בשיתוף מרכזים לצדק חברתי
אירועי החודשים האחרונים במדינה מסמנים רצון עז של העם לשינוי חברתי מהותי. בין האירועים הללו נמצאת תוכנית 'שומרי שותפות' שמטרתה לייצר הלך רוח ציבורי של שותפות, שכנות טובה ומפגשים חיוביים בין ערבים ליהודים, דווקא על רקע מתיחות חברתית וביטחונית ותחושה גוברת של חוסר אמון בין הקבוצות השונות. האם אפשר לייצר שינוי ולהביא לקרבה? ואיך עושים זאת בערים מעורבות? צפו בפאנל מיוחד שהתקיים באולפן ynet על הפרויקט שמבקש לקדם את השותפות והצדק החברתי.
הפצע שנותר מדמם מאירועי "שומר חומות", הידוע גם בתור "אירועי מאי 2021", הותיר ערים מעורבות בישראל במשבר אמון קשה בין יהודים וערבים. האירועים, שהיו רוויים במקרי אלימות ושנאה זעזעו את השטח והאיזון העדין הופר. מתוך רצון אמיתי לשינוי וקידום סולידריות ושותפות בין הצדדים, נולדה תוכנית "שומרי שותפות" שהווייתה היא רצף אירועים לקידום סולידריות ושותפות בין ערבים ויהודים, דווקא כאן, דווקא עכשיו, מתוך מחשבה ש"אנחנו הבסיס לחיים טובים אל מול האלימות והגזענות הגואה מסביב".
התכנית בשותפות עם הקרן החדשה לישראל היא חלק מפעילויות מרכזים לצדק חברתי - תנועה חברתית ארצית שמארגנת פעילים ברמה המוניציפאלית בכל רחבי הארץ ומקיימת תוכניות הכשרה וכלים לקידום השותפות. "היום יש לנו שמונה מרכזים לצדק חברתי בהם אנחנו עושים הכשרות ועשייה שמשנה מדיניות", מסביר אופיר דקל, מנהל המרכז לצדק חברתי בראשון לציון שמטרתו לקיים פעולות ש"נותנות לאנשים תקווה", כדבריו.
לפלטפורמה המיוחדת שיצרו הצטרפו כבר למעלה מ-40 ארגונים. "יזמנו אירועים משותפים גם כדי לתת קונטרה לאירועי מאי 2021 וגם כדי לייצר חיבורים ולתת לציבור הישראלי את המגפון, את האפשרות להגיד שרובנו רוצים לחיות פה ביחד, רוצים שלום ושותפות בין האנשים", מוסיף דקל.
במרכזים לצדק חברתי החליטו להזמין כל אחד שרוצה לקדם יוזמה של שיח, מפגש, סיור או אירוע בין ערבים ליהודים להצטרף ל"שומרי שותפות" – אירועים לקידום הסולידריות והשותפות בין ערבים ויהודים. "אם יש לך רעיון לקדם, כמו היכרות טובה יותר עם השכנים או איך מפחיתים גזענות ושנאה יכול להגיע אלינו ולקבל את התשתית, את העזרה, את הפלטפורמה מתוך כוונה ואמונה שאנחנו יכולים לשנות את היומיום שלנו בקלות. אנחנו יכולים להשפיע על חיים טובים יותר בתוך הערים המעורבות", מסבירה מיכל שרז-שילאור, מנהלת תחום ערבים מעורבות במרכזים לצדק חברתי.
מפגשים של בני נוער על גזענות, ארוחת אפטאר או סדר פסח משותף, נטיעות עצים וטיפוח משותף של המרחב העירוני – אלו רק חלק מרשימת האירועים בתוכנית 'שומרי שותפות'. שרז-שילאור מציינת שהאירועים קורים לאורך כל השנה "כאזרחים במדינה חשוב להגיע לאירועים האלה ולחזק את המקום של השותפות. יותר מזה, צריך לחשוב איך היינו רוצים לקדם בעצמנו יוזמות לקידום השותפות הערבית- יהודית".
