ב-29 בספטמבר 2022 יחלפו בדיוק 100 שנה מהיום שבו החל רשמית המנדט הבריטי על ארץ ישראל כולל על עבר הירדן המזרחי. מאה שנים, המון שינויים וסכסוך אחד שטרם נפתר. שגיא פסו (46), ירושלמי בוגר לימודי ארץ ישראל, נשוי לענבל ואבא של ליאור וליאן, כתב, לאחר 14 שנים של מחקר מעמיק, ספר שפורס אלטרנטיבה להתנהלות המדינית, החברתית והכלכלית באזור כולו.
צפו בשגיא פסו מספר על ספרו החדש "מסע היסטורי לעתיד המזרח התיכון":
שגיא פסו
(צילום ועריכה: ארז ארליכמן)
לדברי פסו: "העט חד מהחרב. הדרך שבה אנו צועדים כרגע מובילה לאדמה חרוכה, ואת הפתרונות שיגיעו בוודאי בעתיד, אנו משאירים לדורות הבאים אחרינו? איזו חוסר אחריות מצדינו", הוא מצהיר ומוסיף: "עידן המידע, הטכנולוגיה ותקשורת ההמונים, באמצעות הרשתות החברתיות וכל הפורומים למיניהם, יצרו מציאות חדשה, שהאדם מעולם לא חווה. זהו אולי השינוי הגדול ביותר שידעה האנושות מעודה. אם רק נשכיל לנצל את הקדמה הזו ולרתום אותה לטובת האזרח הפשוט באזור, נייצר שיח בין אנשים שיש להם שאיפה דומה והיא לחיות בשלום ובביטחון להם ולמשפחה שלהם".
חשבתם פעם מה היה מצבנו אילו מדינת ישראל לא היתה ממוקמת בלב ליבו של האזור המסוכסך ביותר על פני הגלובוס?הספר של פסו "מסע היסטורי לעתיד המזרח התיכון" מציע פתרון מקורי וחדשני, שיאפשר להניח את התשתית לשיפור מצבו הביטחוני והכלכלי של המזרח התיכון כולו אל עבֶר עתיד טוב יותר וליצירה של חברת מופת.
פסו מוסיף: "רובנו נוטים לחשוב שהסכסוך הוא בין דתות. בין היהדות לבין האסלאם, או שזה סכסוך על אדמה וטריטוריה, משל היינו להקות של אריות. או שזה בכלל סכסוך של שנאה בין אנשים. לדעתו, הסיבות לסכסוך הדמים הזה, הן אחרות לחלוטין".
2 צפייה בגלריה
מתוך הספר - המפה המקורית של הסכמי סַייקְס-פִּיקוֹ: הקו שנמתח בין כּירכּוּכּ במזרח לעכו במערב חילק את השטח העוֹתְ׳מָאנִי לאזור השפעה בריטי (B) מדרום לקו ואזור השפעה צרפתי (A) מצפון לו. בתוך תחומי ההשפעה האלו סומנו אזורים בהם יוכלו בריטניה (אדום) וצרפת (כחול) לבסס את שליטתן המלאה. השטח בצהוב, שלימים יהיה חלק ממדינת ישראל נועד להיות תחת שלטון בינלאומי. חלק מהקווים האלו משמשים עד היום כגבולות מדיניים בין סוריה ועיראק, עיראק ואיראן, סוריה וירדן וירדן וישראל.
בספרו, שנמצא כרגע בעיצומו של קמפיין גיוס המונים, מתאר פסו את המסע המרתק שאליו יצא לגילוי מחדש של העבר האזורי המתועד, שהחל בלימודי ארץ ישראל והמשיך במחקר עצמי של התפתחות ההיסטוריה של ישראל ושל מדינות נוספות בשכונה שלנו. מדובר במסע מרתק לעומק ההיסטוריה, שבו מוצגים האנשים והגורמים שיצרו את המזרח התיכון כפי שאנחנו מכירים אותו היום.
האם לא מאוחר מדי לפתור את הסכסוך המדמם הזה? האם לא עברנו כבר את נקודת האל חזור?
