מפקד פלוגת הסייעת בגדוד 931, רס"ן הוד רחמים, הספיק להציע נישואין לארוסתו ירדן אסרף ביולי אשתקד, זמן קצר לפני פרוץ המלחמה. היא כמובן הסכימה להצעתו, והשניים קבעו מועד לחתונה - מאי 2024. אולם ככל שהמלחמה נמשכה, הוד וירדן החלו לחשוש שמא החתונה לא תצא לפועל במועדה. ואכן, יומיים לפני התאריך המיוחל, התקבלה פקודה לתמרון של הפלוגה במרחב זיתון - והשניים נאלצו לדחות את חתונתם.
"ירדן קיבלה את זה בהבנה, ונשות המפקדים בחטיבה שלחו לה מארז מפנק בניסיון לחזק ולתמוך בה. זה היה מאוד יפה מצידן", אומר הוד, "בינתיים, יחד עם שאר המפקדים והחיילים בפלוגה, עשינו הכול כדי להיות חזקים ברמה המנטלית והטקטית בשטח. אחרי שלושה שבועות של לחימה בתוך הרצועה, יצאתי סוף-סוף להתרעננות בבית".
השניים, שטרם קבעו תאריך חדש לחתונה, מספרים כי הם ממתינים לרגע המתאים כדי לחגוג את אהבתם. "אנחנו בתקופה של חוסר ודאות, אבל כשזה יקרה - זו תהיה חגיגה שמחה", מבהיר הוד. "זו זכות לתת לאנשים סיבה לשמוח ולחייך בתקופה כזו מטלטלת וקשה".
על הרוח הגבית שהוא מקבל מירדן לאורך כל המלחמה, הוא מוסיף ואומר כי "היא נותנת לי המון כוח. היא עצמה הייתה בקשר עם בנות הזוג של המפקדים שנמצאים תחת פיקודי, ליוותה וחיבקה אותן לאורך כל החודשים האלו. היא גם הקפידה להגיע ללוויות של הלוחמים בגדוד שנהרגו בלחימה, והעובדה שהיא הייתה שם חיזקה אותי מאוד.
"בסוף, הנשים הן הגיבורות האמיתיות בסיטואציה המתמשכת הזאת. אנחנו עושים מה שהתכוננו אליו שנים - לחימה מול האויב, אבל הן נאלצות להסתגל למצב החדש לבדן, תוך כדי תנועה, מבלי שמישהו הכין אותן לזה מראש".
הצעת נישואים על החוף בעזה
מפקד פלוגה ג' בסיירת הנח"ל, רס"ן אסף ליצ'י, הציע נישואין לאשתו שובל בתוך רצועת עזה, במהלך הפסקת האש שהתקיימה בחודש נובמבר. השניים אף הספיקו להתחתן בחודש אפריל האחרון, בחתונה שמחה שארגנו עבורם בני משפחה וחברים קרובים.
"שירתי במילואים כקצינת המבצעים של אוגדה 98, ובזמן הפסקת האש הצלחתי להיכנס לרצועה ולהפתיע את אסף אחרי ארבעה שבועות בהם לא נפגשנו", משחזרת שובל. "אבל מסתבר שהוא ידע שאני מתכננת להגיע, כי בסוף הוא זה שהפתיע אותי כשהציע לי נישואים בחוף בצפון הרצועה".
איך הייתה החתונה?
אסף: "היא הייתה מטורפת. אמנם התחושות ביום עצמו היו מעורבות כי הפלוגה שלי המשיכה להילחם בעזה, אבל הלוחמים והמפקדים שהצליחו להגיע למרות זאת - שימחו אותנו ממש. אני חושב שתוך כדי הלחימה וכל הכאוס שאנחנו חווים כאן, החתונה הייתה רגע טוב ומנחם לא רק עבורנו - אלא גם עבור המשפחות והחברים שלקחו בה חלק. ובאופן אישי אני יכול לומר שזו תקופה לא קלה עבורי ועבור רובנו, אני מניח, אבל למזלי יש לי את שובל שתמיד נמצאת פה בשבילי, מקשיבה ותומכת בי".
