בשיתוף מפעל הפיס
(צילום: ירון שרון)
הם משפיעים על חיינו, מעצבים את עתידנו, מעשירים את עולמנו, אך לא תמיד זוכים להכרה הראויה להם. אנשים פורצי דרך בתחומי התרבות והמדעים הפכו במהלך השנים את ישראל למקום טוב יותר, ובשנת 2001 נוסדה המסגרת שמודה להם על תרומתם: פרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים על שם לנדאו, שהזכייה בהם כוללת – מעבר לכבוד ולסיפוק על כך שמישהו מודע לפועלך – גם 150 אלף שקל לכל זוכה.
הפרס הוענק השנה בתשע קטגוריות שונות, ובנוסף ניתן גם פרס מפעל חיים (בשבועות הקרובים נפרסם כתבות על כל הזוכים).
זוכה הפרס בתחום הארכיאולוגיה הוא פרופ' דוד אוסישקין (85). הרומן שלו עם ארכיאולוגיה התחיל לפני למעלה משישים שנה, כשהיה סטודנט צעיר באוניברסיטה העברית בירושלים והפך לעוזרו של יגאל ידין – רמטכ"ל, פוליטיקאי ופרופסור לארכיאולוגיה.
גם כשהיה סטודנט לתואר שני הוא המשיך לעבוד עם ידין. אז גם הגיעה התגלית שהוא מגדיר כמרגשת בחייו, בחפירת מערת האיגרות במדבר יהודה. "אני זוכר את היום שישבתי במערה החשוכה, בין הסלעים, עם ידין ועוד שתי סטודנטיות. חפרנו ומצאנו סל עם בערך 40 תעודות שכתב בר-כוכבא. זה היה מדהים. פתאום אנחנו רואים לפנינו משהו חי, משהו קיים. אתה מרגיש את האנשים שברחו, יכול לעקוב אחריהם, אחרי החפצים שלהם, להבין אותם", הוא מספר בעיניים נוצצות.
פרופ' אוסישקין ניהל מאז כמה מהחפירות החשובות בתולדות המדינה, ביניהן הנקרופוליס בירושלים, תל לכיש, מגידו ויזרעאל. שופטי פרס לנדאו הסבירו כי הוא "מחשובי חוקרי עברה של ארץ ישראל. הוא ערך חפירות רבות, החשובה בהן בתל לכיש, אחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בארץ. תוצאות החפירות שם הן אחד העוגנים החשובים ביותר לחקר ממלכת יהודה וחורבנה על ידי האשורים, ואחר כך הבבלים. בנוסף, תרמה החפירה תובנות מהותיות הנוגעות גם לתקופות אחרות. תוצאות החפירה פורסמו בסדרה מונומנטלית בת חמישה כרכים, נכס צאן ברזל של הארכיאולוגיה הארץ-ישראלית".
אוסישקין מספר: "במשך 20 שנה ניהלתי את החפירות בלכיש, שנמצאת ליד קריית-גת. אחרי ירושלים, לכיש הייתה האתר המרכזי בממלכת יהודה בתקופת המקרא. התגליות שם נתנו לנו תמונה של איך נראתה עיר בממלכה הזו. ירושלים הייתה חשובה יותר, אך לא השתמרה לצערנו".
מה התגלית המרכזית שנמצאה שם?
"התגלית המרכזית בלכיש קשורה בכיבוש של סנחריב מלך אשור. סנחריב פלש ליהודה כשחזקיהו מלך בירושלים. כשהגיע ליהודה הוא הלך ישר ללכיש ולא לירושלים, ושם מצור על העיר. התמזל מזלנו למצוא את סוללת המצור שסנחריב הציב בלכיש. יכולנו, בצורה מאוד משכנעת, לשחזר את כל מערכת הקרב של לכיש. הנחת הסוללה, הקרב על החומה, פריצת החומה, כיבוש העיר, הרס העיר. כל זה יחד נתן תמונה עצומה. בימים אלה רשות הטבע והגנים מכינה את לכיש כגן לאומי שיציג את כל הממצאים האלה".
איך בוחרים באיזו נקודה לחפור?
"אנחנו יודעים איפה רוב היישובים העתיקים. בדרך כלל הם יוצרים גבעה מלאכותית של הריסות, מה שאנחנו מכנים 'תל'. יש בארץ כ-300 תלים, שרידים של יישובים מכל התקופות" מסביר אוסישקין, "בארכיאולוגיה יש מצבים שמצאת אבן מונחת על גבי אבן אחרת, חשבת שאתה מבין מה אתה עושה, סילקת את האבן הזו כדי להבין מה יש מלמטה – ובינתיים הנתון הלך. אי אפשר לחזור עליו. ואז אתה עומד פעור פה ואתה רואה כיצד טעית. בעצם הרסת משהו שרצית לשמור עליו. לכן, כשאתה מתחיל לחפור את המקום אתה צריך לדעת איך בדיוק לגשת אליו. הבעיה אצלנו בארכיאולוגיה היא שהנתונים, כל מה שחופרים, מיד נהרס ונעלם. בכימיה, למשל, אם ערבבת שני חומרים והתבלבלת אתה יכול לחזור שוב על הניסיון. בעבודה שלנו, אם החלטת לסלק אבן אחת שנראית לא חשובה – לפעמים הרסת את כל המחקר".
ותמיד מוצאים משהו?
"יש שמוצאים ויש שלא מוצאים. באתר ארכיאולוגי מוצאים תמיד משהו, אך הוא לא תמיד מחדש ומעניין. לדוגמה: אתה בא ליישוב שהיו בו 50 בתים. חפרת בית אחד, אתה מגיע לבית השני, והכל בו מאוד דומה לבית הראשון. אין פה שום חידוש. זה תלוי הרבה במזל ובתושייה של החופרים. מצד שני, ארץ ישראל מלאה בשכבות ובהיסטוריה. כמה שלא חפרו וכמה שלא חופרים, אנחנו רחוקים מלדעת את כל הדברים. הדברים משתנים ומתפתחים, שיטות החפירה מתעדכנות. אם בעבר היינו חופרים רק עם הידיים, כיום יש הרבה אפשרויות שקשורות במדעי הטבע: DNA עתיק, מחקר עצמות, מחקרי מתכות וכדומה, שמאפשרים להבין יותר טוב מה היה כאן. לכן, אני חושב שזה חשוב מאוד שאדם ניגש לחפירה יחשוב מראש גם על הדורות הבאים, יתכנן את החפירה שלו כך שלמי שיגיע בדור הבא יהיה מה לחפור. נשאר עוד הרבה מאוד מה לגלות, ואני שמח לראות שיש בארץ דור שלם של ארכיאולוגים צעירים".
בשבועות הקרובים, כאמור, נכיר את שאר הזוכים. "ידיעות אחרונות" ו־ynet חברו למפעל הפיס על מנת שנוכל להציץ לתוך עולמותיהם המרתקים. ודווקא בעידן זה, כשתלאות היומיום כה מעיקות עלינו, נעים להפליג לרגע לעולמות כה יצירתיים ואופטימיים.
"היום, יותר מתמיד, אנו רואים צורך עמוק להוקיר ולציין לשבח את העשייה החשובה של פורצי הדרך בתחומי המדע והאמנות", אומר יו"ר מפעל הפיס, רו"ח אביגדור יצחקי, "נמשיך ללוות ולתמוך אותם בכל עת מתוך הבנת החשיבות והתרומה העצומה של המדענים והאמנים לרווחתם של אזרחי ישראל".
בשיתוף מפעל הפיס
