צפו ב"אוזי קשבת" - כתבתה של שני זהר שדמה:
"עברתי טראומה כלשהי בתכנית ריאלטי", משתפת אוזי זולטק, זמרת, יוצרת שחקנית ומורה לפיתוח קול כבדת שמיעה. "הייתי עוד צעירה אז, לא ידעתי אז מה זה נגישות, לא ידעתי מה זה כבדת שמיעה, לא קראתי לעצמי 'כבדת שמיעה'. הייתי בקשר עם התחקירנית ואמרתי לה 'תקשיבי, אני לא שומעת טוב אז אם את יכולה לשים את הפסנתר קרוב אלי ואת השופטים שאני אוכל לשמוע אותם, לקרוא שפתיים, משהו'. 'כן, כן אל תדאגי, בטח בטח', היא אמרה לי".
"נכנסתי לאודישן, השופטים מרוחקים ממני, רחוק רחוק, אין מסך, לא יכולה לקרוא שפתיים, הפסנתר רחוק ממני. זה היה היצ'קוק, הרגשתי בסיוט", היא משתתקת לרגע.
"ואז הגיע הקטע של השיר, הפסנתר ניגן, ואני שרתי גם אבל לא בקצב יחד איתו. ואז אחד השופטים קלט שאני לא שומעת, זה היה כתוב לו בבריף. אז הוא הרים את הראש ועשה 'אההה את לא שומעת טוב!", אוזי מנסה לחקות את הדרך בא דיבר אליה, "כמו שחושבים שצריך לדבר לחרשים. זה היה הקש ששבר את גב הגמל. אין מצב משפיל יותר מזה".
מאז, אוזי מספרת, חייה השתנו. והיא הפכה להיות זמרת חברתית ושליחה של כבדי השמיעה והחרשים בישראל. וכיום היא מקיימת את "אוזי קשבת" - שיעורי פיתוח קול לתלמידים כבדי שמיעה אותם היא מעבירה בעמותת "מעגלי שמע" בתל אביב.
אז מה זה אומר להיות כבדת שמיעה?
"זה בעצם כמו להיות כבד ראייה, זה לא לשמוע טוב. בבית למשל, מרחקים מאוד קצרים של מהחדר לסלון, אני לא שומעת. יכולים לקלל אותי בכיף, להעביר עלי דאחקות", היא צוחקת.
בלי מכשירי שמיעה, אוזי בדרך כלל מבינה מה אומרים לה באמצעות קריאת שפתיים: "אנחנו פשוט רגילים, כמו 'סטוקרים', להסתכל על שפתיים של אנשים ולראות מה הם מדברים".
בתקופת הקורונה, זה נעשה כמעט בלתי אפשרי. "כולם עם מסכות כל היום וככה התקשורת מעוותת ומנוכרת", היא מספרת. "אני צריכה הרבה פעמים להגיד 'שלום, אתה יכול להוריד את המסיכה?' ואני חמודה ובחורה, אבל יש כאלה שמפחדים ולא מורידים".
אוזי נעזרת גם במכשירי שמיעה. "את עצמי בלי מכשירי שמיעה אני בקושי שומעת. וגם כשאני עם מכשירי שמיעה, זה לא אוזן אנושית, השמיעה היא מעובדת ומסונתזת ואת שומעת המון רעשים ודברים שאת לא רוצה לשמוע, כמו הערות ברחוב של 'איזה כוסית' או החפצה כלשהי" , היא מספרת. "אבל כן זה גם מסוכן, כי אם אני בלי מכשירי שמיעה, אני יכולה גם להידרס".
איך הילדות שלך נראתה כילדה כבדת שמיעה?
