פרויקט חדש ומרגש מחבר בין אמנים ישראלים למי ששכלו את אחיהם במלחמת יום הכיפורים, במטרה ליצור פסקול ישראלי חדש שעוסק באחים שאינם ובאלה שנשארו. במיזם, בהובלת עמותת "האחים שלנו" ויד בן צבי, משתתפים היוצרים והזמרים ארז לב ארי, לאה שבת, סי היימן, ענת מלמוד רונית שחר, נעם בנאי, אריאל הורוביץ, אוריין שוקרון ואביב אלוש. הם נפגשו עם אחות או אח שכולים מהמלחמה, ועברו ביחד תהליך תוך חיבור ושיח על האח שנפל, הנסיבות והמשבר שפקד אותם. מתוך זה הם יצרו יחד שיר חדש שיהיה חלק מפרויקט הנצחה בן תשעה שירים חדשים שעתידים לצאת בימים הקרובים במימון משרד התרבות.
"המילים השתנו"
"עופר חורש, אחיו של דודי חורש ז"ל שנפל בקרב ממערב לתעלת סואץ, כתב את "המילים השתנו" ולאה שבת הלחינה אותן. צפו בריאיון וביצוע השיר באולפן ynet:
פרויקט הנצחה מיוחד האחים של חורף 73
(צילום: ירון ברנר)
"דודי היה גדול ממני בשלוש שנים. היינו בקשר מאוד טוב. הייתי הזנב שלו", משתף חורש. "עבדנו יחד במשק בטל שחר והוא היה מלווה אותי לבית הספר היסודי. מלחמת ששת הימים השפיעה עליו מאוד, הוא היה בן 13 ובעקבותיה החליט שהוא הולך לפנימייה צבאית". חורש מספר שלאחר שאחיו סיים ללמוד הוא התגייס לצנחנים בנובמבר 72. "ערב יום כיפור כל חטיבת הצנחנים היו ברגילה בבית. זה היה יום שבת. פתאום אחד החברים הגיע ואמר 'יש גיוס. במגרש הכדורגל שלנו מגייסים'. חשבנו שכמו ששת הימים – כמה ימים והכל יהיה בסדר. נפרדנו אפילו לא בנשיקה, נתנו כִּיף כזה".
"הוא היה עם החברה שחצו את התעלה", מרחיב חורש. "כשהם היו בצד השני הם עברו בתוך שדה תירס וכנראה נקלעו לשם שלושה חיילים מצריים. היו יריות והם קיבלו הוראה לשכב. מכיוון שהוא היה גדול וסחב הרבה ציוד אז הוא לא שכב, אלא היה על ארבע. כשהסתיים ואמרו לכולם לקום הוא לא קם, הוא חטף כדור בראש. זה היה ב-19 באוקטובר".
"כל שנה אני כותב קטע אישי, שיר, שאני מקריא אותו בטקס יום הזיכרון במושב בטל שחר", הוא מספר על הפרויקט. "סיפרו לי על הפרויקט הזה ושמחתי להשתתף בו. הצעתי ללאה ארבעה או חמישה שירים שכתבתי על דודי. היה שיר שהיא ישר נתפסה עליו, היא התלהבה ממנו מאוד והלחינה אותו. היא עשתה משהו שמאוד מוצא חן בעיניי. היה בינינו ישר חיבור ביני לבינה, ישבנו ודיברנו, ממש נהיינו חברים, היא אישה מרשימה מאוד. כל שנה אחרי הטקס ניגשים ואומרים לי שאני חייב להוציא משהו מהשירים שלי, והיה שלב שחשבתי אולי למצוא אמן שילחין שיר או שניים. אז פתאום בלי שתכננתי קרה הדבר הזה. זה נותן תשובה. זה מאוד ירגש אותי אם השיר הזה יושמע בהמשך בטקסים. זה הזיכרון הכי טוב לזכרו של דודי".
לאה שבת מספרת: "עופר הוא איש של מילים. בין שאר הכתבים שלו, הוא הביא לי שיר שכתב פעם לעלון שעוסק בשכול. התחברתי לשיר בצורה בלתי רגילה. זה שיר מיוחד. שיר מלא באווירה ורמזים. זהו שיר של אהבה וקשר עמוק בין אחים – משהו שאני חיה ונושמת ביום יום שלי. יש שורה שלא עוזבת אותי: 'אולי לא התכופפת מספיק'. עופר מספר לי עליה ואני מדמיינת את דוּדי אחיו, איש גדול עם כל ציוד הקשר המסורבל ששמו עליו. אולי הוא פשוט לא הספיק להתכופף".
