בשיתוף הסוכנות היהודית
מי לא היה רוצה לעבוד בהייטק? בעשור האחרון, עבודה בתעשיית החדשנות והטכנולוגיה הפכה להיות משאת נפשו כמעט של כל צעיר ישראלי. עבור רבים מעולי אתיופיה, מדובר בחלום רחוק שהסיכויים להגשים אותו קלושים.
מחקרים וסקרים מצביעים כבר שנים על הפער החברתי והכלכלי העמוק של יוצאי אתיופיה וילדיהם. כך למשל, מדד הגיוון התעסוקתי לשנת 2022 הראה כי השכר הממוצע ותקרת השכר בקרב עולי אתיופיה הם מהנמוכים במשק.
הבטאמו יוסף סבור כי לא מדובר בגזרת גורל וכי הדרך לשינוי היא בהישג יד. הבטאמו (38), שעלה מאתיופיה לישראל בגיל 5 עם הוריו ואחיו בתחילת שנות ה-90 במסגרת מבצע שלמה, פרץ במרוצת השנים לא מעט תקרות זכוכית, וכיום הוא פועל ללא לאות עם אנשי המקצוע של הסוכנות היהודית למען שילוב שוויוני ואיכותי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.
4 צפייה בגלריה
"עלייה טק", תוכנית המכשירה צעירות וצעירים עולים מאתיופיה להשתלב בתעשיית ההייטק.
(צילום: באדיבות הסוכנות היהודית)
הפרופיל של העולים שונה
לפני שנה וחצי הבאטמו נבחר לנהל את פרויקט אתיופיה ביחידה לעלייה וקליטה של הסוכנות היהודית, ולנגד עיניו עמדה מטרה עיקרית: לשנות את מודל הקליטה של העולים מאתיופיה.
"הפרופיל של העולים החדשים שונה מבעבר", מסביר הבטאמו את הצורך בשינוי מודל הקליטה. "העלייה של שנות ה-90 הגיעה ברובה מהכפרים. בחמש השנים האחרונות, וביתר שאת בשנתיים האחרונות, רוב העולים מגיעים מסביבה עירונית.
"הם חיים באדיס אבבה ובגונדר במצב של המתנה ממושכת במשך 20,15 ואפילו 30 שנים. הם גרים בתוך העיר, משתלבים בעבודות משרדיות ובתוכניות ממשלתיות להשכלה גבוהה, הם הולכים לבתי ספר תיכוניים ולומדים אנגלית. העולים החדשים הם סטודנטים בעלי תואר ראשון ושני, שלמדו חשבונאות, קולנוע ומשפטים".
בשנת 2014 קיבל את פרס מוסקוביץ' ליזמות צעירה. הבטאמו יוסףצילום: נגה מלסההבטאמו מאמין כי זו הסיבה שיש להתאים את תהליכי הקליטה של העולים מאתיופיה לאלו של עולים מהמערב. "המטרה היא לפתח מודל קליטה בהתאם ליכולות של העולים ובעיקר לרצונות שלהם".
בשנת 2014 הוא קיבל את פרס מוסקוביץ' ליזמות צעירה, וכן את פרס הבוגר המשפיע מטעם מועצת המכינות הקדם צבאיות על פועלו למען נוער מהפריפריה.
0.3% יוצאי אתיופיה בהייטק
אחד המיזמים הבולטים שהבטאמו פיתח עם כניסתו לתפקיד בסוכנות היהודית, הוא "עלייה טק", תוכנית המכשירה צעירות וצעירים עולים מאתיופיה להשתלב בתעשיית ההייטק כבר בשנים הראשונות לעלייתם.
בתעשיית הטכנולוגיה מועסקים כיום עובדים יוצאי אתיופיה, אומר הבטאמו ומצביע על המספר – כאלף עובדים, שהם כ-0.3% מהמועסקים בהייטק בישראל. "בדרך כלל אלו עולים חדשים שנמצאים כבר שנים בארץ או דור שני ליוצאי אתיופיה".