"בילדות ובבית ספר עברתי סוג של בריונות, לא קיבלו את זה שאני לא שומעת. פשוט החליטו לעשות לי בדיקות שמיעה, לזרוק עלי כל מיני ניירות, ולדפוק על השולחנות. היו אומרים לי 'הנה זאת שלא שומעת, מטומטת, יא חירשת, יא סתומה אחת'. זה היה היום יום שלי, וגם לא סיפרתי להורים שלי כי לא רציתי להעציב אותם". היא משחזרת. "למזלי היה לי את הכוח הפנימי ואת המוזיקה והשירה".
כבר אז אוזי ידעה שהיא הולכת להיות זמרת. "ברגע שהבנתי שאני שליחה של כבדי השמיעה והחרשים, התחלתי לפעול. אז אני מתנדבת בעמותת 'מעגלי שמע' ופתחתי את ה'אוזי קשבת' והיום זה השיעור הראשון", היא מספרת בהתרגשות.
עמותת "מעגלי שמע" מהווה בית עבור אלפי ילדים ובוגרים חרשים וכבדי שמיעה, מעניקה להם סיוע בכל מעגלי החיים ומהווה מעטפת רגשית ושיקומית עבור הילד והבוגר. חוץ מהחוג של אוזי היא מציעה מועדונים חברתיים ושיקומיים לילדים מגיל 6, מרכז סיוע להתנדבויות בצבא, תמיכה לסטודנטים חרשים וכבדי שמיעה, ליוו ברכישת ידע תעסוקתי והתנסות תעסוקתית וגם מענה סוציאלי פרטני לילדים ולהורים.
"איזה בן אדם לא שומע, שר?"
"היה לי מאוד קשה למצוא ילדים וילדות כבדי שמיעה שרוצים לשיר ומוכנים להשתתף, זה לא בא להם בקלות, 'כן יופי אני רוצה לשיר איזה כיף לי'. זה לא ילד רגיל, זה ילד שיש עליו ביקורת, זה ילד ששואל את עצמו כמה פעמים, 'רגע אני יכול לשיר'? 'מה יגידו החברים שלי'? 'איך זה יראה מבחוץ'? כי זה נחשב חריג. איזה בן אדם לא שומע, שר?
"אז מה שהחלטתי לעשות זה מה שלי לא היה, לא היתה לי אוזי חמודה כזאת שאומרת 'תקשיבו הכל בסדר, זה לא הסוף. תראו הופעתי מול 20 אלף איש. תראו הופעתי עם טיפקס, אני עובדת על אלבום, אני עובדת באולפן אני עושה קליפים אני הולכת לעשות שינוי במדינה הזאת ואתם הולכים להיות חלק ממנו'".
על מה עובדים בשיעור?
"על יציבה נכונה, על הגשה, על פרפורמנס על עמידה על ביטחון עצמי, את הפיתוח קול בתרגילים, וכמובן על תרגול שירה", היא אומרת. "אבל זה לא כמו שיעור רגיל לאנשים רגילים ששומעים. אני חושבת שכבדי שמיעה וחרשים מדברים יותר חזק במהות שלהם, בלית ברירה. יכול להיות שהשיעור יעזור להם לפתח את הדיקציה ולהיות קצת יותר מודעים. ולכן אני חושבת שגם בתור זמרת, הדיקציה שלי מטורפת יש לי ח' ועין, שמעת?יש לי ש ור'" היא מדגימה. "ואין דבר שלא מפספסים אצלי רק בגלל הסיבה שאני לא רוצה להיות בלתי מובנת".
"היום אני אישה ביונית", היא מסכמת פתאום בביטחון עצמי שופע. "לכל גיבור על יש את העוצמה שלו, והעוצמה שלי זה לשמוע ובגדול. אני שומעת למרחקים שיחות, אני שומעת אנשים שמגיעים מהפרוזדור, אני אומרת 'הנה, הנה, הם באים' ותמיד מתפלאים איך אני יודעת – כי אני שומעת!" היא מסבירה. "ברגע שאני שמה את המכשירים שלי, שום דבר לא יכול עליי".