בשיתוף תנובה
שיקום רפת עלומים
(צילום: ירון שרון)
כתבת: מור גורן-גבאי | צילום: ירון שרון
כשהיה בן 25, אבי פריימן הגיע לראשונה לעבודה ברפת – והיום הוא בן 68. הוא השקיע את כל כולו למתן תוצרת חקלאית ולפרות, עד לשבת השחורה שחירבה הכל. הוא לא ישכח את הרגעים שבהם התוודע להיקף האסון: "הייתי בממ"ד עם שבעה מנכדיי במשך 24 שעות". החל מ-7 בבוקר, קיבל הודעות מעובדיו, ואחד מהם תיאר כיצד מחבלים פולשים לשטח: "עזה פה בפנים, בעל הבית".
חמישה מהעובדים הזרים ברפת נחטפו, ורבים איבדו את חייהם בתקיפה הזו – במהלכה מיכלי חלב חוררו, רפתות נשרפו כליל ופרות נורו וספגו התעללות מידי המחבלים. רק ביום ראשון, כששב לרפת, אבי נחשף להיקף הנזק. "מה שמצאתי זה פשוט חורבן, הרס, עשן מיתמר", הוא מתאר בכאב. "אני מרגיש באותו הרגע שמפעל חיי נהרס באחת".
3 צפייה בגלריה
ההרס ברפת עלומים אחרי ה-7 באוקטובר
ההרס ברפת עלומים אחרי ה-7 באוקטובר
ההרס ברפת עלומים אחרי ה-7 באוקטובר
(צילום: אוריאל סיני)
"האינסטינקט היה לבדוק במה אפשר לעזור"
הסיפור של קיבוץ עלומים הוא גם הסיפור של רפתות העוטף: טרקטורים ששרופים, רצח של עובדים ורפתות – ורפתנים שאיבדו את מקור פרנסתם, ולא יכולים עוד לספק חלב למשק החקלאי.
תנובה מיהרה להירתם למען החקלאים ולפעול כדי שהרפתות ישובו לפעילות. במהרה, החברה הקימה קרן לתמיכה ברפתות העוטף שנפגעו בעקבות המלחמה בהיקף של כ-15 מיליון שקלים שמטרתה לסייע לרפתות במימון מהיר של ציוד, פתירת תקלות ותיקון תשתיות חיוניות כמו שיפוץ מבני הרפתות, חדרי החליבה, מכלי קירור החלב, תיקון רשתות החשמל, תיקון המכונות להאכלת הפרות ועוד. עד כה, מרבית הכסף נוצל כבר ובזכותו הרפתות שבו לפעילות.
3 צפייה בגלריה
ההרס ברפת עלומים אחרי ה-7 באוקטובר
ההרס ברפת עלומים אחרי ה-7 באוקטובר
ההרס ברפת עלומים אחרי ה-7 באוקטובר
(צילום: אוריאל סיני)
אפרי רייקין, אחראי קשרי רפתנים בתנובה, מספר על הקשר המיוחד של החברה עם הרפתנים שהוביל אותה להירתם לעזרת הרפתנים מהרגע הראשון: "תנובה לא רואה ביצרני החלב כספקי חלב בלבד. אנחנו רואים בהם שותפים". כבר ב-7 באוקטובר, הוא החל לפנות למנהלי הרפתות בעוטף ולבדוק מה מצבן: "הבנו שיש פה אירוע חריג בעוצמתו, ולכן האינסטינקט היה לבדוק במה אנחנו יכולים לעזור. מה הם צריכים כדי להחזיר את הרפת הכי קרוב למה שהיה בשישי לאוקטובר".
כך תהליך השיקום יצא לדרך. תנובה התייצבה למען החקלאים והקימו את הקרן – ובזכות הסיוע המהיר, הוא מספר, הרפתות חזרו לחלוב תוך שבוע. אבי מספר: "הסיוע של תנובה בא במקום, כי מיד יכולנו לרכוש ציוד שעזר לנו להשתקם. קנינו טרקטור חדש שנשרף, מערכות סינון שחדלו מלעבוד. אביזרים שיקדמו אותנו ויעשו את המעבר מהשיקום לתקומה, מהר". לצד האזעקות וגם בצל מבצע צבאי – החקלאים הצליחו להמשיך ולעבוד בעזרת הסיוע של הקרן.
3 צפייה בגלריה
הנחת אבן הפינה - אבי פריימן
הנחת אבן הפינה - אבי פריימן
הנחת אבן הפינה - אבי פריימן
(צילום: נטלי שור)
התיישבות וחקלאות זה הולך ביחד
למה כל כך חשוב לשמור על החקלאים? אפרי מסביר שבלעדיהם, פשוט אין חקלאות בישראל: "התיישבות וחקלאות זה הולך ביחד. אנחנו מקבלים עדיין שיעור כמה חשוב להבטיח את ביטחון המזון של מדינת ישראל, שהחקלאות הישראלית תדע לייצר לאורך זמן את מה שעם ישראל צורך, וכשיש רגעי משבר כאלה, אז אנחנו צריכים לדעת כתנובה, כחברה, לדעת לשמור עליהם, לטפח אותם, וכדי שאפשר יהיה לשמור על הרצף".
"הרפת חזרה לעבוד. אנחנו נתגבר על הכל"
שנה חלפה, ונגד כל הסיכויים רפת עלומים חזרה לפעילות. אבי מצליח לראות את האור בקצה המנהרה: "לפני שנה היינו במקום מאוד מאוד נמוך. בכל פעם ראיתי איך המצב נעשה קצת יותר טוב, ועכשיו הרפת כרפת חזרה לעבוד על מלא. אנחנו נתגבר על הכול, אנחנו חזקים". הוא מבקש להעביר לעם ישראל, לסיום, מסר של אחדות: "אני מקווה שתהיה לנו שנה הרבה יותר מוצלחת. אני רוצה שעם ישראל יהיה באחדות, ללא גרם אחד של שנאה. עם ישראל חי".
בשיתוף תנובה