ראיון עם סא"ל (במיל') פאריד אלהוזייל ועם אחמד עלי אלהושלה
(צילום: אורי דוידוביץ)
מפרוץ המלחמה צוות של קצינים בדואים וקצינה יהודייה אחת המשרתים בפיקוד העורף, החלו לפקוד את בתי הספר התיכוניים ביישובים הבדואים בנגב, במטרה להפגיש בין התלמידים לקצינים ולחיילים. עבור חלק מהתלמידים, זו הייתה הפעם הראשונה שבה הם נפגשו פנים אל מול פנים עם אנשי צבא.
"כמה ימים אחרי 7 באוקטובר, כל יחידות פיקוד העורף במחוז דרום ונפת נגב הצטרפו לפעילות הסברה בחברה הבדואית בנגב", מספר סא"ל (במיל') פריד אלהוזייל, תושב רהט ואב לשישה, הבכור שבהם משרת בגדוד הסיור הבדואי. "סייענו לרשויות בשמירה על רצף תפקודי בתוך מצב החירום שנוצר, ובהגברת המודעות בקרב האוכלוסייה הבדואית להתנהלות בעת אזעקה".
3 צפייה בגלריה
סא"ל (במיל') אלהוזייל מנחה ילדים מהכפרים הלא מוכרים כיצד להתגונן בזמן התרעות
(צילום: סרן אדם איטח, דובר צה"ל)
איך ביצעתם את זה בפועל?
"דרך פעילויות חינוכיות בבתי הספר. בהתחלה היינו בכיתות הנמוכות, ובימים אלו אנחנו נפגשים עם תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. במשך שמונה חודשים הספקנו להיפגש עם 55 אלף תלמידים מהחברה הבדואית וללמד אותם איך לבחור את המרחב המוגן ביותר בעת אזעקה, הסברנו להם מה החשיבות של שהיה בת עשר דקות באותו מרחב ופרסנו מיגוניות היכן שהיה צריך".
משימה לאומית
מלבד הגברת המודעות, אלהוזייל - שבימי שגרה משרת במשרד הביטחון ואחראי על חיזוק הזיקה ותחושת השייכות של הבדואים למדינה ועידוד גיוסם לצה"ל, ובמלחמה משמש כראש הדסק הבדואי במחוז דרום של פיקוד העורף - פועל גם על מנת להעניק חוויה מתקנת לתלמידים, שרובם מעולם לא ניהלו אינטראקציה חיובית עם לובשי מדים. המפגשים במסגרת המיזם, כך מתברר, לא פעם מצליחים לשנות את עמדתם כלפי החיילים והקצינים.
"בין אם אנחנו נכנסים לכיתות ובין אם מגיעים לבתיהם של התלמידים, אנחנו זוכים לאהדה ותמיכה רבה מצידם ומצד בני משפחתם, וזה לא מובן מאליו", הוא מספר ומפנה את מבטו כלפי אחמד עלי אלהושלה, תלמיד כיתה י' מרהט.
3 צפייה בגלריה
אחמד עלי אלהושלה (מימין) ופריד אלהוזייל. "רוצה להתגייס כדי לתרום לקהילה"
(צילום: מתוך הווידאו)
אחמד, איך השפיע עליך המפגש עם החיילים?
אחמד: "זו חוויה שלא אשכח אותה. ביומיום אנחנו לא פוגשים חיילים בבית הספר, והמפגש הזה הוא הזדמנות בשבילנו להכיר אותם יותר טוב. במלחמה הנוכחית אפשר לראות את התמיכה של החברה הבדואית בחיילי צה"ל, ובעיניי זו הזדמנות שצריך למנף אותה".
המפגשים עם אנשי הצבא גרם לך לשקול להתגייס בעתיד?
"בהחלט. כשאני רואה איך החיילים והקצינים של פיקוד העורף מצילים חיים, זה עושה לי חשק להתגייס גם כן לאחד מהגדודים שלהם עם סיום התיכון. חשוב לי לתרום לקהילה שלי, וזאת דרך טובה מאוד לעשות את זה".
פריד, העובדה שפיקוד העורף עוסק יותר בהצלת חיים ופחות בלחימה עצמה, היא הסיבה לכך שהצעירים הבדואים מתחברים ליחידה הזו יותר מאשר ליחידות אחרות בצבא?
"היום הצעירים הבדואים משתלבים כמעט בכל היחידות בצה"ל ולא רק בפיקוד העורף, ויש עלייה במספר המתגייסים מקרב האוכלוסייה. לי למשל יש שלושה ילדים שמשרתים ביחידות קרביות.
"נכון שבימים אלו אנחנו מנסים לשווק לצעירים את השירות בפיקוד העורף - החל מתפקידי הסברה, דרך מאלש"חים (מדריכי אוכלוסייה לשעת חירום) ועד לגדודי החילוץ וההצלה", הוא מפרט. "אנחנו רואים היענות די טובה בקרב האוכלוסייה הבדואית ולא מעט צעירים שמבקשים להתגייס ולהיות חלק מצה"ל".
3 צפייה בגלריה
"זו המשימה הלאומית שלנו". סא"ל (במיל') אלהוזייל עם ילדים באחד מהכפרים הבלתי מוכרים בנגב
(צילום: סרן אדם איטח, דובר צה"ל)
ב-7 באוקטובר ראינו רבים מבני האוכלוסייה הבדואית שסייעו לנפגעי הטבח בעוטף. אתה מרגיש שיש שינוי ביחס של הבדואים למדינה ולצבא?
"אירועי הגבורה מצד האוכלוסייה האזרחית ומצד חיילי צה"ל, גם היהודים וגם הבדואים, ממלאים אותי בגאווה. ה'ביחד' הזה, שיתוף הפעולה בין שתי האוכלוסיות והעזרה ההדדית זה לזה - מרגשים אותי מאוד, והלוואי שנדע איך לשמור על זה.
"באופן אישי, ביומיום שלי אני מסתובב ביישובים הבדואים כשאני עם מדים ובגאווה רבה, ואני זוכה להרבה תמיכה מצד התושבים. וכמו שציינתי קודם, במהלך המלחמה אנחנו רואים עלייה משמעותית בבדואים שמשתלבים במערכת הביטחון, והשאיפה שלנו היא למנף את זה לטובת חיזוק הקשר בין האוכלוסייה הבדואית לאוכלוסייה היהודית".
ואתה מרגיש שאתם מצליחים לממש את השאיפה הזו?
"בעיניי כן. יש שכנות טובה בין היישובים היהודיים ליישובים הבדואיים, ואפשר לראות שיחסי הגומלין והממשק ביניהם הולכים ומתעצמים.
"מלבד החשיפה של התלמידים לצבא אנחנו פועלים גם כדי לחבר בין האוכלוסיות, אם באמצעות 'שולחנות עגולים' וממשקי עבודה משותפים, אם על ידי חיבורים בין הרשויות ובדרכים נוספות. זו המשימה הלאומית שלנו ואנחנו משקיעים בה רבות".
