תת-האלוף מאוד התרגש, הוא צפה בסרטון וידאו שהכנתי לדיון המיוחד בו הופיע גל, נער על הרצף בן 16 שסיפר על ההתמודדות שלו. "הייתי רוצה שייתנו לי את האפשרות לשרת כמו כולם ושלא ייתנו לי ישירות פטור רק כי יש לי תגית. חושבים שאנחנו טיפשים וחסרי יכולת. אני רוצה שייתנו לי את החופש להכיר ולהתחבר לאנשים ולחיילים אחרים. אני אדם אינטליגנטי".
גל לא היחידי, הופיע איתו גם יובל, נער נבון מאוד בן 14.5 שמספר על הקשיים הרבים וכיצד התחזק מהם. "החלום שלי הוא להצליח במה שאני משקיע בו, ולעזור לאחרים להצליח במה שהם אוהבים". בשעות הפנאי יובל לומד יפנית ונושאים מתקדמים בפיזיקה. גם נגה, נערה בת 19 שנמצאת בשנת שירות, מספרת עד כמה "חשוב לי להיות בן אדם משמעותי עבור מישהו, אני מרגישה שאני תורמת באהבה שלי לאנשים". יש עוד רבים כמותם.
5 צפייה בגלריה
אדריכלי התוכנית: מימין לשמאל – סג"ם אליה נויברגר, סא"ל דן שנדרוביץ, אודי הלר, תא"ל אמיר ודמני, פרופ' קורי שולמן ורס"ן (מיל') ניר קורן.
אותו תת-אלוף שהזכרתי הוא אמיר ודמני, העומד בראש חטיבת תכנון ומנהל כ"א באכ"א, גוף בעל השפעה רבה על בני הנוער בישראל בהיותו אחראי על יחידת מיטב (לשכות הגיוס, בקו"ם), בין היתר.
אחרי שנה וחצי של עבודת מטה ולראשונה בעולם, תא"ל דמני אישר הפעלת תוכנית לאומית לשילוב אוטיסטים בצה"ל. אומץ לא מבוטל נדרש ממנו אל מול ספקות, התנגדויות ומאבקים, אבל כפי ששותפי למסע, ניר קורן, אומר – הטובים תמיד מנצחים.
צפו בפרופסור קורי שולמן מסבירה על רמות תפקוד, האבחון המוקדם וכיצד להתייחס לאוטיסטים:
(אודי הלר בצהל)
אין עוד צבא בעולם שהחליט לקחת אחריות על אוכלוסייה כה רגישה אך מוכשרת, וליצור עבורה מסלול ייעודי החל מתהליכי המיון בצו ראשון ולאורך כל השירות המלא, ככל חייל אחר. מדובר במהפכה שמעטות ממנה מתרחשות במחוזותינו ובשורה משמעותית לכל אותם עשרות אלפי אוטיסטים הלומדים בבתי-הספר, שרבים מהם לא יצטרכו להיאבק כדי להתגייס ולא יסבלו מרגשי נחיתות ובושה על כי הם נושאים תגית של אוטיזם.
5 צפייה בגלריה
סא"ל דן שנדרוביץ, אודי הלר, תא"ל אמיר ודמני, פרופ' קורי שולמן, רס"ן (מיל') ניר קורן, סג"ם אליה נויברגר.
התוכנית, שנמצאת עדיין בשלבי תכנון סופיים וארגון תהליכי הביצוע לקראת יישום, תכלול שורה של התאמות ייחודיות שיאפשרו לכל אוטיסט, בהתאם לכישוריו ועל פי צרכיו, להתקדם בצה"ל במגוון תפקידים איכותיים במודיעין, מחשבים, סייבר, חיל האוויר ועוד. זאת מתוך רצון כי כל אותם צעירים ישתחררו מצה"ל עם מקצוע רלוונטי לעתידם.
עם הגיוס יתחיל שלב של הכנה לשירות צבאי, היכרות והבנה טובה עם התנהלות בארגון צבאי, אשר רק בסיומו יעברו החיילים מבחני מיון תעסוקתיים ופסיכוטכניים מותאמים. בין שלב זה להתחלת הקורסים המקצועיים תכלול התוכנית גם טירונות עם חיילים רגילים, הכוללת התאמות והתחשבות רבה.
מדריכי שילוב, מקצוע חדש ויוקרתי בצה"ל, ילוו את הצעירים משלב הגיוס דרך כל השירות, בהתאם לרצונו, וידאגו לטפל בכל סוגיה שיכולה להיות לא נעימה. פרופ' קורי שולמן, ראש המרכז לאוטיזם באוניברסיטה העברית ובעלת שם עולמי בתחום חקר האוטיזם, תנצח מקצועית על כל התהליך.
חשוב לציין כי השילוב בתוכנית יתבצע לאחר תהליכי מיון רפואיים שיקבעו את מידת ההתאמה לשירות צבאי, וראיונות אישיים שיקבעו את מידת ההתאמה לתוכנית. אבל ההזדמנות תהיה שווה לכולם. כאן המקום להודות לתא"ל אמיר ודמני אך לא פחות ממנו, לתא"ל דן גולדפוס, קצין חי"ר וצנחנים ראשי, שהתניע ודחף את כל התהליך. בלעדיו זה לא היה קורה.