"אחותי הקטנה יעל"
ארז לב ארי כתב והלחין שיר בשם "אחותי הקטנה יעל" בהשראת יעל בן זמרה, אחותו של אמציה אילני ז"ל, חייל ישיבת הסדר שנהרג בגיל 19 בעת שנשלח להתפלל במוצב "בודפשט".
"אנחנו משפחה דתית", מסבירה בן זמרה. "הוא יצא ללמוד בישיבה תיכונית כשהייתי בת שבע, הוא היה מעט מאוד בבית, מאז ועד סוף ימיו. יש לי זיכרונות ממנו, אבל לא המון, אולי זאת גם הטראומה שיצרה ערפל כבד. אני זוכרת שהוא היה מאוד גבוה, מאוד אהב לשיר ולהיות חזן. אני זוכרת שהוא שר בבית. יש לי זיכרון חי שהוא שר בחדר את שיר הרעות, זה ממש נטבע בי. הוא היה תלמיד ישיבת הסדר אז הוא סיים טירונות וחזר לישיבה. הוא היה שייך לנחל אבל היה מיועד לשריון. הוא לא היה בשירות צבאי באותה תקופה, הוא היה בישיבה ושלחו אותו לתפילה ליום כיפור במוצב בודפשט". יעל מספרת שבעת שאחיה נשלח לתפילה, הוא נקלע למלחמה ונהרג בהפגזה על המוצב. היא הייתה אז בת 12.
"הפרויקט הוא מתנה אדירה בשבילי", היא משתפת. "הדבר העיקרי שהוא נותן לי זה הכרה. החוויה המרכזית הייתה שאני שקופה. רוב תשומת הלב של כולם הייתה אל ההורים שחוו שבר עמוק ואין שאלה בכלל", יעל מסבירה שלא הסבו מספיק תשומת לב לאחים השכולים שעוברים גם הם משבר גדול מאוד. "זאת חוויה של שקיפות של הרבה שנים. תמיד ההתעניינות הייתה בהורים. ביום שהודיעו לנו שהוא מת הגיעה המחנכת שלי שמאוד אהבתי והיא מצאה אותי בוכה. היא אמרה לי 'אל תבכי יעל, את צריכה להיות חזקה בשביל ההורים'. ככה חשבו, זו הייתה ההתנהלות לאורך השנים".
לגבי הפרויקט היא מרחיבה: "ארז לב ארי – הוא הקשיב, הקשיב לסיפור שלי. והוא הצליח ברגישות מדהימה להחזיר לי חזרה את הסיפור. הוא קלט את הדברים המרכזיים ונתן לי, דרך השיר, הכרה לכאב ולקושי. בעצם דרך העיניים והלב של ארז אני מקבלת חזרה את הסיפור. זאת זכות מאוד גדולה בשבילי".
ארז לב ארי: "השיחה והמפגש עם יעל השאירו בי רושם רגשי חזק וכבר בדרך חזרה הביתה התחלתי לגלגל בראשי מילים, מהר הבנתי שזה צריך להיות שיח בין אמציה ליעל. אולי מכתב שהוא כותב לה מהדרך או שיחת טלפון או דמיון. או הכול ביחד. אמציה שואל בשיר: 'איפה הם ימי ואיפה את אימי'. הרבה אימהות נשארו שם ב-73 או נפלטו ביחד עם הבנים שלהן, והרבה אחים ואחיות נשארו לבד".
"הילדה מרחוב לאן"
סי היימן והמוזיקאי אלעד שודלר חברו לשפרה כפיר, אחותו של יאיר פלט ז"ל, לוחם שריון שנפל בסיני ביום הראשון למלחמה והיה נעדר במשך חמישה חודשים. בן 18 בנופלו.
