"בדיוק יצאתי מעזה, עכשיו אני בבית", פותח אסף אדלקריק את הריאיון באולפן ynet, כאילו מדובר במשהו שגרתי.
חייל המילואים הצנוע, שזה עתה שב מהחזית, העלה פוסט בפייסבוק בו ביקש למצוא פתרון דיור זמני תמורת שמירה על חיות. התגובה המפתיעה של הציבור הישראלי הציפה אותו בגל של תמיכה והצעות נדיבות, שהגיעו מכל קצוות הארץ.
בין צו למציאת דירה
הכול התחיל ביום חמישי אחד, כשקיבל צו מילואים לשלושה חודשים - ימים ספורים לפני שתכנן לחתום על חוזה שכירות. "אין סיבה להשכיר דירה לשנה שלמה, כששלושה חודשים מתוכה אני צריך למצוא סאבלט כי אני במילואים", הוא מסביר את ההחלטה לוותר על הדירה.
מתוך המצוקה, פרסם אדלקריק פוסט צנוע בפייסבוק:
"שלום לכולם. אני מסיים מילואים בעוד שלושה שבועות, מחפש מקום להניח בו את הראש בלי לבזבז יותר מדי כסף. אשמח לשמור על בעלי החיים שלכם תמורת מגורים. בנוסף, יש לי גם ניסיון בשיפוצים וגם כלי עבודה משלי. אשמח לעזור בדברים אם צריך".
איך הגבת לתגובות הרבות שקיבלת לפוסט?
"לא ציפיתי לזה בשום צורה. אני לא איש של מדיה, אין לי חברים בפייסבוק - הוא קיים רק בשביל קבוצות שבהן אני מחפש רכב או דירה. הציעו לי בתים לשנה, הציעו לי חדרים, הציעו לבשל לי, הציעו 'דוגי-סיטר', הציעו הכול ובכל מקום - בתל אביב, בירושלים, בצפון, בדרום. זה היה מטורף".
גל של נתינה, גם אחרי 15 חודשי מלחמה
התגובה הציבורית מרגשת במיוחד לאור העובדה שחלפו כבר 15 חודשי מלחמה, תקופה שבה רבים מהאזרחים כבר עייפים ונשחקים אחרי שנתנו מעצמם כל כך הרבה. למרות זאת, הלבבות נפתחו, וההצעות זרמו מכל עבר. "מאוד התרגשתי, לא הבנתי למה זה קרה", הוא מודה בכנות.
מבין שלל ההצעות הנדיבות, בחר אדלקריק דווקא בהצעה שכוללת עבודה: יחידת דיור בחוות סוסים, תמורת שיפוצים. הבחירה הזו מתאימה גם לזמניות של המצב, שכן ביולי הקרוב הוא צפוי לחזור לעוד שלושה חודשי מילואים.
אסף: "לא ציפיתי לזה בשום צורה. אני לא איש של מדיה. הציעו לי בתים לשנה, הציעו לי חדרים, הציעו לבשל לי, הציעו 'דוגי-סיטר', הציעו הכול ובכל מקום - בתל אביב, בירושלים, בצפון ובדרום. זה היה מטורף"
"לא חיפשתי משהו במתנה", הוא מדגיש, "וגם לא משהו שהוא ליותר מחצי שנה, כי אז אני שוב אמצא את עצמי באותה סיטואציה".
תאר את התחושה לחזור לשגרה כשידוע שביולי אתה חוזר למילואים?
"אין ספק שזה מורכב, אבל זה לא יותר מורכב מלהיות חטוף במנהרות בעזה למעלה משנה".
גם כשהוא מתמודד עם אתגרי הדיור והשגרה המופרעת, אדלקריק לא מאבד פרספקטיבה. בינתיים, בזכות הנדיבות של אזרח אחד והתגייסות מרגשת של הציבור, יש לו מקום להניח בו את הראש, לפחות עד הסבב הבא.