צועדים לזריחה: בלילה שבין חמישי לשישי, במדבר יהודה השקט, נערך מסע יוצא דופן. עשרות משתתפים, בהם רופאים ואנשי צוות מבית החולים אלי"ן לילדים ונוער בירושלים, צעדו לאורך 13 ק"מ בשבילי מדבר, תחת אור הירח המלא. המסע, שיצא מכפר הנוקדים, הוביל את הצועדים לאורך נחל צפירה ועד להר צפירה, שם זכו לצפות בזריחה המרהיבה מעל הרי המדבר.
לא מדובר היה בטיול שנתי, אלא במסע הלילי הראשון שערך ביה"ח כחלק מפרויקט גיוס תרומות לאלי"ן, המוסד הרפואי היחיד בישראל המתמחה בשיקום ילדים ונוער המתמודדים עם מוגבלויות פיזיות. בית החולים, הפועל כעמותה ללא מטרות רווח, מתמודד בשנים האחרונות עם קשיים כלכליים, שהחמירו בעקבות המלחמה, כשחלק ניכר מהתרומות מהציבור הופנו לטובת המאמץ המלחמתי, תמיכה בלוחמים, פצועים ומפונים מהצפון ומהדרום.
2 צפייה בגלריה
ד"ר בארי עם מטופל באלי"ן. "תלויים בתרומות לטובת שיקום הילדים"
(צילום: בית חולים שיקומי אלי"ן)
"מאז 7 באוקטובר, המצב השתנה באופן דרמטי", אומרת ד"ר מורית בארי, מנכ"לית בית החולים אלי"ן. "כעת, בצל המלחמה, אנחנו חשים שקולנו נבלע ושהתרומות, החיוניות כל כך להמשך פעילותנו, הולכות ומצטמצמות".
ד"ר בארי מדגישה כי אלי"ן, כעמותה, מתמודדת עם אתגרים כלכליים ייחודיים. "סל שירותי הבריאות וההתחייבויות של קופות החולים אינם מכסים את העלויות האמיתיות של הטיפול בילדים, ולכן אנחנו תלויים בתרומות כדי להמשיך ולספק לילדים את השיקום לו הם זקוקים".
המסע הלילי, לדבריה, הוא סמל למסע השיקום אותו עוברים הילדים בבית החולים. המסע המאתגר, החושך והקשיים שבדרך, מסמלים את האתגרים איתם מתמודדים הילדים ומשפחותיהם. הזריחה, לעומת זאת, מסמלת את התקווה, ההתחדשות והאופק החדש שנפתח בפניהם בזכות הטיפול המסור בבית החולים.
"כמו במסע הלילי הזה, שבו החושך מפנה את מקומו לאור השחר, כך גם ילדי אלי"ן צועדים במסע השיקום שלהם, מתמודדים עם אתגרים בדרך אל עבר עתיד מלא תקווה ואפשרויות", מסכמת ד"ר בארי.
"הרגשתי את האתגר השיקומי באופן ישיר"
"הרבה פעמים אני עומדת מול הכאב והתסכול של הילדים בתהליך השיקומי ומנסה לרכך את החוויה שלהם, לעודד ולהתרומם יחד איתם ממשברים שמלווים את התהליך", אומרת סאג'ה נאשף, אחות במחלקת שיקום באלי"ן, שהצטרפה אף היא למסע במדבר יחד עם צוות בית החולים.
"במסע המרגש במדבר, פגשתי את האתגר השיקומי באופן ישיר, במאמץ לעלות לפסגה ולדלג מעל מכשולים. נחשפתי לחלק קטן ממה שעובר ילד כאוב שמנסה ללכת. ברמה האישית אני מאמינה שאסור לנרמל את מראות הכאב והסבל, והמסע עזר לי לשמור על הרגישות המקצועית ויכולת ההכלה שלי בתור אחות.
סאג'ה נאשף, אחות במחלקת השיקום. "מנסה לרכך את החוויה הקשה של הילדים"צילום עצמילדברי מרק קייל, תורם ותיק לאלי"ן, "הטיול הוא תזכורת קטנה לאתגרים שעמם מתמודדים הילדים, הוריהם והצוות בבית החולים, ואנחנו מקווים שהתקדמותנו דרך הלילה ואל אור השחר תספק עידוד ומשאבים להצלחות עתידיות".
"אני משתתף במאמצי גיוס התרומות לאלי"ן מאז 2006", ממשיך לספר קייל. "אני רוכב על אופניים או מטייל במדבר תחת דגל אלי"ן. הוזמנתי בפעם הראשונה לרכיבה במסע 'גלגלי אהבה' השנתי של אל"ין, על ידי חברי הוותיק, הארווי גראד, שהוא בעצמו רוכב אופניים ותורם קבוע של בית החולים עוד מהמסעות הראשונים.
"אני חוזר שוב ושוב לאלי"ן מתוך השראה ורצון לעזור, וכדי לראות את ההצלחה המדהימה, החדשנות וההתלהבות שמאפיינת כל פעילות שבית החולים הזה עושה", הוא מוסיף. "צוות בית החולים הם כמו משפחה גדולה אחת של אנשים, שמשיגים את הניסים שלהם באמצעות עבודה יסודית, שיתוף פעולה ויצירתיות. הם ראויים לכל תמיכה שנוכל להעניק להם".
