באולפן בניו־יורק עם להקות מוכרות והיה הטכנאי הצמוד של ברוס ספרינגסטין, להב שב ארצה בשנות ה־70 וייבא לישראל את מקצוע ההפקה המוזיקלית. הוא היה הראשון בישראל שהפיק אלבומים לזמרים.
"עבדתי עם ענקים"
"העבודה שלי היא כל מיני דברים. זה לא משהו שאפשר להסביר בצורה פשוטה. כל פרויקט דורש דברים שונים. גם הטייטל של 'מפיק' שונה מאדם לאדם", מנסה להסביר להב, "התמזל מזלי והצלחתי לעבוד עם אמנים ענקיים כמו ספרינגסטין, שלמה ארצי, שלום חנוך, דיוויד ברוזה וריטה. לא יודע מה גרם לכל המזל שהיה לי בחיים האלה אבל כנראה עשיתי משהו נכון. נפגשתי עם כל האנשים הגדולים האלה וחייתי איתם המון זמן. יש אנשים שעושים דבר אחד ומתקדמים הלאה, אבל אני בזוגיות עם אמנים לאורך שנים".
העולם שמאחורי הקלעים בתעשיית המוזיקה שונה ממה שרואים על הבמה. צריך לעבוד קשה כדי להישאר עדכני. "אני כבר 50 שנה במקצוע הזה והטכנולוגיה כל הזמן משתנה. אני עומד בזה כמובן, מצליח להסתדר עם כל המערכות – אבל זה משתנה ומתקדם", מסביר להב, בעודו עומד באולפן שלו מול לוח מקשים צבעוני, גדול ממדים, שנראה כאילו הוא מיועד להטסת חללית, "היום מאוד קל לעשות מוזיקה. העולם הדיגיטלי יוצר הרבה אפשרויות ומוזיקאים שהם גם מפיקים זאת האבולוציה".
מי שרגיל שתשומת הלב מופנה תמיד אל האדם שנמצא לידו, ניצב עכשיו במרכז הבמה. "איזה מרגש זה לקבל את הפרס. את לא מבינה", הוא אומר וצוחק במבוכה, "כל כך הרבה חשיפה וצילומים. אני לא הייתי אף פעם באור הזרקורים. זה מרגש, מחמיא ודי מביך".
היו רגעים שוויתרת על המקצוע הזה? הוא לא תמיד קל.
"זה עולם לא פשוט. הייתה לי נקודה שעזבתי את התחום לרגע והתנסיתי במשהו אחר, בתחום של סרטים, אבל הבנתי שאני פשוט לא טוב בזה".
המוזיקה, כפי שמעיד להב, היא משהו שלא אתה בוחר בו, אלא הוא בוחר בך. "אני חושב שיש אנשים שהם מוכשרים אבל יכולים לחיות בלי המוזיקה, אבל יש כאלה שאין להם ברירה והמוזיקה לוקחת אותם ולא משנה מה. אלה לא יוותרו לעולם. אם אתה מרגיש שזה לקח אותך – אל תוותר".
מה מניע אותך?
"זאת שאלה שאמנים מקבלים, זמרים. זה לא בשבילי. אבל יש המון נקודות ריגוש בדרך הזאת. כל הזמן. כשפתאום יוצא באולפן טייק מדהים של מישהו ששר ואתה נופל מזה, או הופעה מטורפת שאני עשיתי וזה עובד. זה חזק".
להב משמש כיום כמפיק־על בפרויקטים גדולים ומורכבים. בשנה האחרונה הפיק מוזיקלית את המופע של החברים של נטשה, "רדיו בלה בלה" במצדה. הוא גם מלווה באולפן שלו בכפר־סבא כישרונות צעירים, ביניהם בנו. "באים לפה ילדים מוכשרים וביניהם גם תום להב, הבן שלי. הם באים לעבוד, מקליטים פה, ואני מפיק אותם וזה נחמד. הם הדור הבא", הוא אומר.
כשהוא לא עובד באולפן, להב מפתח את התחביב הלא שגרתי הנוסף שלו. "אני יורה במטווח פעמיים בשבוע. אני אוהב את זה. זה מכניס אדרנלין. עם הגיל התפניתי יותר לתחביבים".
מה החלום?
"אני חושב שאני מגשים אותו. אני עושה את מה שאני אוהב. אני לא אובססיבי כמו שפעם הייתי. שיהיו זמנים טובים ורק בריאות", הוא מסכם.
בשבועות הקרובים נכיר עוד זוכים בפרסי לנדאו. "היום, יותר מתמיד, אנו רואים צורך עמוק להוקיר ולציין לשבח את העשייה החשובה של פורצי הדרך בתחומי המדע והאמנות", אומר יו"ר מפעל הפיס, רו"ח אביגדור יצחקי, "נמשיך ללוות ולתמוך אותם בכל עת מתוך הבנת החשיבות והתרומה העצומה של המדענים והאמנים לרווחתם של אזרחי ישראל".
בשיתוף מפעל הפיס