5 צפייה בגלריה
"במדינת ישראל פועלים כוחות מפרידים ומפוררים … רק הצבא יכול וצריך לשמש גורם מלכד". דוד בן-גוריון. למצולמים אין קשר לכתבה
(צילום: דובר צה"ל)
לצה"ל אחריות בצמצום פערים וגזענות בחברה
"במדינת ישראל פועלים כוחות מפרידים ומפוררים … רק הצבא יכול וצריך לשמש גורם מלכד". כך פתח את דבריו דוד בן-גוריון את ישיבת הכנסת בשנת 1949. לדאבוני, לא אחת אנו כחברה וצה"ל כחלק ממנה, שוכחים כי מילים אלו היוו את הבסיס לתפיסת הביטחון אשר בין תוצריה חוק שירות הביטחון. מדינת ישראל, חרף מאפייניה המערביים, מהווה מקרה ייחודי בכל הנוגע לאופן בו מנוהלים יחסי צבא-חברה ואתוס צבא העם כעיקרון מארגן ביחסים אלו.
לאור זאת אין זה מפתיע עד כמה תוצאות סקרים בהם לוקחים חלק אלפי מועמדים לשירות בטחון, מעידים על הקשר המהותי בין אזרחות טובה לשירות צבאי (וולדמן, אור וגל, 2020). מודל צבא ההמונים ושירות חובה בישראל הוא כמעט ייחודי במציאות בה צרכי הביטחון עומדים בראש סדר העדיפויות והדיון הציבורי ואשר אליהם מוכפפים רוב תחומי החיים. משכך לצה"ל חשיבות מכריעה לא רק מתוקף תפקידו הביטחוני כי אם בהסללתו החברתית ובעיצוב האפשרויות העתידיות, כולל האזרחיות, של הנוער בישראל.
ב-1983 נכנסה לתוקף פקודת מטכ"ל שהגבילה את שירותם של חיילים הומוסקסואלים עקב סיכון ביטחוני. כל מי שנחשד כבעל נטייה מינית שונה היה מצוי במעקב ביטחוני. רק ב-1995 יצחק רבין ז"ל ביטל את הפקודה בעקבות פנייתו של פרופ' עוזי אבן. לא היה זה המקרה היחידי בו צה"ל נקט עמדה למען שילוב אוכלוסיות מגוונות, שונות מהפרופיל הצבאי המקובל.
כך היה בשנת 1981 עם הפעלת תוכנית "נערי רפול" לשילוב בני-נוער בסיכון, בשנת 2007 עם הקמת מסלול שח"ר לשילוב גברים חרדים במגוון תפקידים וקורס "אמיר" כשער כניסה לשירות צבאי עבור יוצאי העדה האתיופית. האחרון נסגר בשנת 2017 כחלק משינוי תפיסה באכ"א שהחל לראות במודל שילוב הכולל תוכניות הכנה קדם גיוס כעדיף על-פני מודל בידול, בבואו לקדם אוכלוסיות. כיום, עשור ויותר לאחר תחילתם של שינויים אלו, אין חולק על תרומתן לצבא אך יותר מכך, לשיח הציבורי.
כולנו חייבים להתקדם, גם ההורים
בורות רבה אופפת את היחס כלפי אוטיסטים בחברה הישראלית וזו מוטמעת באפליה ממוסדת, מוסכמת, שקטה. אך הורים רבים, גיבורים ככל שיהיו, נוטים לוותר על הילד באיזשהו מקום. עורכים השוואה גלויה וסמויה בינו לבין זה שאינו אוטיסט ולא מאמינים בו וביכולותיו מחשש להתאכזב כל פעם מחדש.
5 צפייה בגלריה
"הורים רבים, גיבורים ככל שיהיו, נוטים לוותר על הילד באיזשהו מקום"
(צילום: shutterskock)
ההורים חווים את האוטיזם דרך הקושי של הילד ולא תמיד דרך הפוטנציאל שלו ונזהרים מאוד, רוצים לפקח פן ייפגע. כאשר הם נזהרים, גם הצבא נזהר, גם המעסיקים נזהרים, גם הילד עצמו נזהר. להורים תפקיד משמעותי בעיצוב התודעה והמרחב הציבורי למען אותם ילדים, שעד כמה שהם מאתגרים ודורשים סבלנות אחרת, התבוננות אחרת וכן, אולי גם ציפייה אחרת, בזכותם החברה שלנו יכולה להיראות אחרת. חכמה יותר, חזקה יותר, ערכית יותר, מגוונת יותר.
- נער/ה על הרצף שסיימו לימודים ורוצים להגיש בקשה להצטרפות למסלול, מוזמנים לפנות למוקד מיטב. דרושים גם חיילים ומועמדים לפני גיוס בעלי רקע בהדרכת צעירים עם אוטיזם.
- השבוע מתקיים, לראשונה באופן דיגיטלי בלבד, מבצע ההתרמה השנתי למען ילדים ובוגרים עם אוטיזם בהובלת אלו"ט (אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם) והעמותה לילדים בסיכון, בסימן שילוב ילדים ובוגרים עם אוטיזם בקהילה, בתעסוקה ובחברה. אחד מכל מאה תינוקות נולד עם אוטיזם. הגידול מביא לביקוש במעונות יום, תעסוקה, בתים לחיים, קייטנות ומועדוניות. לפרטים ותרומה לחצו כאן.
- הכותב, אודי הלר הוא אוטיסט, יזם, מרצה, חוקר וכותב בנושאי חברה, חינוך וצבא. פעיל לקידום אנשים על הרצף האוטיסטי. מייסד מכון איתן והמשרד לענייני אוטיסטים. למד לתואר ראשון ושני במדעי המחשב.
