יש אנשים שמגדירים עצמם יזמים בנשמה וזו כל מהותם, ואילו אחרים, שנסיבות החיים גלגלו אותם ליזמות - למצוא ולהמציא את הפתרון עבור הבעיות שלהם עצמם. כאלה שנדרשו לגייס תעצומות נפש ולהשתמש במאבקם הפרטי כדי לעזור גם לאחרים. אותם יזמי אימפקט, שמכירים ויודעים על בשרם את הצרכים האמיתיים, נכנסו תחת גג המרכז ליזמות וחדשנות חברתית של ישראל "הכוורת" ובכך זוכים לקום כל בוקר ולהצליח לשנות את המציאות.
WISE PARKING
איל סבג לוקה בשיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית שהתרחשה בלידתו. "לפני כשנתיים, שבתי מעוטף עזה לאחר הרצאה שהעברתי שם", מספר סבג. "זו הייתה שעת לילה מאוחרת, חורף, גשם זלעפות ניתך על הרכב, רוחות מטורפות וקור אימים. לקראת השעה 01:00 בלילה הגעתי לביתי וגיליתי שרכב חונה בחנייתי שמסומנת כחניית נכים פרטית. לקרוא לפקח בשעה הזו לא ממש מועיל, כך שכל שנותר לי הוא לחפש מקום חנייה אחר. מתוסכל וחסר אונים מצאתי חנייה רחוקה מביתי, ולאחר שהסערה שבחוץ לא הראתה סימני רגיעה, יצאתי מהרכב, הוצאתי את ההליכון, והתחלתי לצעוד לכיוון הבית".
הגעתי לביתי לאחר הליכה של חמש דקות, כשגשם ניתך עליי, הגעתי כולי סחוט ממי גשמים, נסער, כעוס, חסר אונים, שהרי והתופעה הזו קורית לא מעט, ויחד עם זאת, ובתוך כל הכאוס הרגשי שנמצאתי בו, עליתי על רעיון שיכול לשים קץ לתסכול המתמשך הזה, שלי ושל עוד מיליוני נהגים ברכבי העולם, וכך נולד מיזם Wise Parking".
צפו בסרטון המציג את מיזם Wise Parking:
את WISE PARKING הוא ייסד מבלי שתכנן זאת שנים על גבי שנים. עבורו, מדובר במיזם ערכי-חברתי שנועד למגר תופעה מקוממת, שאיתה הוא מתמודד כל חייו: נהגים שחונים בחניית נכים, פרטיות או ציבוריות, ללא היתר. בחזונו, רואה סבג את שיפור איכות חייהם של מיליוני המוגבלים בארץ ובעולם, תוך העלאת מודעות כלל הנהגים לחנייה נאותה. כמו כן, הוא שם כנר לרגליו הבטחת מקומות חנייה פנויים לנהגים עם מוגבלויות במטרה להפוך את העולם לערכי, חברתי, מכיל ומקבל יותר.
בעוד שמיזמים דומים קונסים את אותם נהגים שעוברים על החוק, מערכת Wise Parking מתריעה לנהג ונותנת לו זמן לפנות את מקום החנייה תוך שהוא ברכב, ובשעה שהוא מודע לעבירה שביצע, ולעונשים הצפויים על-פי חוק. מערכת Wise Parking מזהה את הרכב המגיע לחנייה ע"פ לוחית הרישוי שלו. ברגע שהמערכת מזהה שהרכב מצייד בתו נכה, לא מתרחשת שום פעולה.
כשהמערכת מזהה שהרכב החונה אינו מצויד בתו נכה, היא מתריעה לנהג באמצעים ויזואליים וקוליים. למבצע העבירה יוקצו 60 שניות לעזוב את מקום החנייה. אם החליט שלא לעזוב, רכבו יצולם ותמונותיו יועברו למערכת הפיקוח העירונית.
"שמים לב"
"שמים לב" של האחים ליהי ותום קורין, הוא מיזם חברתי לאומי להעלאת מודעות והנגשה של מכשירי דפיברילטור בישראל. המיזם נוצר לאחר שדוד קורין, אביהם של ליהי ותום, עבר דום לב במקום עבודתו – ולא חובר לדפיברילטור ציבורי שהיה בסמוך למקום האירוע.
