בשיתוף עמותת אינקלו
(צילום: ירון שרון)
במשך השנים התפתחו בארץ ובעולם ניסיונות שונים לשילוב של ילדים בעלי מוגבלות במערכת החינוך הרגילה. מתוך התפיסה שרואה את הפרט כחלק אינטגרלי מהחברה, ילד עם צרכים מיוחדים הוא שווה זכויות לילד שאינו מוגבל ועל כן זכותו הבסיסית היא ללמוד יחד עם בני גילו. מתוך כך התפתחו שני מודלים מרכזיים: האחד, רעיון הנורמליזציה, שהתפתח בארה"ב במטרה להכשיר תלמידים עם לקות לחיים נורמלים ובכך להבדיל אותם ולשלוח אותם לבתי ספר מיוחדים. הביקורת על המודל היא שמדובר בניסיון לרפא את החריג ולהפוך אותו לנורמלי. מהצד השני, המודל החינוכי שטוען כי שילוב אמיתי משמעותו טיפוח היכולת של החריג לחיות חיים של כבוד ומשמעות עם הליקוי, יחד עם הכנת החברה לקבל את האנשים עם ליקויים ומוגבלויות כאנשים שלמים.
בארה"ב, למשל, מחקרים מצביעים על כך שמהלך השנים המגמה השתנתה. אם בעבר ילדים עם צרכים מיוחדים נשלחו לבתי ספר מיוחדים ומופרדים, כיום יותר ויותר הורים מעדיפים לשלוח את ילדיהם לבית ספר רגיל כדי שידעו ללמוד יחד עם שאר בני גילם ולא ירגישו נבדלים ומופרדים.
בישראל התקבל בכנסת חוק החינוך המיוחד (1988) שהביא לשינויים בזכויות בעלי המוגבלות בישראל וביניהם שילוב חינוכי ככל האפשר, יחד עם מתן שירותים נלווים. למרות הרצון לשלב ילדים בעלי מוגבלויות במערכת החינוך הפורמלית, בפועל ילדים רבים לא שולבו במערכת הרגילה כיוון שרק השמה בחינוך המיוחד אפשרה מתן תוספת משאבים שדרושה לטיפול אינטנסיבי יותר בתלמידים חריגים ומתקשים.
מה היתרונות בשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים?
מחקרים מלמדים כי הוצאת ילדים עם מוגבלויות לכיתה מיוחדת לא שיפרה את הישגיהם הלימודיים מאשר הלימודים בכיתה רגילה. לפיכך, ילדים עם מוגבלויות אינם זקוקים להוראה השונה במהותה מהוראה רגילה, אלא לסיוע תמיכתי המתווסף להוראה הרגילה.
בהיבט החברתי, היתרון בשילוב הוא יצירת תנאים של שוויון הזדמנויות חברתיות לילדים אלו. השילוב מאפשר את הרחבת טווח ההתנסויות והמגעים החברתיים של הילדים עם מוגבלויות עם בני גילם, המהווים בשבילם מודל חיקוי. בנוסף, העלאת תחושת הערך העצמי של הילדים בעקבות הגדרתם בצורה פחות סטיגמטית על ידי חבריהם.
לשילוב יש השלכות גם למורים ולתלמידים בכיתה. המורים והתלמידים הקולטים מפתחים רגישות חברתית והתחשבות רבה יותר. חשוב לומר כי כדי שילד, עם ובלי צרכים מיוחדים, יוכל לפתח את אישיותו המיוחדות ולהשתלב חברתית, הוא זקוק לעיתים לחינוך רגיל ולעיתים לחינוך מיוחד. השילוב חייב להיות מתוכנן תוך רגישות לילד ולצרכיו המשתנים.
חזון בתי הספר המכילים
התכנית החדשה של בתי הספר המכילים בישראל שיצאה לדרך לפני מספר שנים, עתידה לשנות את פני החינוך הציבורי ולעצב מחדש את הגישה כיצד אמור להיראות ולהתנהל בית ספר בישראל. השאיפה לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה סוף-סוף מתממשת. לאחר חשיבה מחודשת של הצרכים הן של התלמידים והן של המורים, הגדלת אנשי הצוות לכל כיתה, שינוי פיזי ופדגוגי של בית הספר הציבורי – בתי הספר המכילים משלבים ילדים עם ובלי צרכים מיוחדים, בונים לכל ילד תכנית התפתחות אישית ויוצרים מודל חדש של הוראה.
"החזון מאחורי בית הספר המכיל זה בי"ס ציבורי שלומדים בו תלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים. בלי הפרדה, בלי נפרדות. דרך חינוך אחר שרואה כל ילד וילדה כמו שהוא, ורואה את המיוחד בכל ילד וילדה אנחנו הופכים את המגוון האנושי הזה מנטל לנכס", מסבירה עדי אלטשולר, מייסדת בתי הספר המכילים. תפיסתם היא שלכל ילד יש צורך מיוחד, לא רק ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים עם שיתוק מוחין או ילדים עם לקות ראייה או שמיעה. גם ילד ביישן או גם ילדה שהיא נהדרת זקוקים שיראו אותם ויעצימו אותם ולכן בבית הספר בונים תכנית אישית לכל ילד.
בתי הספר המכילים מבקשים לעצב מחדש את המציאות בנוגע לשילוב בעלי מוגבלויות. ורד רקנטי מנהלת מערך הפיתוח ומומחית בעיצוב מכיל מטעם עמותת אינקלו, מסבירה שכדי לעשות שינוי עמוק, לעצב מציאות ולייצר תפיסת הכלה, צריך לבנות מערכת שלמה שמסוגלת לאפשר את הדבר הזה, שמסוגלת להשפיע על התפיסה של איך שאנחנו, כחברה, מסתכלים על שונות.
