בשיתוף מפעל הפיס
מה הקשר בין שאלות יסוד באתיקה, במטה אתיקה, בפילוסופיה פוליטית ובפילוסופיה של המשפט, לבין דרך החינוך בישראל ומה שצריך להיעשות כדי לקדמו ולהגיע להישגים בקרב התלמידים לבין הדרך בה היצירה משקפת את המציאות שלנו כשהיא מועברת דרך המסכים?
פרופ' דוד אנוך, פרופ' עמי וולנסקי ודנה מודן, יוצרת ובימאית הם מזוכי פרסי מפעל הפיס לאמנויות ומדעים ע"ש לנדאו לשנת 2021. כל אחד ואחת מהם עוסקים בפנים שונים של החברה הישראלית, בשאלות מהותיות אודות ההתנהלות שלנו כבני אדם, כשכל אחד ואחת מגיעים למסקנות שאם נשלב אותן יחד נקבל פאזל ייחודי שמרכיב את החברה שלנו.
מפעל הפיס פועל לקידום התרבות, האמנות והמדע בין היתר באמצעות הענקת פרסים לאמנים ומדענים אשר הגיעו להישגים משמעותיים בתחומם בעת האחרונה, ותרמו לקידום תחום פעילותם בישראל. פרס מפעל הפיס לאומנויות ולמדעים ע"ש לנדאו עומד על סך 150,000 שקלים לכל אמן ומדען. מדי שנה מוענקים תשעה פרסים לאמנים ואמניות, מדענים ומדעניות מצטיינים אשר תרמו תרומה משמעותית לחיי התרבות והאמנות ולקידום המדע והמחקר. הכירו שלושה זוכים נוספים בפרס:
לפענח את צפונות היקום
פרופ' דוד אנוך, חוקר פילוסופיה
פרופ' דוד אנוך
מחקריו של פרופ׳ אנוך נוגעים לשאלות יסוד באתיקה, במטה אתיקה, בפילוסופיה פוליטית ובפילוסופיה של המשפט והישגיו יוצאי דופן, עם יבול נדיר של פרסומים, שהופיעו בבמות החשובות בפילוסופיה בעולם והוא מנחה תלמידים רבים בחוג לפילוסופיה ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. אחד הממליצים על אנוך לפרס, פילוסוף מן המעלה הראשונה בעצמו, נימק את המלצתו ואמר שדוד אנוך הוא אחד מחצי תריסר הפילוסופים הטובים ביותר בדור הזה בתחומים של אתיקה ופילוסופיה פוליטית.
"אני עוסק בפילוסופיה של המוסר, של הפוליטיקה ושל המשפט. הכתיבה המרכזית של היא במטה אתיקה ובה אני שואל שאלות מתחום המוסר, מעמד השיפוטים המוסריים וערך האמת", אומר אנוך ומודה שהוא נחשב למי שמציג דעה קיצונית יחסית, אקטיביסטית, אוניברסליסטית וריאליסטית לגבי המוסר.
"על פילוסופיה יש הומור רווח איך אחרי המון לבטים של מחשבה וכתיבה אתה מוצא את עצמך דן בשאלות שכבר דיברו עליהן מזמן", אומר אנוך הפילוסוף על תחומו. "יש לפעמים תחושה, בתחום שלנו, שכמה שלא נהיה חכמים ומקוריים, בסוף אנחנו אומרים משהו שסיני או יווני עתיקים אמרו לפנינו. יש בזה משהו אבל זה לא תמיד נכון. בדברים מסוימים אנחנו משפרים את ההבנה, לפעמים עם תחומי ידע אחרים".
לשאלה מה חלומו, הוא משיב: "אם יש לי חלום בתחום, זה אולי לפענח את צפונות היקום, אבל זה מעט אמביציוזי ואני מעדיף לשמור חלומות לתחומים אחרים".
לא חוסכת מהדמויות שום פגם
דנה מודן היא יוצרת בתחום הקולנוע והטלוויזיה, כותבת, מביימת ומשחקת בטלוויזיה ובקולנוע
בנימוקי הזכיה בפרס צויין כי היא "כותבת עברית מדוברת, חיה, נטולת מאמץ, שמצליחה להוציא מהשחקנים איכויות נדירות, דיאלוג שמחליק מפיהם בקלות מעוררת השתאות. היא לא חוסכת מהדמויות שום פגם, ועדיין גורמת לנו הצופים להתבונן בהן בחיבה, בהזדהות ובשעשוע סלחני... מייצרת תעודת זהות של ישראליות עירונית, חילונית, שלעולם אינה גולשת לקריקטורה, למרות המצבים הדרמטיים הקיצוניים שהיא מביאה למסך".
