בשיתוף מפעל הפיס ואתר "שווים"
המדריך המלא: כל מה שצריך לדעת על העסקת עובדים עם מוגבלות
(צלם: אבי חי, עריכה: עידן לוי בוסתן, איתי חמני)
לא מעט מעסיקים מבינים את החשיבות הגדולה של שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה או בארגון שלהם, אך לא יודעים מאיפה להתחיל ואיך עושים את זה נכון. מחקרים מלמדים שעסק אשר משכיל לשלב בתוכו עובד עם מוגבלות זוכה לרוב ליצירתיות רבה יותר, חדשנות ועובדים רגישים ואכפתיים. מעבר לכך, המשק הישראלי יכול להרוויח הרבה משילוב כזה: לפי מחקר של משרד הכלכלה, אבטלה של אנשים עם מוגבלות גורמת להפסד שנתי של חמישה מיליארד שקלים.
אז איך כמעסיק אפשר לעשות זאת נכון? לאולפן ynet הגיעו רותי דן, סמנכ"לית בית התוכנה "פרוג'יקס" – שמעסיק ומציע הכשרות לאנשים עם מוגבלות במסגרת פרויקט "שווים בתעסוקה", ועו"ד יוליה נוביק אלוש, מנהלת מקצועית במינהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי בפורום הכלכלי־חברתי. השתיים הסבירו לעופר שרון, בוגר קורס התקשורת של "שווים בתעסוקה", איך אפשר להניע את התהליך, מהם הדברים שכדאי להקדיש להם תשומת לב בכל אחד מהשלבים, איך מבצעים את המשימה בצורה פשוטה – ומחוללים שינוי חברתי וכלכלי.
למה כדאי להעסיק אנשים עם מוגבלות?
"העסקת אנשים עם מוגבלות יכולה לבנות יתרון תחרותי ולספק רווחיות ארוכת טווח לעסק", אומרת רותי דן, "היא מעלה את ערך החברה והופכת אותה להיות יותר אטרקטיבית – הן בעיני הלקוחות והן בעיני משקיעים. בנוסף, העסקת אנשים עם מוגבלות מטפחת תרבות ארגונית שיתופית. כל עובדי החברה הופכים להיות רגישים יותר, עוזרים יותר אחד לשני, וזה בא לידי ביטוי בכל המובנים".
מאיפה מתחילים?
נוביק־אלוש מתארת את השלבים: "כמעסיק, צריך בשלב הראשון להחליט שזה חלק מיעדי החברה. בשלב הבא - לבנות תוכנית אסטרטגית ייעודית לעניין: לבחון אילו התאמות צריך לעשות, אילו משרות יכולות להתאים לאוכלוסייה הזו, ולאחר מכן לרתום את כל הצוות הניהולי לטובת הנושא".
מינהלת המעסיקים בפורום הכלכלי־חברתי יכולה לעזור בתהליך. "אנחנו בונים תוכנית יחד עם המעסיקים ומקשרים אותם לגורמים מקצועיים שילוו אותם לאורך כל הדרך. בנוסף, ניתן לקבל סיוע וליווי במהלך השנה הראשונה לקליטת העובד, הן לעובד עצמו והן למעסיק, ולקבל מענקים שנעים בין 10,000 ל־30,000 שקל לכל עובד", היא מספרת.
לדבריה, "אם יש לנו משרה שאנחנו מייעדים לאדם עם מוגבלות אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלות הבאות: האם תיאור התפקיד ודרישות התפקיד מותאמים? האם השעות מותאמות? האם תהליך הקבלה והמיון מותאם? האם ההדרכה וההכשרה מותאמות לאדם עם מוגבלות?".
מה השאלות שחשוב למעסיק לבחון?
נוביק־אלוש מתארת את השלבים: "אני, כמעסיק, צריך בשלב הראשון להחליט שזה חלק מיעדי החברה. בשלב הבא - לבנות תוכנית אסטרטגית ייעודית לעניין: לבחון אילו התאמות אני צריך לעשות, אילו משרות אני יכול להתאים לאוכלוסייה הזו, ולאחר מכן לרתום את כל הצוות הניהולי שלי לטובת הנושא".
מינהלת המעסיקים בפורום הכלכלי־חברתי יכולה לעזור בתהליך. "אנחנו בונים תוכנית יחד עם המעסיקים ומקשרים אותם לגורמים מקצועיים שילוו אותם לאורך כל הדרך. בנוסף, ניתן לקבל סיוע וליווי במהלך השנה הראשונה לקליטת העובד, הן לעובד עצמו והן למעסיק, ולקבל מענקים שנעים בין 10,000 ל־30,000 שקל לכל עובד", היא מספרת.
לדבריה, "אם יש לנו משרה שאנחנו מייעדים לאדם עם מוגבלות אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלות הבאות: האם תיאור התפקיד ודרישות התפקיד מותאמים? האם השעות מותאמות? האם תהליך הקבלה ומיון מותאם? האם ההדרכה וההכשרה מותאמות לאדם עם מוגבלות?".
איך זה נראה בפועל?