"אבא שלי היה בן 64 כשלקה בדום לב", מספרת ליהי קורין. "הוא עמד לטוס עם אמא שלי ללונדון - ויום בהיר אחד הכול התהפך. בשנים האחרונות שמענו על כמה מקרים של דום לב שסוקרו בתקשורת, ביניהם של שרון אסמן ז"ל, שהיה מפקד חטיבת הנח"ל, ושל הכדורגלן הדני כריסטיאן אריקסן. ההבדל בין שני המקרים היה השימוש במכשיר הזה: הדפיברילטור הציל את אריקסן".
"חשוב לנו שהציבור יהיה מודע למכשיר", מוסיפה קורין. "שיא הקמפיין יהיה ביום מודעות מיוחד שיצוין ב-25 בינואר. אנחנו רוצים שאנשים יידעו להגיד את המילה הזאת, יידעו מהו המכשיר הזה. חשוב לנו גם שהם יידעו איפה יש מכשיר כזה, ולצורך זה פותחה על ידי אריאל חסידים, שותף נוסף במיזם, אפליקציה חדשה, 'איפה דפי?', שמאפשרת לכל אדם לדעת איפה נמצאים המכשירים הקרובים אליו באזור המגורים ובסביבת העבודה. האפליקציה היא חינמית, ללא מטרת רווח, וכוללת כ-2,800 מכשירים בפריסה ארצית".
"בישראל יש חוק שמחייב בעלי עסקים גדולים להציב דפיברילטורים בבתי העסק שלהם, וכבר יש כ-10,000 מכשירים בארץ", היא מוסיפה. "הבעיה היא שאין מנגנון רישום ולכן אנשים לא יודעים איפה הם. האפליקציה פותרת חלק מהבעיה"
בישראל מתים מידי שנה כ-8,000 אנשים כתוצאה מדום לב. מחצית מהמקרים מתרחשים מחוץ לכותלי בית החולים. האפשרות היחידה להשיב לאדם את קצב הלב היא בעזרת מכת חשמל מהירה על ידי מכשיר החייאה (דפיברילטור) והתחלת עיסויים. מכשירי הדפיברילטור הם בטוחים ופשוטים להפעלה, ולא נדרש ידע קודם להפעלתם.
מחקרים הראו כי כל עובר אורח המשתמש במכשיר עשוי להיות יעיל כמעט פי 2 בשיפור שיעור השרידות ביחס לצוותי ההצלה במקרה של אירוע דום לב מחוץ לבית החולים, כי משמעות הזמן קריטית. למרות זאת, כמות השימושים במכשיר בישראל נמוכה ואחוז השרידות בישראל נמוך. "מטרתנו היא להעלאות את המודעות בנוגע לחשיבותם של מכשירי הדפיברילטור", מסכמת קורין, "להסיר את החשש מהשימוש במכשיר ובכך להציל חיים".
VR Social Emotional Skills Trainer (For Kids) – חני וגיא בורשטיין
ד"ר חני בורשטיין היא פסיכולוגית חינוכית מומחית שעובדת שנים רבות בשירותים פסיכולוגים, מטפלת בילדים בנוער בקופות חולים.
"כפסיכולוגית שעובדת שנים בשדה הציבורי והפרטי, עם ילדים ומשפחותיהם, חשתי בכאב ההורים נוכח קשיים חברתיים של ילדיהם והקושי במציאת מענה מקצועי מתאים", מסבירה בורנשטיין. "המצב החריף בתקופת הקורונה כך שכיום זאת משימה מאתגרת ביותר עקב חסר בכוח אדם מקצועי אל מול הדרישות הגוברות, בעיקר במגזר הציבורי ובבתי הספר. כמישהי שאוהבת חדשנות וטכנולוגיה מצאתי שחשוב לרתום את הטכנולוגיה כדי להנגיש את המענה המקצועי עבור אלה שידם אינה משגת. כיום תחום הבריאות הדיגיטלית מתחיל לנסוק וארגוני בריאות בעולם מתחילים לאשר פלטפורמות דיגיטליות כטיפול לגיטימי".