המחולל הגדול ביותר הוא הילדים – שמשפיעים על ההורים
כשילד חוזר מבית הספר אחרי מפגש עם ילדים עם מוגבלות, הוא חוזר שונה. הוא וחבריו הם אלו שמשמשים דוגמה להורים, הם יודעים ומסבירים איך להתמודד עם הסיטואציה, אומרת רקנטי ומוסיפה כי להורים ולקהילה בכלל יש תפקיד מאוד משמעותי בשינוי, וככל שיהיו יותר שותפים כך זה יצליח. רקנטי מאמינה כי מערכת כוללת גורמת למורים, ההורים וכל הצוות להבין שדבר ראשון הם לא לבד, הם ביחד.
ולא מדובר רק בעיצוב מציאות, כל עיצוב בית הספר שונה לגמרי ממה שהכרנו עד היום. את שורות הכיסאות שמסודרות בקפידה מול המורה מחליפים מטבח משותף, סלון, פינות יצירה מגוונות - מתוך תפיסה שבצורה זו כל ילד יכול להביא את עצמו לידי ביטוי.
דוגמה כזו היא בית הספר 'לב' בחדרה שנפתח לפני ארבע שנים. "בביה"ס 'לב' לכל אחד יש מקום. אנחנו לא שואלים אם הוא מתאים למסגרת או לא מתאים למסגרת. אם מישהו החליט שהוא יהיה כאן, מבחינתי השאלה מה אני יכולה לעשות כדי להיות מותאמת עבורו", מסבירה נורית אקשטיין מנהלת בית הספר, "ילדים צעירים כשמתרגלים לזה מגיל מאוד צעיר לא רואים הבדלים, לא רואים את השונות. מבחינתם זה הדבר הכי טבעי בעולם. זה מוציא מהילדים אמפתיה וחמלה" היא מוסיפה.
השילוב טומן בחובו גם אתגרים. "השילוב מוציא מהילדים בהתחלה גם כעס, שזה הדבר הכי טבעי בעולם. למשל אם יש ילד על הרצף ופתאום כשיש רעש בכיתה זה מעלה את סף הגרייה שלו - הוא יכול לצרוח. עכשיו הילדים רגע אחד היו צריכים ללמוד את הדבר הזה. מה זה הצרחות האלה?", מספרת אקשטיין, "יש פה איזושהי הפריה הדדית מאוד-מאוד גדולה. אני חושבת שהם יגדלו להיות ילדים הרבה יותר חומלים, ילדים שיודעים להסתכל בצורה הרבה יותר רחבה על הסביבה שלהם".
"הבן שלנו ילד דיפרנציאלי בעל אינטליגנציה גבוהה וקשיים תקשורתיים. מאוד חשוב לו להצליח ולהיות אחד מתוך החבר'ה, להיות כמו כולם", מספרת אחת האמהות. "ביה"ס מספק לו את המצע לכך. כשהוא אחד מתוך כולם זה מאפשר לו לקבל את ה'מיוחדות' שבו ביתר קלות ולהתייחס אליה כחלק מהחיים ולא כהגדרה העיקרית של המהות שלו. הוא מבין שיש מגוון רחב של ילדים בעולם, שכל אחד מתמודד עם קושי כזה או אחר והוא מפתח חמלה כלפי עצמו וכלפי הסביבה שלו. בנוסף, כאשר אני מסתכלת על העתיד, הרי בגיל 18 הוא אמור להשתלב בחברה ולא תהיה לו סייעת צמודה אז כדאי מאוד שכבר בגיל צעיר יתחנך לעצמאות וע"י כך יפתח תחושה של מסוגלות עצמית רבה יותר.
"אני חושבת שחינוך מכיל הוא אופטימלי ותורם לילדים הן הדיפרנציאליים והן הרגילים, עוזר להם לפתח סבלנות, קבלה, חמלה, ערבות הדדית, מרחיב אופקים ועוד. באופן אישי הבן שלנו מאוד אוהב ללכת לביה"ס, הוא מרגיש מוגן בביה"ס, ומבין שהוא יכול להיות עצמו עם כל הרגישויות שבו, דבר שמשחרר אותו להתמקד בלימודים ולפתח את כישוריו האינטלקטואליים והחברתיים.
"הדבר החשוב ביותר זה שהוא מרגיש שזה בסדר להיות אוטיסט, שהוא עדיין מסוגל ויכול לעשות הכל כמו כולם. לפחות לנסות. היחס האישי של המחנכת הוא נפלא ולדעתי כל ילדי ישראל זקוקים ליחס כזה וכמובן כל התמיכה מסביב של כל צוות ביה"ס. באופן כללי אנחנו כהורים מרגישים שצוות בהס תמיד יעזור לנו כדי לקדם אותו ורואה את טובתו. הייתי שמחה לו ילדיי הבוגרים יכלו להתחנך בחינוך מכיל".
קמפוס מכיל חדשני
בימים אלו נבנה קמפוס חדש בעיר חדרה שיהיה מונגש לילדים ובני נוער עם מוגבלויות ויכלול אמצעים חדשניים ותפיסות חינוך ייחודיות. החשיבה מאחורי עיצוב הקמפוס הייתה כיצד מייצרים את המכל שמתאים להכלה – לכל הילדים תוך התחשבות בצרכים של כל אחד ואחת מהם.
בשיתוף עמותת אינקלו
פורסם לראשונה: 12:44, 23.08.21
