15 תלמידים משכבות כיתה ה' בבית הספר "אל אנואר מסעדה", במסגרת תגבור לימודי יזמות וקיימות, מובילים לפיתוח שני מוצרים חדשניים: קמח נטול גלוטן וקפה נטול קפאין המופקים מבלוטים של עץ אלון.
"המיזם הייחודי שזכה לשם "מן האלון נרוויח מיליון" נולד מתוך הצורך להעשיר את התלמידים בלימודי איכות הסביבה, פיתוח חשיבה מדעית, טכנולוגית ויזמית", פותחת מנהלת בית הספר אומימה בטחיש אבו שהין, מי שהגתה את הרעיון לפרויקט בעקבות זיכרון ילדות מסבא שלה שכרועה צאן היה חוזר מהמרעה עם בלוטים שאסף, קולה אותם כמו ערמונים, על האש, ונותן לנכדיו לאכול את "מזון העל" העשיר בערכים תזונתיים.
אבו שהין מסבירה את דרך העבודה על המיזם הייחודי שהיא מובילה יחד עם כיפאח ספדי, רכזת המדעים: "התלמידים אוספים את הבלוטים מיער אודם הנמצא ליד בית הספר, חוקרים את הבלוט במעבדת המזון במכללת תל חי ולומדים כיצד ליצר ממנו מוצרים חדשניים שטרם נראו בשוק. הקפה והקמח מתוכננים להימכר כמוצרים ייחודיים בהתוויה של 'מזון על'".
היוזמה זכתה בהאקתון מורים בנושא חיזוק תרבות המצוינות בבתי ספר יסודיים בחברה הדרוזית שהובילה הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות כחלק מתכנית חינוך לקריירה של האגף לחינוך דרוזי וצ'רקסי במשרד החינוך. ההכנסות צפויות לחזור לחברה ולסביבה ולעידוד יוזמות שיתרמו לא רק לתלמידי בית סיפרנו אלא לכל תלמידי רמת הגולן והסביבה בדגש על שמירה ואיכות הסביבה.
"התוכנית היא גם לבנות מטבח מדעי בתוך תחומי בית הספר שיהווה מרכז חקר שיארח תלמידים יהודים וערבים יחד אנחנו גם נשמח אם מישהו מהקוראים ירים את הכפפה ויאמץ את הפרויקט שלנו וישקיע בפיתוח המיזם שישרת את תלמידי בית הספר ואת תלמידי הסביבה כולה", מוסיפה אבו שהין.
"נולדתי על ברכי תרופות סבתא שאני משתמשת בהם גם היום, אני שומרת על תזונה נכונה ומתנדבת בשמורת הטבע. כך שהנושא הזה של איכות ושמירת הסביבה קרוב מאוד לליבי. לכן, כחלק מההליך, חשוב לי לשתף את התלמידים בחשיבות הנושא הזה לצד ערכים של דאגה לחברה ולקהילה. בתרבות שלנו, יש הרבה חשיבות ומקום לנתינה וחסדים".
איך את מראה לילדים את הקשר בין חסדים לבין פיתוח קמח ללא גלוטן?
"בזה שאני מסבירה להם שיצירה של קמח ללא גלוטן מראה לאנשים הסובלים מאלרגיה למשל שאנחנו חושבים עליהם, דואגים להם וגם לסביבה, וחושבים איך אפשר לשפר להם את איכות החיים. תראי, עם הגישה של סבא שלי שנפטר לפני 12 שנה אנחנו נצא 'ווין ווין'. זו סיטואציה שכולנו מרויחים בה. גם הטבע והסביבה וגם אנחנו. לסביבה מפחיתים מהפסולת האורגנית ונותנים לה קצת אויר וגם לבעלי החיים. ומצד שני, אנחנו בני אדם אוכלים אוכל שהוא יותר בריא, זול, ויכול להיות מנוצל על ידי הרבה אנשים – כאלה שאלרגים וגם כאלה שלא. זה גם נותן הרבה אנרגיה. קראנו על זה בכיתות שזה גם טוב לחולי סרטן כך שרק טוב יכול לצאת מזה".
