מעורבות אזרחית מבטאת את נכונות הציבור להיות חלק פעיל בחיי הקהילה, להיות מודע לחשיבות התמיכה החברתית בזולת ובאינטרס הציבורי, ולנקוט בפעולות שונות במידת הצורך כדי לקדם סולידריות ועזרה לאחרים כמחויבות מוסרית ואזרחית.
שמירה על חיי קהילה בריאים ומעורבות אזרחית הן התנהגויות שאינן מוגדרות כחובתם של אזרחים, אך נתפסות כהיבט חשוב המייצג את האידאל האזרחי. בכל מדינה נאורה, ובעיקר בדמוקרטיות מפותחות, קיימת ציפייה בלתי פורמלית מכל אזרח לתת כתף לטובת הכלל, לתרום ולקדם את הקהילה דרך פעילות, התנדבות כלשהי או הצטרפות למיזמים פיזיים או מקוונים המסייעים לבנות קהילה בריאה יותר.
החשיבות של מעורבות אזרחית וסולידריות נשענות על גישות פוליטיות שבבסיסן עומדת ההבנה שאין די לציבור בהסתמכות על הממשל ועל זרועות המדינה השונות כבעלי האחריות הבלעדיים לסיפוק צרכים בתחומים כמו ביטחון, חינוך, רווחה, בריאות ועוד. יש צורך בהתגייסות של הציבור. ומכאן, חשיבותה של המעורבות האזרחית הפכה מכרעת עבור דמוקרטיות ששואפות לתפקד כהלכה.
3 צפייה בגלריה
"שמירה על חיי קהילה בריאים ומעורבות אזרחית הן התנהגויות שאינן מוגדרות כחובתם של אזרחים, אך נתפסות כהיבט חשוב המייצג את האידאל האזרחי".
עם זאת, התפרצותה של מגפת הקורונה מאתגרת תהליכי מעורבות אזרחית שונים כמו שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות. המגיפה שפרצה במימדים שהעולם לא הכיר עד כה מאיימת בראש ובראשונה על בריאותם של מיליוני בני אדם, וכמובן, שגם על מצבם הכלכלי ורווחתם. אך ההשפעה שלה על הקשר שבין הציבור והממשל עדיין איננה ברורה ובוודאי תזין מחקרים רבים בשנים הבאות.
המידה שבה הציבור נכון להיות מעורב בתפקידים אזרחיים מקובלים של תמיכה הדדית בקהילה ובעיקר בחוליות החלשות שבה, עומדת למבחן. המגיפה הזכירה לנו שעל אף רצוננו להישען על הממשל לסיפוק צרכינו ישנה חשיבות רבה למנגנונים אותנטיים של יוזמה למעורבות אזרחית וסולידריות שאינם תלויים בממשל אלא בכל אחד מאיתנו.
"המגיפה מיקדה את כולנו בעצמנו ובקרובים ביותר אלינו והשכיחה מרבים את החשיבות של קשב לאחר, גם אם מעט מרוחק יותר".
פגיעה שקטה ומשמעותה
במחקר שנערך בתקופת הקורונה במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית של אוניברסיטת חיפה מצאנו כי במהלך משבר הקורונה, מאז יולי 2019 ועד היום, אזרחי ישראל היו נכונים לקחת חלק פעיל, לתרום ולהיות מעורבים כדי לשפר את תפקוד הקהילה בזמנים קשים אלה. המתנדבים בתקופת המשבר התנדבו במגוון תחומים, כשהבולטים שבהם היו: סיוע במזון ובתרופות לאוכלוסיות מוחלשות, סיפוק תמיכה וסיוע נפשי ורגשי, באמצעות שיחות טלפון להפגת בדידות בקרב קשישים ואנשים בבידוד, ארגון יוזמות קהילתיות שונות לתמיכה הדדית ועוד. רוב פעילויות אלה נעשו ללא תמיכה ממשלתית או הדרכה ולא תמיד בצורה האפקטיבית ביותר.
עם זאת, ומדאיג במיוחד היה לראות כי במהלך התקופה מדדי המעורבות האזרחית ירדו באופן עקבי. מדאיג עוד יותר היה הממצא שעמדות הציבור באשר לחשיבותה של המעורבות האזרחית נמצאות בירידה והציבור פונה יותר ויותר למדינה כדי שתטפל בבעיות שעם חלקן קשה לה מאד להתמודד באופן אפקטיבי כיום.
מה משמעותה של פגיעה שקטה זו? ירידה במעורבות אזרחית משמעותה פגיעה בסולידריות החברתית. הממשלה דאגה להבהיר לכולם את חשיבות עטיית המסיכות, שמירה על מרחק ושטיפת ידיים. אך חשיבות הדאגה ההדדית איש לרעהו לא עלתה כנושא מרכזי שמסוגל לתמוך בעיקר באוכלוסיות חלשות בעת המשבר (קשישים, בעלי מוגבלויות, ובעלי צרכים מיוחדים).
מעורבות אזרחית וסולידריות נובעות מיוזמות אישיות וקבוצתיות אך יכולות בהחלט להיעזר ברוח גבית של הממשל ובעידודו. אזרחות טובה יש לתרגל ביום יום אחרת היא נשחקת והסיכון לדעיכתה, בעיקר בתקופת משבר, מתברר כמאיים אף יותר. לאורך השנים הושקעו משאבים מעטים יחסית בפיתוח אסטרטגיות מסודרות של עידוד ערכי המעורבות האזרחית והפעולה נותרה במגרשם של ארגוני החברה האזרחית שחוו קשיים ניכרים במימון ובארגון פעילויות עוד לפני פרוץ המגיפה, וביתר שאת במהלכה.
חוויות העבר מעצבות את ערכי העתיד. לירידה בערכי הסולידריות יש פוטנציאל השפעה הרסני על כל חברה מתוקנת. סולידריות היא רגש של אחדות המבוסס על שותפות של אינטרסים, אמון בין אישי, מטרות קולקטיביות וערכים אנושיים טבעיים של חמלה ותמיכה. המגיפה מיקדה את כולנו בעצמנו ובקרובים ביותר אלינו והשכיחה מרבים את החשיבות של קשב לאחר, גם אם מעט מרוחק יותר. מעורבות אזרחית מעצימה את האזרחים והקהילות ויוצרת חוסן לאומי היא מספקת פלטפורמה חשובה לאזרחים לרכוש מיומנויות בפתרון בעיות מבלי להסתמך רק על הממשל והמדינה. לכן יש למצוא דרכים לעודד אותה ולחנך אליה בשגרה ועוד יותר מכך, בחירום ובעת מצוקה אמיתית. מעורבות וסיוע משפיעים על האדם ועל סביבתו וחשוב לפתח אותה כדי שתצמח אותנטית בקרב הציבור ותסייע לאינטרס הלאומי בעת משבר. אזרחים מעורבים ואכפתיים הם אזרחים טובים יותר במדינה חזקה יותר.
- הכותבת אפרת מישור, היא דוקטורנטית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, שחקרה יחד עם פרופ' ערן ויגודה-גדות מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ופרופ' שלמה מזרחי את המעורבות האזרחית והסולידריות של אזרחי ישראל, במהלך מגפת הקורונה.