את התוכנית "עלייה טק" יזמה היחידה לעלייה וקליטה של הסוכנות היהודית בשיתוף עם קרן מנדל, הקרן לידידות, ידידי ישראל (FOI), נוצרים למען ישראל (CVI), הרוח הישראלית, בנק הפועלים ובאמצעות עמותת טק קריירה. המיזם מבקש לשלב את העולים מאתיופיה בתפקידים בתעשייה הטכנולוגית כבר בשנים הראשונות לעלייתם.
המחזור הראשון של המיזם נפתח ביולי 2022. במשך שמונה חודשים 24 עולים צעירים חיו בתנאי פנימייה במרכז הקליטה "נורית" של הסוכנות היהודית בבאר שבע. הם עברו הכשרה אינטנסיבית כבודקי תוכנה, למדו עברית תעסוקתית, ביקרו בחברות הייטק, השתתפו בהקאתון, נפגשו עם משפיענים ועוד. המטרה הסופית היא השתלבות באחת מחברות ההייטק בתור בודקי תוכנה (QA).
למה חשוב שהעולים יעברו הכשרה כזו דווקא בשנים הראשונות לעלייה?
"העולים החדשים הם מאוד חרוצים ורוצים להיכנס לשוק העבודה מהר. אבל רבים מהם מוצאים את עצמם במקומות שלא תואמים את הכישורים שלהם. הם מסתפקים במשכורת מינימום ולא מתקדמים. אם אנחנו תופסים אותם כשהם בשלב הראשון של הקליטה, אחרי שהם סיימו ללמוד עברית ומציעים להם הכשרה איכותית, אנחנו מגדילים את הסיכויים שלהם להשתלב בצורה הרבה יותר מהירה וטובה. חשוב לזכור שהשתלבות כלכלית היא גם השתלבות חברתית".
אתה מאמין שיש פתיחות בהייטק לגיוס עובדים יוצאי אתיופיה?
"כבר כמה שנים יש שיח בתעשייה על גיוון תעסוקתי, אבל אין ספק שיש לנו, בחברה הישראלית, אתגר בכל מה שקשור לדעות קדומות. ברגע שחברות הייטק קולטות עובד אחד שהוא שונה בקשת העובדים, הן מבינות שהוא כמו כולם ושהוא יכול לתרום להן. אני מאמין שלאורך זמן, ככל שנראה יותר עובדים יוצאי אתיופיה זה יראה פחות מוזר. לא יראו אותם יותר בתור 'סיפור הצלחה'".
ההורים עבדו קשה כדי שאנחנו נחלום בגדול
הבטאמו מספר שעם העלייה לישראל, משפחתו התמקמה בעיירת פיתוח בדרום. אביו של הבטאמו, שהיה קצין בצבא האתיופי, עבד בתור גנן ואימו עבדה בניקיון. "למרות העבודה בשכר מינימום, קשיי השפה וללא השכלה פורמלית, כבר מגיל קטן ההורים דחפו אותי ואת אחיי ונתנו לנו קרקע פורייה להצליח. הם הבהירו לנו שהם יעבדו קשה כדי שאנחנו נחלום בגדול".
החלום הגדול, מעיד הבטאמו, היה לממש את עצמו ואת שאיפותיו כישראלי לכל דבר. הוא שירת כלוחם, מפקד וקצין ביחידת הצנחנים, לאחר מיכן סיים תואר ראשון במנהל ומדיניות ציבורית. ב-2013 הקים את תוכנית "צידה לדרך לשירות משמעותי", שמטרתה ללוות ולהכווין בני ובנות נוער מהפריפריה לשירות משמעותי.
ממרכז הקליטה לעבודה בהייטק
אחד הבוגרים במחזור הראשון של "עלייה טק" הוא עמנואל בלאי (23), שעלה לישראל מאדיס אבבה לפני כשנה וחצי ביחד עם הוריו, אחיו ושתי אחיותיו. בלאי החל בלימודי ביוטכנולוגיה באוניברסיטה באתיופיה, "אבל אז התחילה הקורונה וכל הלימודים השתבשו", הוא מספר.