על הנסיונות שהתחילו לאחרונה במטבח המדעי שבמכללת תל חי היא אומרת: "התלמידים מלאי תשוקה, גאווה והתרגשות גדולה על זה שהם הראשונים לייצר את המוצר הזה. הם משכו את כל תלמידי בית הספר וגם את ההורים, שיחד איתם אנחנו מתחילים בטעימות הקמח, התוצר הסופי יהיה איכותי. יהיו טעימות לילדים ואז נראה מה קורה הלאה".
אבו שהין, שזו שנתה השביעית כמנהלת בית הספר היסודי "אל אנואר מסעדה", מסבירה "אנחנו מנסים לפעול רבות בכיוון כדי שהחלומות ייהפכו למציאות ותוך כדי מעודדים פיתוח חשיבה יזמית וחדשנית בקרב מורים וגם תלמידים. ומתוך זה, לכוון את התלמידים לעולם התעסוקה היזמי העתידי. זה הקו שחלמתי עליו מהיום הראשון שנכנסתי לנהל את בית הספר: להוביל את בית הספר למקום אחר, לא רק מבחינה חינוכית אלא גם ליוזמות משמעותית ובעזרת השם נצליח להגשים את החלום".
לצד ההדרכה והליווי הצמוד שהם מקבלים בנושא מדינא נסראלדין, רכזת החברה הערבית ב"קרן לעידוד יוזמות חינוכיות", היא שוב מבקשת לפנות לליבותיהם של משקיענים לבוא ולתמוך ב"בלוטים של סבא" שכבר הפכו לנחלת הכלל.
"מגיעה לילדים הללו כל ההזדמנות לחוות ולהצליח. כשאני רואה את הניצוצות בעיניים שלהם – אין לי ספק שהם יצליחו. אני מאמינה בהם. הם הגרעין המוביל, אבל בהמשך התלמידים הללו יכשירו את שאר התלמידים וזה יהפוך לפרויקט כלל בית ספרי".
את החלק המדעי של חקר הבלוט מלווה תימא בטחיש, בוגרת תואר שני לביוטכנולוגיה בתל חי שלמדה בעצמה בבית הספר היסודי, "אל אנואר מסעדה", בילדותה, וכיום היא חוקרת שפירסמה מחקר בנושא ניצול פחת מזון בכנס פוד-טק עולמי באירלנד לפני כחמישה חודשים.
"אנחנו וגם התלמידים עצמם גאים שיש לנו כוחות מקרבנו שאוהבים ורוצים לחקור את הטבע. היא חקרה את התפוח ויצרה ממנו חלב טבעי. כמו חלב סויה והתרומה יכולה להיות עצומה לכולם", אומרת בטחיש.
על החוויה הייחודית מספרים התלמידים בהתרגשות. "כל שבוע אנחנו יוצאים לחקור ביער ואז אחד התלמידים שאל את המורה 'האם אפשר לאכול את הבלוט?' ומפה נולדה היוזמה שלנו 'מהאלון מרוויחים מיליון'", מסבירה ריטה רדא בת העשר תלמידת כיתה ה'.
"המטרה שלנו בפרויקט היא שמירה על היער, לקיחת אחריות ותחושת שייכות אליה דרך הגברת המודעות להתנהגות נכונה בהפחתת הפסולת האורגנית ביער. כך נפחית מתופעת אפקט החממה שהיא בעיה עולמית. ברמה האישית, אני מאוד שמחה לחקור בסביבה הקרובה לנו ביער. אני וחבריי שואפים שהמוצרים שאנחנו מפתחים יתנו פתרון לאנשים אלרגיים, שיהייה ביקוש למוצר בשוק ויהיה מוצר מוצלח שיתן הרבה כבוד לנו ולבית הספר".
רדא, שחולמת להיות רופאת ילדים, כבר חושבת על פיתוח מוצר חדש, רחוק מהבלוטים, "החלום שלי לפתח חדר משחקים שיסייע ללמידה קלה יותר עבור תלמידים שיש להם קשיים לימודיים".
