"כשהולכים לבד מגיעים מהר. כשהולכים ביחד מגיעים רחוק", את המילים האלה כתב סמ"ר יאיר אביטן ז"ל על גב תג שהעניק לאחד מחייליו בצנחנים. לפני כמה שבועות, במרוץ מיוחד שנערך באופקים, הפכו המילים הללו למציאות כשעשרות רצים - חלקם עיוורים וחלקם רואים - התאחדו לריצה משותפת שכולה גבורה, זיכרון ותקווה.
אביטן ז"ל, לוחם בגדוד 890 של הצנחנים, נפל בקרב עם מחבלים בסג'עייה ב-28 ביוני, השנה. "יאיר היה ילד של אור", מספרת משפחתו, "מלא שמחה ואהבת חינם, בעל חיוך ענקי עד כדי כך שהעיניים היו מתכווצות כשחייך".
ב-7 באוקטובר, כשפרצה המלחמה, התעקש אביטן לחזור לתפקיד לחימה למרות שכבר שירת כסרס"פ טירונים בסיירת. "הוא רצה לתת דוגמה אישית", מספרים חבריו ליחידה. "יאיר היה האור של הפלוגה, כולם סמכו עליו והוא השרה תחושת ביטחון על הסובבים אותו".
חיבור בין עולמות
במרוץ באופקים, לקחו חלק כ-40 רצים ממועדון "קשר עין על"ה ווינר ישראל" - מועדון ריצה ייחודי המחבר בין רצים עיוורים ולקויי ראייה למתנדבים רואים. "יאיר היה בן דוד של בעלי", מספרת הילה טל, מתנדבת במועדון. "הכרתי אותו מאז שהיה בן 10, ילד שמח ומצחיק שתמיד כיף להיות בחברתו, ילד שמקבל את כולם ואוהב את כולם".
המועדון, שהוקם לפני כשמונה שנים על ידי אלון שוב - בעצמו לקוי ראייה - מחבר בין עולמות באמצעות רצועות גומי המחברות בין הרץ העיוור למתנדב הרואה. "יש לי דחף תמידי להמשיך לפתח את המועדון", מספר שוב. "פעילות ספורטיבית היא דבר משמעותי וחשוב לחברי הקבוצה, ומסייע להם להתגבר על משברים פיזיים ונפשיים".
אחד הרצים במרוץ, ליאור מהרבני, מצא חיבור עמוק למורשתו של יאיר: "אני עיוור ונשוי לאישה עיוורת, אני מתמודד במשך כל חיי עם המגבלה אך לא נותן לה לנהל אותי. חינכתי את הילדים שלי שאין דבר כזה 'לא יכול'. לכן, המשפט של יאיר - 'השמיים הם לא הגבול, אני הגבול' - מדבר בדיוק את מה שהרגשתי כל חיי".
כיום, המועדון מונה כ-45 עיוורים ולקויי ראייה וכ-120 מתנדבים בקבוצות הפרוסות בירושלים, חיפה, באר שבע ומודיעין. אבל מעבר למספרים היבשים, כל צעד של הרצים ב"מרוץ הגבורה" באופקים היה עדות חיה למורשתו של יאיר אביטן ז"ל - לכך שכשהולכים ביחד, באמת מגיעים רחוק יותר.
לקויי ראייה או מתנדבים המעוניינים להצטרף למועדון הריצה (הפועל בחסות ה"טוטו") - מוזמנים לפנות לאלון בטלפון שמספרו: 052-3830429