צפו בסרטון המציג את VR Social Emotional Skills Trainerm:
התוכנית VR Social Emotional Skills Trainerm פועלת לפיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בילדים, באמצעות תוכנת מציאות מדומה, תוך ליווי מקצועי ושילוב ההורים בתהליך. הילד עובר תהליך אימון אינטראקטיבי בליווי מנחה וירטואלית, המותאם אישית להתקדמותו. התוכנית נשענת על פרוטוקולים מבוססי ראיות וכוללת טכניקות מהטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי (CBT) בילדים ומיינדפולנס.
אנשי המקצוע וההורים יוכלו לעקוב אחר פעילות והתקדמות הילד באפליקציה נלוות, שם יופיעו גם משימות לתרגול. המיזם זכה במשך שנתיים במענק פיתוח של ישראל דיגיטלית (רשות החדשנות), מענק מחקרי מטעם מרכז מיינדיוקייט (אוניברסיטת תל אביב), ומוכר על ידי משרד החינוך.
מיזם JOB360
אמירה קאסם וחני סבג צמחו מתוך החברה הערבית והחרדית, הן מכירות את הצרכים, האתגרים וההזדמנויות הטמונות בפוטנציאל של שתי האוכלוסיות. כשהמשבר התעסוקתי פגע במיוחד באוכלוסיות הללו, שהיו הראשונות שיצאו משוק העבודה והאחרונים לחזור.
מיזם JOB360 מסייע לדורשי העבודה להשתלב בתעסוקה, להתמיד ולהתקדם והכל דרך פלטפורמה טכנולוגית שמאפשרת סימולציות לתרחישים מגוונים מעולם העבודה. בימים אלה המיזם נמצא בישורת הסופית לקראת הפיילוט והרצת השימוש בפלטפורמה.
"בסך הכל חיפשנו איך לשפר מיומנויות תעסוקה. לא התעסקנו בכל הפרטים המורכבים שסביב. פשוט קפצנו למים וכל השאר היסטוריה", מסבירה חני סבג.
קאסם מוסיפה: "כשיצאנו לדרך עם JOB360 היתה לנו מטרה אחת - אנחנו כאן כדי לעשות טוב ולעזור לאוכלוסיות שלנו ולמדינת ישראל לצמוח. היינו חייבות לדהור קדימה וביחד. זה דווקא מעיד כמה יוזמות מהשטח חיוניות להיוולד, שזה נוגע בך אישית, אתה בוחר לעשות ולשנות ולהיות פרואקטיבי על חיי המעשה שלך".
"הכוורת"
המיזמים שהוצגו ורבים אחרים פועלים במסגרת ה"כוורת" - המרכז ליזמות וחדשנות חברתית של ישראל הממוקמת בלוד, מיסודם של ג'וינט ישראל וקרנות הביטוח הלאומי. הכוורת מיישמת את גישת החדשנות הפתוחה (Open Innovation) באמצעות הקמת אקוסיסטם רחב (מומחי תוכן, נציגי משרדי ממשלה, משקיעים, אנשי עסקים, ארגונים חברתיים מובילים ועוד) המאפשר חשיפת האתגרים החברתיים של מדינת ישראל ליזמים לצורך הצמחה וביסוס של מיזמים חברתיים חדשניים (סטארטאפים) לקידום האוכלוסיות הפגיעות במדינה.
צפו בסרטון המציג את פעילות ה"כוורת":
ה"כוורת", המציינת בימים אלו חמש שנים להיווסדה, מלווה את פעילותם של היזמים לאורך כל שלבי המיזם עד כדי אפשרות להשפעה מערכתית רחבה, בין היתר, כשירות ממשלתי ארצי. היא גם מעמידה כלים מקצועיים לגופים ציבוריים המבקשים להיחשף ולקדם יזמות חברתית באמצעות קורסים, הכשרות וחשיפה לידע מקצועי.
"מרבית המיזמים החברתיים נולדים כתוצאה מאירוע או קושי פרטי אישי שחווים אנשים הבוחרים לא להשלים עם המצב ומפתחים רעיונות חדשניים שיכולים להיטיב עם מגוון רחב של אוכלוסיות", מסביר זוהר שרון מנכ"ל "הכוורת". "הכוורת תומכת ביזמים חברתיים אלו ומעניקה להם כלים מקצועיים, חיבורים ומשאבים המסייעים להם להגשים את חלומם".