רימאס אבאהים, מכיתה ה', "אנחנו מכירים את הבלוטים מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו וכשהחלטנו לחקור עליהם היה מעניין לדעת שיש בהם הרבה ערכים תזונתיים חשובים ולכן החלטנו לעשות קמח ללא גלוטן וקפה ללא קפאין כשהמטרה העיקרית שלי היא לשמור על המשאב הטבעי החשוב לכפר, שבו אני גרה, והוא יער מסעדה, דרך הפחתת הפסולת האורגנית ויצירת מוצר חדש חשוב בשם בית הספר, וגם להמציא פתרון לאנשים שסובלים מאלרגיה לגלוטן".
אבאהים משחזרת את התהליך: "אספנו בלוטים יחד עם ההורים, המורים ותלמידי כיתה ה', ניקינו ושטפנו אותם והכנו לטחינה במטבח הלימודי במכללת תל חי ואחר כך עשינו מהם בצק. בהמשך הכנסנו לתנור ומה שיצא לנו זה פיתה בלי גלוטן. באותו הרגע הרגשתי שאני גאה בעצמי. שאני, תלמידה בכיתה ה' חושבת על הסביבה שאני גרה בה. ואכפת לי ממנה. גם שמחתי מאוד שזה נעשה בדרך של למידה חוויתית. גם ההורים היו מאוד גאים בי. הם אמרו לי שהם בטוחים ביכולות שלי ויודעים שאני אגיע ואגשים את החלומות שלי".
אבאהים מבקשת להוסיף: "המטרה הסופית שלי להעתיק את המטבח הלימודי שבתל חי לבית הספר שלנו, שיהיה מטבח לקהילה ברמת הגולן שתלמידים משאר בתי הספר יבואו ללמוד במטבח שלנו. אני חושבת גם על הכסף שנרוויח ממכירת המוצרים, שנוכל ממנו לעזור לילדים יתומים או חולים וגם לקנות משחקים וריהוט לבית הספר".
בן כיתתה, ראני מסעוד מוסיף: "הרגשתי שאני יכול להציב הרבה מטרות ושאוכל להגשים אותם למרות שאני קטן. אם פעם חשבתי שזה קשה ובלתי אפשרי – היום אני מאמין שאני יכול להצליח בכל מה שאבחר. או לפחות להעיז לנסות. גם המשפחה מאוד עודדה אותי ואיחלה לי ולחברים שלי בהצלחה ברעיון החדש האנושי והסביבתי. והם אפילו הצטרפו אלינו בפעילות ביער. זה היה מאוד מרגש וכיף", הוא מסביר. "עכשיו, כשהפרויקט שלנו מצליח זה מעודד ודוחף אותי יותר לחקירה ויזמות דרך העזרה לאחרים תוך שמירה על הטבע וניצול המשאבים שנמצאים לידנו ולקיחת תועלת מהם".
דינא נסראלדין - רכזת חברה ערבית בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, מסכמת: "מרגש לראות כיצד מתן כלים לפיתוח חשיבה יזמית בתוך מערכת החינוך קורמת עור וגידים והופכת ליוזמה כה מיוחדת ומעוררת השראה. צוות ההוראה של בית הספר בהובלתה של אומימה, סחף את כולם לתוך התהליך וזו בדיוק מטרת התמיכה של הקרן ליוזמות חינוכיות – לייצר עוד ועוד מעגלי השפעה. נשות ואנשי החינוך בשטח הם סוכני השינוי המשמעותיים ביותר בשדה החינוכי. אנו והשותפים במשרד החינוך מאמינים כי חשוב לאפשר את התנאים, הכלים וההזדמנויות לקידום יוזמות למען חינוך טוב, איכותי ושוויוני".
- בימים אלו ניתן להגיש יוזמות חינוכיות חדשות מכל שלבי וסוגי החינוך במסגרת קול קורא ליוזמות חינוכיות של הקרן ומשרד החינוך לשנת הלימודים הבאה. הקרן מלווה ותומכת בנשות ואנשי חינוך יזמים ומעניקה להם הזדמנות להתפתחות אישית ומקצועית, מסייעת להם בהתנעת היוזמה בעזרת מענק תמיכה ראשוני בסך אלפי ש"ח, ומקדמת יצירת חיבורים משמעותיים בשאיפה שהיוזמות ייטמעו וימשיכו להתפתח גם לאחר סיום התכנית. ההגשה פתוחה עד ליום חמישי ה-30.3.23 בשעה 22:00, בלינק הזה.