"יאיר היה אחי היחיד והבכור. היינו מאוד קרובים. היה לו תחביב מאוד משמעותי באותן השנים של צילום ופיתוח תמונות בשחור לבן. זה הדבר שהכי נשאר ממנו. התמונות שהוא צילם ופיתח", משתפת כפיר. "הוא היה בחור יפה, עיניים כחולות ושיער בלונדיני. התגייס לחיל השריון ובדיוק סיים את תהליך ההכשרה, בראש השנה הוא חזר הביתה ודיברנו הרבה על העתיד שלנו, לא תכננו מלחמות ולא תכננו מוות".
4 צפייה בגלריה
סי היימן ואלעד שודלר יחד עם האחות השכולה שפרה כפיר. "לא תכננו מלחמות ולא תכננו מוות".
(צילום: נמי כרמי)
שפרה מספרת שיאיר לחם באזור הארמיה השלישית ושהוא והצוות נאלצו לפרוס זחל. "בסביבות חצות הוא דיווח שהמפקד נהרג והוא המשיך לירות פגזים עד לפנות בוקר שאזלה לו התחמושת. אמרו לו שיבואו לחלץ אותו. עם שחר הוא סגר את הקשר, הוא אמר שהוא שמצרים עולים על הטנק. אפילו 19 הוא עוד לא חגג".
"הייתי בת 16 כשאחי נהרג. הפרויקט הזה הוא מאוד משמעותי גם מהמקום שהוא מסתכל עלינו, האחים, והמסע שאנחנו עשינו במהלך השנים", היא מסכמת. "איך אנחנו סוחבים את כל הזיכרון, הקושי והתמודדות עם הגעגוע. האובדן הנורא, זה מאוד חשוב לי לדבר עליו ולזכור אותו. עברו 50 שנה ומן הסתם אנחנו שוכחים, אז ההתעסקות הזאת בו גורמת לי להיזכר בהרבה חוויות משותפות שלנו יחד וזה עושה לי מאוד טוב, אבל יש גם הרבה קושי, צער ועצב. זה תמיד איתך וחלק מהחיים שלך".
סי היימן מוסיפה: "מלחמת יום כיפור תופסת אותי ילדה בת 12 סוערת ובודדה בלונדון המושלגת. התעוררתי בבוקר ואמא דליה אמרה שאבא נחצ'ה עלה על טיסת בוקר מוקדמת להילחם בארץ. לא הצלחתי לעכל. 50 שנה מאוחר יותר אני פוגשת את שפרה המרגשת, 'אחותו הקטנה' של יאיר פלט ז"ל. שפרה נכנסה לי ללב. תוך כדי שיחה איתה התחלתי כבר לדמיין את השיר שעתיד להיוולד דרך 'עיניה' של 'הילדה מרחוב לאן'".
"בעמותת 'האחים שלנו' ביחד עם יד יצחק בן צבי, מצאנו את הדרך לחבר בין תשעה אחים ואחיות אשר איבדו את אחיהם במלחמת יום הכיפורים ותשעה זמרים וזמרות שהקשיבו, כתבו וחיברו שיר והכל במטרה להשמיע את קולם של האחים והאחיות", מסבירה תמר עמיחי-דוד, מנהלת פעילות בעמותת 'האחים שלנו'. "האחים והאחיות זוכרים היטב את סיפור אחיהם הגיבור שנפל וכעת מספרים גם את סיפורם האישי, סיפור של אח או אחות, משפחה, גבורה, כוח ובחירה בחיים".
"תשעה שירים חדשים שנוצרו בידי תשעה זמרים וזמרות מופלאים מספרים וחושפים עולם ומלואו אשר השתנה לפני 50 שנה, וממשיך ללוות אותם וגם אותנו כחברה מאז ועד היום. כל שיר מבטא ניגון ייחודי, מספר את הסיפור האישי יחד עם הסיפור המשפחתי, החברתי, המדיני והלאומי ונותן אולי מעט, מזור לכאב". מסכמת עמיחי-דוד. "לא יכולנו לצפות לכזאת אהבה, הכלה, שיתוף ותמיכה משני הצדדים גם יחד, אחים ואחיות וזמרים וזמרות, אשר מרגשים, משמחים ומחזקים אותנו על היותנו כאן כולנו, במיזם זה, יחד עם השותפים שלנו בעמותת יד יצחק בן צבי ובתמיכה של משרד התרבות והספורט".
ערב ההשקה של הפרויקט ייערך ב-24/10 בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל.