שובל: "בחופה השמיעו את השיחה האחרונה שלנו, רגע לפני שהוא נכנס ללחימה ברצועה. אמרתי לו שיחזור לשלום, בריא ושלם בגוף ובנפש. בזמן ריקוד הסלואו הקרינו את הצעת הנישואין, ועל רחבת הריקודים התנופפו דגל ישראל ודגל של חטיבת הנח"ל. הכול היה מאוד עוצמתי ומרגש".
אסף: "אחרי שלושה חודשי לחימה נוספים, הפעם ברפיח, אפילו הספקנו לטוס לעשרה ימים של ירח דבש באיטליה".
"לא האמנתי שהוא יספיק להגיע ללידה"
מפקד גדוד 931, סא"ל עוז משולם, הספיק ללוות את אשתו אלה בלידת בנם השני, הראל, שנולד בפברואר האחרון. "כשפרצה המלחמה, אלה הייתה בחודש חמישי. בפעם הבאה שראיתי אותה היא כבר הייתה באמצע חודש שמיני, סמוך ללידה", מספר עוז. "כשהראל נולד הייתי בנצרים והצלחתי לצאת כדי להספיק לרגע הלידה".
"מתחילת המלחמה דיברנו על זה, אם הוא יצליח להגיע ללידה או לא. בהתחלה, הייתי בטוחה שהוא יצליח ושכבר נהיה במקום אחר בשלב הזה", מצטרפת אלה, "אבל ככל שהתקדמה המלחמה הבנתי שיש סיכוי גדול שהוא לא יספיק להגיע, והשלמתי עם זה. העובדה שהוא היה לצדי והיה שותף לרגע המרגש הזה, שמחה אותי מאוד".
לבני הזוג ילד נוסף, עילאי בן השלוש. "בשיחות בינינו אנחנו מדברים על כמה שאנחנו רוצים לייצר עתיד טוב יותר לילדים שלנו ולעם ישראל כולו, וזה מה שמניע אותי להמשיך ולהילחם למרות הקושי והגעגועים הביתה", משתף עוז. "אוטוטו הראל יהיה בן חצי שנה, ומאז שהוא נולד הספקתי להיות איתו כמה ימים ברצף רק ממש לאחרונה, כשיצאתי לרגילה של כמה ימים. בימים האלו הצלחנו קצת להכיר זה את זה, וזה ריגש ושימח אותי מאוד.
"אני חייב לומר שאלה מצליחה להחזיק את כל הבית בצורה הכי שפויה שיש בתקופה הכי לא שפויה שיש", הוא מוסיף. "אני חושב שהיא הגיבורה הכי גדולה בכל הסיפור הזה, ומלבד תחזוקת הבית והטיפול בילדים, היא גם לומדת באוניברסיטה ולוקחת על עצמה הרבה מאוד משימות נוספות: ליווי של משפחות שכולות, ביקור פצועים, יוזמת שיחות לנשות מפקדי הפלוגות שנמצאים תחת פיקודי ועוד".
"עילאי רגיש עם לב ענק והראל מקסים ורגוע, ושניהם יחד הצליחו לשמור על השפיות שלי בתקופה הזו", אומרת אלה. "בחרנו בשם הראל כי הוא מסמל את החיבור העמוק שלנו למדינה, לארץ ולעם שלנו, בתקופה בה הצורך בהשתייכות ובגאווה לאומית - מקבלים משמעות אדירה".
"התמיכה שאני מקבל מהמשפחה שלי, היא זו שמחזיקה אותי חזק ויציב בחזית ומאפשרת לי להמשיך בכל הכוח", מסכם עוז. "כשאני מגיע הביתה אני מנסה להיות עם המשפחה 500%, ולתת לכל אחד את הזמן והמקום שלו - שיראו את אבא שמח יחד עם אמא, שירגישו שוב את התחושה של משפחה. הילדים אמנם קטנים, אבל אני בטוח שהם מבינים שאנחנו עושים בשבילם משהו שהוא מאוד גדול ומשמעותי".