לא הכל ורוד, אבל יש רצון
"בעיר מעורבת יש הרבה צרכים", מסבירה חוריה אלסעדי, מנהלת מרכזים לצדק חברתי בעיר המעורבת רמלה ומודה שאי אפשר להגיד שהכל ורוד. "יש מה לתקן ומה לשפר אבל אי אפשר לחלק את זה ליהודים וערבים – הצורך הזה לחיות ביחד, לבנות את האמון שנסדק מאותם האירועים. התפקיד שלנו הוא למזער את הנזק שנעשה בעזרת אירועים, מסיבות, להכיר אחד את השני, קורסים משותפים".
אלסעדי משתפת מה זה אומר לחיות בעיר מעורבת: "בעיר מעורבות אנחנו חולקים את אותם מקומות. אותה תחנת אוטובוס, אותו השוק, אותה קופת חולים או ביטוח לאומי". הצרכים המשותפים הגיעו גם לקורס במרכז – שם עלתה סוגיה חשובה. "בקורס שקיימנו ברמלה בשכונה ערבית, אחת הסוגיות שעלתה היא שאין מקום לקשישים בשכונה. שתי יהודיות שלקחו חלק בקורס, בשכונה ערבית שאין בה יהודים, החליטו שהן לוקחות על עצמן לקדם את הנושא", היא מספרת בהתרגשות, "אני מתרגשת לראות את זה קורה במרכזים שלנו כי לפני כן זה לא היה קורה באף מקום.
"אני רוצה להגיע למצב שאני לא אגיד שאני חוריה ערביה או אני שושנה יהודייה, אלא אנחנו שושנה וחוריה רמלאיות", מסבירה אלסעדי את מטרת השותפות. "יש חשדנות בקרב הציבור, אבל ברגע שנפגשים, זה הכי טבעי בעולם. רוב הסוגיות מעסיקות גם ערבים וגם יהודים כמו נושאי רווחה וחינוך", מוסיף דקל לדבריה.
מיכל שרז שילאור מדגישה: "עיר מעורבת היא נכס. וכמו שחברות כלכליות מתחילות להבין שלהביא עובדים מגוונים זה דבר שיקדם אותם ויאפשר להם לפתח מוצרים בצורה יצירתית יותר בזכות הפרספקטיבות השונות – ככה גם לגבי הערים המעורבות". מיכל מציינת שזה דבר שצריך לשבת בראש של כל ראש עיר והוא יכול להשתמש בזה לקידום העיר כלכלית, חברתית ותרבותית. "ערים שישאפו להיות כמוהן", כדבריה. "אני יודעת שזה נשמע כמו אידילי, אבל אני באמת מאמינה בזה".
"הפצע מאירועי מאי 2021 מגליד לאט-לאט", מספרת אלסעדי שחווה את השטח. "זה מגליד באירועים קטנים ובהכרה בצדדים היפים והטובים. אני מרגישה שהרפורמה שמתרחשת עכשיו היא דווקא משהו מאחד. הערבים מבינים את הצד השני".
המטרה לחיות בשקט ולגדל ברווחה את המשפחה משותפת לכולם. "כשנפגשים, זה הדבר הראשון שעולה", מסביר דקל ומוסיף: "צריך להבין שהחברה הישראלית זה לא משהו אחיד, אלא היא פסיפס צבעוני של תרבויות ואנשים".
אלסעדי מסכמת בשיתוף מסיפור הצלחה מהמרכז ברמלה: "כשיהודים וערבים נפגשים הנרטיב משתנה", היא אומרת ומוסיפה: "בהתחלה הם התביישו להגיד שהם הולכים לפגוש ערבים או יהודים אבל אחרי המפגש הם יוצאים גאים, הפחד נעלם והם הופכים להיות שגרירים".
בשיתוף מרכזים לצדק חברתי