משפחת בלאי עלתה במסגרת מבצע "צור ישראל" והתמקמה במרכז הקליטה בצפת של הסוכנות היהודית. הוא ואחיו הגדול שמעו על תוכנית ההכשרה בהייטק ממנהל מרכז הקליטה, שניהם נרשמו למבחנים ועברו אותם בהצלחה.
4 צפייה בגלריה
"מקווה שזה יעניק השראה לאחרים להאמין בעצמם ולא לוותר". יו"ר הסוכנות דורון אלמוג לצידו של עמנואל בלאי.
(צילום: גיא יחיאלי)
עמנואל ואחיו עברו למרכז הקליטה "נורית" בבאר שבע, שם הם החלו את הקורס. עמנואל מספר שהאתגר הגדול ביותר היה לעזוב את המשפחה: "היינו חוזרים כל סוף שבוע הביתה. היה לנו חשוב לראות את המשפחה. גם להם לא היה קל ללמוד עברית באולפן וחיזקנו אחד את השני".
עמנואל הוא המשתתף הראשון של קורס ההכשרה שהתקבל לעבוד בתעשייה, בחברת Beaconcure, בתור בודק תוכנה, רק כשבועיים לאחר סיום הקורס. "אני עובד כבר חודש בחברה וטוב לי מאוד. האנשים חברותיים והתנאים טובים. היה לי חלום שרציתי להגשים, התמודדתי עם הקשיים והגעתי למטרה. אני מקווה שזה יעניק השראה לאחרים להאמין בעצמם ולא לוותר".
"רציתי שיהיה לי מקצוע"
גם אלסה דסה (25), שעלתה לארץ לפני שלוש שנים מאדיס אבבה ביחד עם אימה ושני אחיה, עברה את המחזור הראשון של "עלייה טק". דסה למדה במשך שלוש שנים תואר במשפטים באוניברסיטה של גונדר, אך נאלצה לעזוב את הלימודים עם העלייה לישראל.
"לא וויתרתי והצלחתי לסיים את הקורס בהצלחה" - דסה אלסה. צילום: בזייהו בלטהמשפחת דסה הגיעה למרכז הקליטה של הסוכנות היהודית בית אלפא בצפון הארץ. שם שמעה אלסה מאחת המדריכות על תוכנית "עלייה טק". "ישר הבנתי שזו הזדמנות אדירה בשבילי. רציתי שיהיה לי מקצוע ואני שמחה שעשיתי את זה".
לדבריה, האתגר הגדול בקורס היה המרחק מהמשפחה. "אני בת יחידה ואמא שלי רגילה לעזרה שלי. אמא שלי למדה עברית באולפן, היה לה קשה ולא יכולתי לעזור לה כי הייתי שקועה בלימודים שלי. והנה, לא וויתרתי והצלחתי לסיים את הקורס בהצלחה. אני לוקחת את זה איתי להמשך החיים".
יו"ר הסוכנות היהודית האלוף במיל' דורון אלמוג: "מאז קום המדינה עלו ארצה כשלושה וחצי מיליון עולים מכל רחבי תבל שבנו את המדינה האהובה שלנו ואת החברה הישראלית. כל מטוס עולים שנוחת בישראל מהווה סגירת מעגל עבור אותם עולים שהגשימו את חלומם לעלות ארצה. עלינו מוטלת האחריות לקבל את העולים באהבה גדולה ולסייע להם להשתלב בארץ. הם מנוע הצמיחה של עתיד המדינה. העולים מאתיופיה שסיימו את קורס ההייטק הם עולים ערכיים ומוכשרים שלוקחים חלק בבניית הסטארט-אפ ניישן. אני מאחל להם השתלבות מוצלחת בעולם ההייטק".
בשיתוף הסוכנות היהודית
פורסם לראשונה: 18:05, 24.04.23