"לא קל לדמיין משהו שמעולם לא התקיים לפני כן במציאות של האנשים. גם לאנושות אין תקדים שממנו היא יכולה ללמוד, יש לה רק את ההיסטוריה שלה. לכן כל קדמה וכל חידוש טכנולוגי הוא בגדר ניסוי ואחר כך התאקלמות לשינוי", הוא עונה ומרחיב.
"הרי המוח האנושי בנוי כדי להשתנות, למרות שמבחינה פסיכולוגית אנחנו לרוב מפחדים משינויים. אך ברגע שמתחילים להתעניין איך משתנים, במקום להמשיך לפחד מזה, אז דברים בדרך כלל מתבהרים ומתמתנים ואפשר להתקדם במהירות לקראת פתרון. כל הדברים נמצאים בתנועה מתמדת ונמצאים במצב של מעבר. שום דבר לא נמצא במקום אחד ובמצב קבוע לנצח".
"אם נצליח להיישיר מבט אל מול החרדה והפחד שהוטמעו בנו ובשכנינו לאורך הדורות האחרונים, וננצל את עידן המידע לטובת רווחתנו ולשלומנו, נוכל להניח בסיס לחברה צודקת יותר עם אופק ישים, ואופטימי יותר ונוכל לבנות יחד עתיד משותף", הוא מסביר.
"כמה מילים וכמה דם נשפכו כבר על הסכסוך? כמה עוד נשב ונזעק על מר גורלנו? על השכונה שלנו במזרח התיכון?", שואל פסו, "עד מתי נבנה עוד חומות ועוד כיפת ברזל או עוד טיל משוכלל? עד מתי נמשיך להתגונן ונמשיך להתקיף? נבוא חשבון עם אויבינו, נחסל, נשמיד, נהרוס, נרדוף אחד את השני, בתקווה שמישהו ירים ידיים בסוף?"
דרך מסע היסטורי ייחודי ומרתק שואף פסו להוביל אותנו לעתיד אופטימי עם סדר מדיני, חברתי וכלכלי חדש. התיעוד העשיר, שמובא בספרו, מלמד אותנו כי כך בעצם התנהלו החיים באזור בתקופות שונות, כל עוד לא נכנסו לאזור אינטרסים זרים. פסו מציע פתרון עתידי ששורשיו נעוצים דווקא בעבר המשותף שלנו. "אמנם נראה לעיתים כי אין באמת פתרון ממשי למצב הקיים, אך אם כך נראו פני הדברים בעבר, הרי זה בוודאי יתאפשר גם בעתיד, לא?", הוא מוסיף.
"למעשה, עצם העלאת הנושא הטעון הזה לדיון והצעת דברים מגובשים, מפורטים ומוסברים היטב, יש בו כדי להועיל ולהוביל לשינוי כלשהו, לכל הפחות בתפישה את הסכסוך ובחשיבה עליו". פסו מצהיר שהמטרה המרכזית שלו היא: "להציע פתרון כולל לאזור שיאפשר לכולנו לחיות ברווחה ובביטחון".
נשמע קצת כמו פנטזיה? לא?
"גם על הרצל אמרו שהוא פנטזיונר ולעד הוא ייזכר כחוזה המדינה", טוען פסו ומוסיף, "אלברט איינשטיין אמר 'הדמיון חשוב יותר מהידע, כי הידע מוגבל והדמיון חובק עולם', לא קל לדמיין משהו שמעולם לא התקיים לפני כן במציאות של האנשים. לאנושות אין תקדים שממנו היא יכולה ללמוד, יש לה רק את ההיסטוריה שלה. אבל, ההיסטוריה איננה מכירה במידת הרחמים, היא לא סולחת לאלה שאינם מתפכחים. רק כשנתבונן בה מנקודת מבט שונה נוכל לבנות אופק חדש, בטוח ואופטימי לנו ולילדינו. למען העתיד של ילדיי אני אהפוך כל אבן ואחפש כל נתיב, כדי לאפשר להם חיים של תקווה עם אופק אופטימי, בביטחון וברווחה".
