בשיתוף הסוכנות היהודית
עד לפני שנה, אלי גטה מאשדוד לא האמין שיוכל להשתבץ לתפקיד משמעותי ביחידה קרבית. הפרופיל הצבאי שלו עמד על 72, ולא היו לו יותר מידי ציפיות מהשירות הצבאי. עד שמדריכה בעמותת אחריי! בה הוא התנדב בתיכון, הציעה לו לבדוק את האפשרות להצטרף למכינה קדם צבאית של הסוכנות היהודית, ולנסות לשפר את היכולות ואת המוטיבציה.
"בהתחלה לא התעניינתי בזה בכלל, לא רציתי לדחות את הגיוס", נזכר אלי, שבימים אלו עומד לסיים את מכינת "ארז" ירושלים - מבשרת ציון. "המדריכה אמרה שאין לי מה להפסיד. אז בדקתי את זה והתלהבתי מאוד, בעיקר מההווי. הבנתי שמדובר במכינה חצי שנתית, והחלטתי ללכת על זה".
עד לפני שנים לא רבות, נערים כמו אלי (18), יליד הארץ להורים שעלו מאתיופיה במבצע משה בשנות השמונים, היו יכולים רק לחלום על מכינה. מפעל המכינות הקדם צבאיות שהחל את דרכו בשנות ה-80 במטרה להכין נערים אחרי תיכון לשירות צבאי משמעותי ולטפח מנהיגות, נועד בעיקר לנערים ולנערות ממעמד סוציו אקונומי בינוני וגבוה.
בעשור האחרון כל זה משתנה, עם הקמתן של מכינות קדם צבאיות שמבקשות לקדם מודל חדש של מנהיגות שתצמח דווקא מהפריפריה. החלוצה הייתה הסוכנות היהודית, שהקימה בשנת 2011 רשת של מכינות קדם צבאיות שמיועדת לכל גווני הקשת בחברה הישראלית.
"מכינות הסוכנות היהודית נותנות הזדמנות שווה לצעירים רבים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית של ישראל. חניכי המכינות הקדם צבאיות הם הגדוד החברתי של מדינת ישראל, בייחוד בתקופה המאתגרת הזו", אומר יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק (בוז'י) הרצוג.
"הנתינה של הדור הצעיר משקפת את הערך של הערבות ההדדית הכה חשוב. הסוכנות היהודית בראשותי תמשיך להשקיע בצעירים ובצעירות בישראל מכל המגזרים, שהם למעשה העתיד של המדינה שלנו".
אחרי שאלי עבר מיונים למספר מכינות קדם צבאיות, הוא התקבל למכינת "ארז" ירושלים - מבשרת ציון, והצטרף אליה מיד אחרי סיום י"ב. ״המכינה נותנת לי הזדמנות ללמוד בכל יום משהו חדש. אם לא הייתי מצטרף למכינה, בתקופה הזו של הקורונה, הייתי יושב בבית בלי לעשות כלום", הוא מספר.
התוכנית הקדם צבאית "אופק" בה משתתף אלי, היא מסגרת שמחדירה בחניכים לא רק מוכנות צבאית אלא בעיקר מוכנות מנהיגותית. המכינות של "אופק", המופעלות בתמיכת משרד החינוך ומשרד הביטחון ובשיתוף עמותות שונות כמו עמותת דרך ארץ, עמותת צימאון ועמותת אחריי!, כוללות פעילות אינטנסיבית של שבעה חודשים במהלכן החניכים עוברים הכנה פיזית ומנטלית. לצד טיולים וניווטים, ישנה התמקדות מיוחדת בשאלות של זהות ובדילמות בחברה הישראלית. המכינות של הסוכנות מסובסדות ומי שמתקבל משלם סכום סמלי של מאות בודדות של שקלים.
"פעם חשבו שהמכינות מיועדות לאלופים ולא לאלפים", אומרת דנה זקס, מנהלת היחידה לישראל בסוכנות היהודית. "המכינות בדרך כלל פנו לאוכלוסיות שהוכיחו כבר מנהיגות כמו תנועות הנוער. רשת המכינות שפתחנו פונה לאוכלוסיות שמעולם לא השתתפו בעולם הזה".
אחד היתרונות של המכינות הקדם צבאיות של הסוכנות היהודית הוא העובדה שהן אורכות חצי שנה בלבד, והחניכים אינם צריכים לדחות את הגיוס שלהם בשנה. רשת המכינות החלוציות שייסדה הסוכנות היהודית, הייתה סנונית להקמת עשרות מכינות קדם צבאיות דומות.
כיום יש בישראל כשלושים מכינות כאלו, שפונות לכל שכבות האוכלוסייה. "היום יש לנו במכינות אוכלוסיות של עולים, נוער מהפריפריה, חרדים, נערים מכפרי נוער. יש גם נוער נוצרי וממגזרים נוספים שרוצה להתגייס לצבא".
איזה סוג של נערים אתם פוגשים ומה הם מקבלים במכינות?
