"כשאבא שלי סיפר לי על הסבא רבא היהודי שלנו, הרגשתי שמשהו בפאזל של החיים שלי מתחיל להסתדר", משחזר תיאודור כץ (24) את הרגע ששינה את חייו.
בשיחה ההיא, לפני כשנתיים, גילה הצעיר שגדל במוסקבה כי מאחורי שם משפחתו - ורוביוב - מסתתר סיפור יהודי שנגנז בתקופת המהפכה הרוסית. "פתאום הבנתי למה בבית הספר תמיד קראו לי 'היהודי', למרות שלא היה לי מושג שאני כזה", הוא צוחק.
"בהתחלה זו הייתה הפתעה עבורי", הוא משתף, "אבל מאוחר יותר התחלתי לחשוב שזה יכול להיות הגורל שלי - אז במוקדם או במאוחר אני צריך לעבור לגור בישראל. התחלתי להכין את עצמי לזה נפשית על ידי קריאת מאמרים שונים על היהדות ועל ישראל, והאזנתי להרצאות על ההיסטוריה והתרבות כאן כדי לקבל מושג באיזו מדינה אני הולך לחיות".
תיאודור שב למקורות לא רק בהיבט הגאוגרפי, אלא גם באמצעות החלפת שם משפחתו לשם המשפחה היהודי המקורי שנשאו אבותיו. "הסבים שלי שינו את שם משפחתם בגלל המהפכה ומלחמת האזרחים שהתרחשו באימפריה הרוסית ב-1917", הוא מספר, "באותה תקופה להיות יהודי הפך למסוכן, מאחר שהממשלה החדשה נלחמה נגד כל דת באשר היא.
"בנוסף, אחיה של סבתא רבא שלי, יעקב כץ, היה מהפכן", הוא אומר, "אני מניח שזה היה שיקול נוסף בהחלטה לשנות את שם המשפחה היהודי לשם רוסי 'רגיל'".
"אימא דואגת, אבל גאה"
ההחלטה לעשות עלייה התקבלה זמן קצר לאחר שגילה על שורשיו היהודים, אך תקופת הקורונה לא אפשרה זאת כי הגבולות היו סגורים. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את העלייה שלו: "אני יכול רק לומר שחשבתי לעלות לישראל אחרי שאסיים את הלימודים באוניברסיטה, אבל נאלצתי לעזוב מוקדם יותר", הוא אומר ולא מפרט.
לאחר שעלה ארצה הוא השתקע בחיפה, התגייס לצבא, סיים קורס עברית ובמקביל להכשרה לקראת שירות כמשק ת"ש - הוא משלים תהליך של גיור.
3 צפייה בגלריה
במסיבת חנוכה עם "האחות הגדולה", אלה שטוברינה
(צילום: באדיבות עמותת "אח גדול למען חיילים בודדים")
חג החנוכה הזה הוא למעשה הראשון בחייו שהוא חוגג, והשבוע אף השתתף תיאודור יחד עם אלה שטוברינה - חיילת בודדה משוחררת שמלווה אותו כבר חצי שנה, בהדלקת נרות של עמותת "אח גדול למען חיילים בודדים".
"זאת הפעם הראשונה שאני חוגג חנוכה במסורת היהודית, ומשתתף בהדלקת נרות לפי ההלכה. אני שמח לעשות את החג עם האנשים שאני מכיר ואוהב בישראל", הוא משתף, "אני מרגיש כאן בבית - הכרתי פה חברים מהצבא ובעמותת 'אח גדול', שהם כמו משפחה. אני אוהב את הרוח של עם ישראל ומתכנן להישאר בארץ גם אחרי השירות הצבאי".
"אני מרגיש כאן בבית - הכרתי פה חברים מהצבא ובעמותת 'אח גדול', שהם כמו משפחה. אני אוהב את הרוח של עם ישראל ומתכנן להישאר בארץ גם אחרי השירות הצבאי"
איך ההורים מקבלים את ההחלטה שלך?
"אבא שלי מאוד שמח שבחרתי לעלות לארץ, להתגייר ולהצטרף לעם ישראל. בגלל שעכשיו אנחנו במלחמה, אימא שלי יותר דואגת אבל גם מאוד גאה בי שמימשתי את ההחלטה שהצבתי לעצמי".
ומה עם שאר המשפחה, יש סיכוי שגם הם יעברו תהליך גיור?
"אימא לא רוצה להתגייר, אחותי מתכננת להתחיל ללמוד בגרמניה ואחי לומד באוניברסיטה ברוסיה. אבל אני בטוח שזה המקום שלי", הוא מחייך, "פה מצאתי את הבית האמיתי שלי".