דן אומרת שבחברה שלה, "מקום העבודה לא עבר התאמה, אלא האנשים קיבלו התאמה לפי המשרה שלהם. למשל, יותר הפסקות. או שבדקנו האם מתאימה להם עבודה בצוות או עבודה יותר אישית. יש עובדים שהיינו צריכים להגדיר להם מה בדיוק צריך לעשות ובכמה זמן, לעומת אחרים שניתן להם יותר חופש פעולה ולא עבודה בתוך מסגרת לחוצה".
האם ניתן לקבל סיוע מהמדינה?
התאמה היא בעצם כל שינוי שאנחנו צריכים לעשות בסביבת העבודה שלנו, שלא היינו זקוקים לו עבור עובד שאינו עם מוגבלות. "אם נדרשות התאמות פיזיות של המקום אפשר להגיש בקשה למדינה ולקבל על כך מימון. צריכים לבחון את הפרמטרים הבאים: אם מתקיימים יחסי עובד־מעביד, אם העובד נמצא במצטבר 12 חודשים לפחות בשליש משרה, ואם העלות הכספית של ההתאמה היא מעל אלף שקל. אם עונים על כל הפרמטרים אפשר לבקש בקשה לסיוע", מסבירה נוביק־אלוש.
איך להיערך לקליטת העובד?
"זה תלוי בסוג המגבלה", אומרת נוביק־אלוש, "לפעמים ההתאמה היא פיזית, דבר שצריך לעשות בסביבת העבודה. לפעמים ההתאמה היא טכנולוגית: של המקלדת, הגדלת המסך וכדומה. צריך לבחון את זה לפי העובד הספציפי שאנחנו מקבלים לעבודה. אבל האמת היא שלרוב כמעט ולא נדרשת התאמה, ואם נדרשת התאמה – היא מאוד מינורית".
"העובדים האלה הם נכס בחברה שלנו", מסבירה דן, "הם מדויקים, אמינים, אפשר לסמוך עליהם והם מסוגלים לבצע ריבוי פעולות. חלקם עם זיכרון פנומנלי ושימת לב לפרטים הקטנים והם מאירים את תשומת ליבנו לדברים שאנחנו לא תמיד רואים".
לסיכום אומרת עו"ד נוביק־אלוש: "לפעמים אנחנו מונעים ממחשבה מוקדמת מסוימת על אנשים עם מוגבלות. אני מציעה להניח את זה בצד. מדובר באנשים שבאים רובם עם ניסיון תעסוקתי רחב, עם השכלה אקדמית, ובעיקר עם מוטיבציה מאוד גבוהה להיכנס לשוק העבודה. אני חושבת שלהעסיק אנשים עם מוגבלות זו אחריות חברתית, אבל מעל הכל – זו זכות. בואו ניתן להם הזדמנות שווה ואמיתית".
דן מסכמת ואומרת: "בסוף יום עבודה מעסיק נוסע לביתו ובדרך חושב: מה היה לי היום? מה יהיה מחר? האם עמדנו ביעדים? ברגע שהוא יודע שעובד עם מוגבלות ביצע את המשימה על הצד הטוב ביותר והוא מתוגמל על זה כמו שצריך – זה סיפוק שאין דומה לו, וזה שווה כל הון שבעולם. בסוף כולנו צריכים ערכים שימלאו אותנו מעבר לרווחיות וצמיחה כלכלית ועסקית".
מחפשים הכשרה מקצועית? פרויקט "שווים בתעסוקה" מחפש אתכם
גם לכם יש חלום מקצועי שאתם רוצים להגשים? מיזם "שווים בתעסוקה" – פרויקט לאומי־חברתי ביוזמת מפעל הפיס ובשיתוף אתר "שווים", קרנות הביטוח הלאומי, הפורום הכלכלי חברתי, "תעסוקה שווה" מטעם משרד העבודה, "ידיעות אחרונות" ו־ynet, רשת 13, "ישראל בידור" – יצא לדרך לפני כשנתיים מתוך מטרה לחולל שינוי חברתי וכלכלי בישראל, להגדיל את שיעור המועסקים מקרב אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, לשנות את השיח בעולם התעסוקה – בקרב מעסיקים ומועסקים כאחד, ולחשוף את הפוטנציאל האדיר והלא ממומש של אוכלוסייה זו.
גם השנה מציע הפרויקט שלל תוכניות הכשרה במגוון תחומים ללא עלות* (בחלקן יידרש דמי רישום*).
בין הקורסים שנפתחו/עומדים להיפתח השנה:
קורס עיתונות ותקשורת של "ידיעות אחרונות" ו־ynet (שכותב כתבה זו נמנה בעבר על משתתפיו); קורס סושיאל מדיה של "ידיעות אחרונות" ו־ynet; קורס יסודות הבישול במלונות פתאל; הכשרת פיתוח SAP בחברת "פרוגיקס"; קורס שיווק דיגיטלי בחברת JUMPIN; קורס מיישמי ומטמיעי CRM של חברת MLY, קורס תקשורת וטלוויזיה ברשת 13; וקורס סושיאל מדיה "בישראל בידור". חלק מהקורסים יועברו באופן מקוון.
בשיתוף מפעל הפיס ואתר "שווים"
פורסם לראשונה: 07:00, 28.09.23