"אנחנו פוגשים נערים מהפריפריה, שלא היו בתנועות נוער, ולא כל כך מאמינים שהם מסוגלים. אנחנו מחזקים אותם ונותנים להם תקווה ורצון להיות מודל למנהיגות מקומית", אומרת זקס. "המטרה שלנו היא לייצר דור חדש של מנהיגים דרך תהליך של העצמה אישית. יש לנו הרבה יוצאי אתיופיה למשל, שהולכים להיות קצינים. כשהם מגיעים לשכונה לבושים במדים של צנחנים, זה שובר את תקרת הזכוכית. אנחנו מאמינים שמנהיגות צומחת בכל מקום, ושמפה יצאו המנהיגים הבאים שיאפשרו בניית חברה חזקה".
"אני מגיע לצבא עם כושר מנטלי ופיזי חזק", מסכם אלי את תרומתה של המכינה לחייו. "מבחינה חברתית, אני מרגיש הרבה יותר טוב. פעם הייתי מאוד ביישן, ובעקבות המכינה הבטחון העצמי שלי עלה. אני מרגיש את זה בעיקר בחודש האחרון. היה לנו בחודש שעבר דיבייט. מאוד פחדתי, כי יש לי פחד לעמוד מול קהל. אבל הצלחתי להתגבר, וחברים אמרו שהייתי ממש טוב. גם בשכונה אומרים לי שהשתנתי מאוד. ברור לי שאני מגיע לצבא חזק יותר. גם הפרופיל שלי עלה מ-72 ל-82 ואפילו זומנתי לגיבוש בצנחנים".
מאלסקה, למכינה של הסוכנות ועד ליחידה קרבית
לצד מכינות אופק, המיועדת לאוכלוסיות מהפריפריה, מפעילה הסוכנות היהודית את מכינות "קול עמי", רשת של מכינות משולבות לצעירים מהתפוצות ולצעירים מישראל, שעוברים מסלול משותף. במהלך המכינה המשולבת לומדים החניכים מהארץ להכיר את הקהילות היהודיות בתפוצות, ואילו החניכים מחו"ל לומדים להכיר מקרוב את החברה הישראלית.
שש מכינות "קול עמי" פועלות ברחבי הארץ ומשתתפים בהן חניכים מישראל לצד חניכים מארה"ב, מאירופה, מדרום אפריקה ומאוסטרליה. בתום המכינה החניכים הישראלים מתגייסים לצבא והצעירים מהתפוצות חוזרים לקהילותיהם ומשמשים שגרירים של ישראל בחו״ל.
לאה לוינסון (24) בגרה את מכינת "קול עמי" בקרית ענבים לפני 5 שנים ומאז הספיקה לשרת ביחידה קרבית ולעשות עלייה. היא הגיעה למכינה מאי קטן באלסקה בו מתגוררים כ-8,000 תושבים ורק מספר יהודים בודדים. "היהודים באלסקה פחות מחוברים ליהדות, אבל ההורים שלי יוצאי דופן", מספרת לאה על הרקע הייחודי שלה.
"הם הגיעו לאלסקה מארצות הברית כדי לעבוד, ואהבו את המקום. הם התחילו להקים קהילה משולבת שהתחברה ליהדות ולמסורת. עשינו שבתות וחגים, שיעורי תורה, ברי ובת מצווה. היינו הבית הכשר היחידי וכל המטיילים הגיעו אלינו, היינו מן בית חב"ד".
ההורים הציוניים של לאה החדירו בילדיהם את האהבה ליהדות ולישראל. אחיה הגדול שירת בצבא בתקופת צוק איתן, מה שדרבן את לאה להתגייס גם היא. "הרגשתי מחוברת פה לארץ, שזה הבית שלי ולכן גם האחריות שלי".
לאה התעקשה על שירות משמעותי, אבל הרגישה שיש לה עוד הרבה מה ללמוד לפני שהיא מתגייסת. "הבנתי שאם אני באה לעשות צבא, אני חייבת להכיר את הארץ. רציתי להתגייס ליחידה טובה והרגשתי שחסרים לי דברים. אני לא מכירה שום דבר ואין לי עברית".
במכינת קול עמי, מעידה לאה, היא ערכה היכרות ראשונה ומעמיקה עם הישראליות. "בשלושת החודשים הראשונים המכינה היא באנגלית. פגשתי אנשים מכל העולם, זה היה מאוד מיוחד. דיברנו על מה זה להיות ישראלי ויהודי. טיילנו הרבה, עשינו טראקים, היו שיחות ומפגשים עם אנשים חדשים. היינו בשטחים, בדרום תל אביב, נפגשנו עם קהילות בדימונה".
לאה מספרת שהדבר העיקרי שהיא לקחה איתה מהמכינה הקדם צבאית של קול עמי, היא תחושת בית וקהילתיות. "כשהתגייסתי, כבר הייתה לי מערכת תמיכה. באו לטקס סיום שלי, היה לי עם מי לעשות שבתות, וגם עזרו לי לעבור לדירה הראשונה שלי. למרות שעליתי לבד לישראל, לא הרגשתי בודדה בארץ. החברים במכינת קול עמי היו המשפחה שלי".
בשיתוף הסוכנות היהודית
פורסם לראשונה: 10:19, 08.02.21