"יצרתי וכתבתי חמש סדרות לטלוויזיה: 'אהבה זה כואב' (שזכתה בפרס האקדמיה לפרס הסדרה הטובה), 'אבידות ומציאות', 'אננדה' (שזכתה בפרס התסריט הטוב ביות ופרס השחקנית הטובה ביותר) ו'ככה זה' (שזכתה בפרס הסדרה הטובה ביותר ופרס התסריט הטוב ביותר)", מציינת מודן את הישגיה.
כרגע היא עובדת על סדרה חדשה " אבל עדיין מנועה מלפרט", היא אומרת ומספרת שבספטמבר יחלו צילומי הסרט הראשון שלה כבמאית. "את התסריט לסרט כתבתי יחד עם אחותי, רותו לפי ספרה 'הנכס'. אני כותבת עכשיו גם מחזה לקאמרי בשם 'בול' והוא מיועד לעלות במהלך שנת 2022".
מודן התרגשה מאד מהזכייה בפרס, "אני רואה בזכייה צל״ש על עמידה בגבורה בשדה הקרב", היא אומרת.
מודן מספרת שיש דמויות רבות, שמהוות עבורה השראה: "בעלי, ההורים שלי, האחיות שלי, טליה לביא, נטליה גינצבורג, אינגמר ברגמן, פרנסאווה טריפו, ווס אנדרסון", היא מונה.
את החלומות שלה שומרת מודן צנועים: "החלום שלי כרגע מסתפק בזה שגברת מגפה לא תסכל לי את התוכניות", היא מסכמת בהומור.
"החברה הישראלית ידועה ביצירתיות ובחדשנות שלה"
פרופ' עמי וולנסקי, חקר ההוראה
פרופ' עמי וולנסקי
(צילום: אורי דוידוביץ')
פרופסור עמי וולנסקי הוא חוק הוראה ולמידה בולט בישראל ובעולם. במחקריו הוא עוסק במשמעויות האוניברסליות של ההוראה, אבל מעורב גם בחינוך ובחקר ההוראה בישראל וגם מילא תפקידים בכירים במשרד החינוך לאורך השנים.
"אני עוסק בחינוך למעלה מ-50 שנה. מרבית השנים עסקתי במחקר, במחקר אקדמי ובנוסף לכך מילאתי שורה של תפקידים בשדה החינוך, כך שיכולתי ליישם את אותם תחומים שחקרתי גם בשדה החינוך, כחלק מהקריירה שלי", אומר וולנסקי ומוסיף: "מרחב האפשרויות לקדם את שדה החינוך הוא רחב מאוד. החברה הישראלית ידועה ביצירתיות ובחדשנות שלה וצריך לייצר את אותם תנאים גם לבתי ספר, גם לחדר המורים, ולבטא אותן גם בשיטות ההוראה והלמידה".
וולנסקי אינו מתעלם מהשינויים בחברה הישראלית ואצל צעירים בעיקר ואומר: "הילדים הצעירים שונאים שגרה מיטיבה ועולם החינוך נע היום בכיוון של למידה יותר רלוונטית לעולמם של התלמידים, תדבר אליהם יותר, יותר קשורה לסביבתם. הדור הנוכחי נולד עם מקלדת ביד ולא מכיר חיים ללא אינטרנט, ולכן ניתן גם לשנות את שיטות ההוראה כך שהמיומנות והיכולות הללו יבואו לידי ביטוי בשיטות ההוראה והלמידה החדשות".
"אם יחול שינוי בשיטות ההוראה והלמידה, עם הפנים להכרה ביכולות של התלמידים לשמש כלומדים פעילים, כתלמידים פעילים, נמצא את עצמנו עם תלמידים שנהנים, שעוברים חווית למידה מעניינת יותר, סוחפת יותר, מדברת אליהם יותר, ומורים שמוצאים את עצמם עם מרחב אפשרויות מגוון יותר להקניית עולם הידע לתלמידים שלהם", הוא מסכם.
בשיתוף מפעל הפיס
